אלכסנדר סוקורוב, הבמאי הרוסי החשוב ביותר כיום בעולם הקולנוע הבינלאומי, מספק אחרי "תיבה רוסית" המופתי עוד יצירה קולנועית חריגה והפעם גם די נועזת, החוקרת באופן פואטי את מערכת היחסים הבלתי ברורה ודי הזויה של אב ובנו. הוא מייצר פורטרט חושני ונועז של יחסים משפחתיים אלטרנטיביים במשפחה חד הורית כאשר האב רואה בבנו לא רק ילד אלא גם חבר ואולי אפילו בן זוג.הסרט הספיק לזכות בפרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קאן 2003, ולהשתתף בשלל פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם: ירושלים, ונקובר, רוטרדם, הונג קונג וטרומסו. הסצנה הראשונה חושפת לנגד עינינו חלקי גוף ערומים וחטובים של שני גברים. הם אוחזים זה בזה, נאנקים. סוקורב לא מפרט מה בדיוק מתרחש, הוא טומן בנו את ההשערה שכנראה יש בין השניים מערכת יחסים מינית, אך לא מספר לנו על כך לאורך כל הסרט, רק האווירה: זוויות הצילום, העריכה והסאונד ממשיכים לעורר בנו ספקות בקשר למערכת היחסים הזו שלכאורה נראית מאוד לא בריאה.
פרסומת
הצרות מתחילות כאשר חברתו של אלכסיי המקנא במערכת היחסים האדוקה של הבן הנאמן עם אביו מחליטה לעזוב אותו. במקביל האב מתלבט האם הוא צריך להתרחק מבנו ולחפש עבודה בעיר זרה, אולי להינשא לאישה חדשה, שכן מאז מות אשתו ואם בנו הוא לא נישא מחדש. בינתיים עד שהשניים יחליטו לאיזה כיוון הם פוסעים אנחנו עוקבים אחרי שגרת היום יום החושנית, רומזנית ומעוררת השאלות.הבעיה המרכזית של "אב ובנו" למרות העיצוב הקולנועי עוצר הנשימה, היא שלא בדיוק ברור מה היוצר רוצה להגיד. כמובן שתמיד אפשר לשבת באולם הקולנוע, עם המון סבלנות כנדרש מסרטיו של הבמאי הרוסי וליהנות מעשייה קולנועית ויזואלית ייחודית אבל המטען הרגשי שאתה יוצא אתו בסופו של דבר הוא מינימאלי. סוקורוב לא מצליח או שהוא לא מעוניין שנזדהה עם הדמויות ועם הלבטים שלהם. הוא משאיר את הקהל מרוחק ומנוכר. כמובן שאנחנו מבינים שמדובר במערכת יחסים חזקה מאוד ובעלת משמעויות עמוקות וייחודיות, אבל מהן אותן משמעויות לא ברורות? אין כאן תעלומה אמיתית, כי החשש המרכזי הוא שפשוט אין תעלומה, אין שם כלום.
מי שרוצה לטעום עוד יצירה ייחודית ואנינת טעם מבית מטבחו של הבמאי האקסצנטרי, מוזמן להגיע לבתי הקולנוע ולהתמוגג מעשייה אומנותית מהפנטת מבחינה ויזואלית ולצערי הפעם קצת פחות עמוקה מבחינת תוכן או משקל רגשי.
סרט מעניין שמשאיר הרבה חומר למחשבה . מומלץ ביותר, אך לא לכולם.אני ואישתי דננו עליו המון וזה אומר הכל.
סרט קשה אך פשוט, יפה אך מסובך עם שחקנים נהדרים ובמאי מוכשר.
שם:איתמר לבגיל:2807/12/2004 08:42:28
7/10
סרט אוירה שונה מאוד מהסרטים שרגילים לראות מארה"ב או מאירופה. לפני שמגיעים לסרט צריך להבין שמדובר בסרט על רגשות בלי הרבה מילים. התנהלות הסרט כבדה אבל מדויקת. אין small talk אבל בסוף הסרט ניתן להבין יותר מה זה לחיות בכרך אמיתי ואפור.
"אהבת אב צולבת ואהבת בן נצלבת."
שווה לראות רק עם אתם במוזה. לא סרט קל.