שתי צעירות אמריקניות, אליס פורקת העול (קלייר דנס) ודרלין (קיית בקינסייל), הילדה מבית טוב, יוצאות לתאילנד לחופשה של 11 יום. בתאילנד גוררת אליס את השתיים למצבים בעייתיים כמו התגנבות למלון והזמנת משקאות על חשבון משתכנים בו. הצעירות ניצלות מהסתבכות ברגע האחרון, כאשר צעיר אמריקני מציל אותן, והן ממשיכות את מסען עמו, רק כדי לגלות שהוא הפיל אותן בפח, ושתל בתיקן סמים. כשנתפסות הנערות על ידי המשטרה התאילנדית, הן מושלכות לכלא, ומגלות את נוקשותה ואכזריותה של מערכת הצדק התאילנדית. כל שנשאר להן לגלות הוא עד כמה הן יישארו נאמנות זו לזו בתנאים הקשים והאכזריים אליהם נקלעו, בו בזמן שעורך דינן האמריקאי (ביל פולמן) פועל כנגד כל הסיכויים לשחרורן.תיאמר האמת, לא היו לי יותר מדי ציפיות מהסרט הזה. ואולם, הסתבר שהסרט הנו רק חממת גידול לשתי שחקניות שנותנות משחק מעולה ומצליחות לסחוב את הסרט על גבן בכבוד. קלייר דנס האמריקנית וקיית בקינסייל הבריטית היפהפייה מצליחות לטעון את המסך במתחים באמצעות משחק טוב מאד. קלייר דנס הפתיעה לטובה בסרט זה - הראשון שבו ראיתי אותה משחקת הלכה למעשה. גם קיית בקינסייל היפהפייה מטעינה את המסך בנוכחותה, אם כי היא פחות דומיננטית מקלייר דנס. בנוסף, הבימוי היעיל והצילום הטוב עושים את שלהם, ומקנים אמינות גבוהה לתסריט, אם כי פה ושם נראה שניתן היה לקצץ בסצינות מסוימות. את היריעה משלים פסקול מ-ע-ו-ל-ה (שרה ברייטמן, שרה מ'קלכלן, נלי פרטאדו) שאכן מזרים לסרט אנרגיות נוספות, ומשלים את היריעה לכדי סרט, ששווה לפנות שעתיים כדי לראותו.
פרסומת
נקודות חלשות: משחקו של ביל פולמן, ובכלל הדמות שהוא מגלם - דמות אנמית להחריד. איני בטוח מה התוספת המשמעותית שלה לסיפור. כמו כן חסר דגש על הנושא של מערכת הצדק התאילנדית - אם היה הבמאי מפתח את הנושא עוד קצת, הביקורת על נושא זה הייתה מתחדדת והופכת אפקטיבית בהרבה יותר. במקום זה בחר הבמאי לתת לנו "טעימות" ואזהרות, במקום להתמקד בשליחת מסר אל העולם השלישי. ואולם, בסה"כ הסרט עשוי לא רע, ובהחלט אפשר לראותו.לסיכום: משחק טוב מאד, סיפור מעניין, צילום ופסקול טובים מאד. 7.5 בסולם יגאל.