אקי קאוריסמקי כנראה הפך ליהודי וחי באורוגוואי אחרת אין לי דרך להסביר את הופעתו של "ויסקי" בחיינו. סרטם של צמד הבמאים חואן פבלו רביה ופבלו סטול מזכיר באופן מופלא את יצירתו של הבמאי הפינלנדי הנודע. אם קאוריסמקי היה מחליט לשנות קצת מזג אוויר ולנדוד לדרום אמריקה, לבטח זה הסרט שהיה יוצא תחת ידו.כנראה שהערצה של צמד היוצרים השתלמה. הם זכו בפסטיבל קאן 2004 בפרס מיוחד על מקוריות ובפרס פיפרסקי לסרט במסגרת "מבט מסוים". בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטוקיו הם זכו בפרס בפרס השחקנית הטובה ביותר ובפרס הגדול של טוקיו. הם נבחרו לסרט הטוב ביותר באורוגוואיי לשנת 2004 וזכו בעוד עשרות פרסים בינלאומיים נוספים.
פרסומת
עלילת סרטם השני של צמד היוצרים הצעירים מפגישה שני אחים שלא נפגשו במשך שנים רבות לרגל טקס הקמת מצבה לזכרה של אמם, שנפטרה שנה קודם. האח הבכור מנהל את מפעל הגרביים המשפחתי כבר עשרים שנה וחי חיי שגרה מעייפים ושוחקים. כאשר אחיו הצעיר והמצליח מגיע מברזיל הוא מנסה להציג תמונת חיים שונה מזו של שגרת חייו. הוא מבקש מהעובדת הנאמנה שלו להתחזות לאשתו. זו באמת דלוקה (לא ברור למה) על הבוס העייף שלה ומסכימה לאלתר "חיי נישואים". הרמן שאוהב את החיים מציע לאחיו ולאשתו לצאת לחופשה בעיר נופש והעניינים הולכים ומסתבכים.המצלמה לא זזה אצל צמד הבמאים ויוצרת אווירה של קיבעון. הפריימים של הסרט מדויקים עד כאב. גם התסריט כתוב בדיוק רב כאשר אין בו מלל רב והאווירה שנוצרת היא של עצב וריקנות. למרות האווירה המלנכולית ישנו הומור עדין ואנושי המעלה חיוך על השפתיים. הסרט כולו מתאר שיגרה אפרורית אך רגעים קטנים מפתיעים את הצופים וגורמים לנו להרהר באותם רגעים שעושים לנו את היום. "ויסקי" הוא סרט על סיפוק עצמי, על רצון להרוויח הרבה יותר ממה שהחיים מייעדים לנו ועל הצורך העז להגשים את עצמנו.
שלושת השחקנים הראשיים אנדרס פזוס, מירייה פסקוואל, ורחב בולני יוצרים דמויות ייחודיות ומפתיעות. שלושה אנשים בודדים המחפשים אחרי חום: האחד לא מסוגל להגיד זאת, האחת עושה מעשים אבל לא עומדת על שלה והאחר חושב בעיקר על הסיפוק האישי שלו ולא מבין בכלל את המתרחש לנגד עיניו. שלושה אנשים שעיוורים לצרכים של האחרים ועם זאת יקרים אחד לשני. לא רק המשחק המעולה של השלושה תורם רבות לסרט אלא גם המראה הויזואלי הכול כך חריג שלהם. אם פליני היה חי אולי הוא היה מין הסתם מלהק אותם כשחקני משנה באחד הסרטים שלו."ויסקי" הוא סרט חריג בנוף הקולנועי המחפש אחרי פעולה תמידית. אין בו צילומים מרהיבי עין ופעלולים שעלו מיליוני דולרים, אפילו שחקנים מפורסמים (מלבד דניאל הנדלר "החיבוק האחרון" בתפקיד קטן) או הופעות בומבסטיות אין בו. יש בו רגעים קטנים וצנועים של קסם לצד עשייה קולנועית מדויקת וקרירה יתר על המידה ולמרות זאת הוא שווה צפייה.
סרט משעמם שלא קורה בו דבר. וכפי שציין המבקר שלפני, הכל במסווה של אומנות. דיאלוגים יבשים, עלילה נעדרת כל מתח, בקיצור - אחד הסרטים הגרועים שיצא לי לראות בשנים האחרונות. חבל על זמנכם.
שם:אמנון אלביגיל:9915/10/2005 17:27:25
9/10
מצוין.
חכם, רגיש, משחק מצוין.
לכו ותיהנו.
שם:צביקה יוגבגיל:4903/07/2005 00:31:18
3/10
סרט איטי להחריד ללא כל התפתחות ואם כבר קורה משהו אין לו המשך. אם יש מסר הוא מוסווה היטב. סרט גרוע במסווה של "אומנות". לשמור מרחק.