סרט הקולנוע הראשון של טומי לי ג'ונס הוא יצירה קולנועית חמורת סבר, רבת עוצמה ונטולת פשרות. מערבון עכשווי וליברלי ברוחו שלוקח את דמותו של הבוקר הבודד צעד אחד קדימה ומציע לנו גרסה עכשווית אפלה ומנוכרת לדמותו. החוואי העגמומי מוצא את עצמו נלחם נגד רשויות החוק בארה"ב ודווקא תומך באויביו המסורתיים, המכסיקנים, מהגרים לא חוקיים שמנסים למצוא פרנסה בארץ אוכלת יושביה שהיא גם ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.מלכיאדס אסטרדה הוא חברו הקרוב ועובדו הנאמן של פיט פרקינס, קאובוי מקומי וחברו הטוב ביותר של מלכיאדס. כאשר גופתו של מלכיאדס מתגלית במדבר, מתברר שהוא נקבר במהירות לאחר שנרצח. השלטונות המקומיים לא מנסים אפילו לפתור את הרצח וממהרים לקבור את הגופה בבית הקברות באזור של גופות שלא זוהו. פיט זועם על כך שלא הודיעו לו על הקבורה אבל אין לו הרבה ברירות כי הוא לא ייצא להלחם ברשויות החוק. כאשר מתברר לו מי עומד מאחורי הרצח, ומדוע לא נעשתה חקירה שבסופה נמצא האשם, הוא מחליט לעשות מעשה. הוא חוטף את הרוצח, מכריח אותו להוציא את הגופה מהקבר והשלושה יוצאים למכסיקו לקבור את מלכיאדס בחוותו.
פרסומת
הצד הצפוני של הגבול השייך לארה"ב מוצג כבית כלא שבו אנשים מתנהלים כמו מתים חיים, לכודים בתוך קירות הקרוואן הצר והדיינר הזנוח של העיירה הקטנה והעלובה שבה הם חיים. הנשים מחפשות פורקן אצל גברים אחרים, בעוד בעליהם שקועים בעבודה ובאוננות. נציגי החוק הם אימפוטנטים עלובי נפש. הגיבור הוא אדם חולה בנפשו, המציאות בגדה באידיאלים שלו. הבדידות הרסה את חייו והוא למד שארה"ב שהוא כל כך אהב בעבר הוא לא מה שהוא ציפה שהיא תתפתח להיות.מכסיקו מתגלה כארץ שהחיים הפכו אותה לשטח אדמה אירוני. למרות האווירה הנינוחה והנופים המרהיבים, המקומיים לא רוצים לחיות בה עוד. דווקא אותם שטחים מדבריים רחבי ידיים ונופי פרא מערערים את האמונה של גיבורי הסרט בעולם הצר והמוגן שבו הם חיו ומעכשיו והלאה חייהם לא יחזרו להיות כפי שהיו. בדרך הם פוגשים תושבים מקומיים ונחשפים לשגרת החיים העצובה שלהם. אם זה זקן עיוור שננטש על ידי בנו הגוסס מסרטן, או של רופאה מקומית שחולמת לעבור לשטח ארה"ב. המסע שהם יצאו אליו חושף בפניהם את אי הצדק ההיסטורי לאורך גבול ארה"ב מכסיקו.
טומי לי ג'ונס מוסיף פרשנות נועזת משל עצמו לדמותו של הבוקר הנודד. במסורת סרטי המערבון, דמותו של הבוקר שלווה, מתבודדת ומלנכולית. בדידותו היא חלק מאישיותו. טומי לי ג'ונס עוטה על פניו של פיט פרקינס פני פוקר, אטומים לחלוטין. קשה לנחש מה מסתובב בראשו של אותו בוקר מתבודד שהמציאות גרמה לו לעקור את שורשיו מהאדמה שאותה עבד במשך כל חייו ולצאת למסע. האמת המוסרית והצדק שלמענם הוא נלחם עומדים לצדו של פיט. אבל אנשי החוק אינם עומדים לצד אותם עקרונות. אותם מעניין זיון עם אשה נשואה בשעות אחה"צ. לפיט נשארו רק שתי ברירות - למות או לא להיכנע.פיט בוחר לא להיכנע לקידמה נטולת האידיאלים ולצאת לעבר מכסיקו. פיט אינו נכנע לאמריקה שאיבדה את ערכיה ההומאניים ובוחר להגן על כבוד חברו שנרצח וכבודו האישי. הוא מגלה במהלך המסע שגם במכסיקו הפראית הערכים שאליהם הוא שואף כמעט ואינם קיימים. העולם השתנה מאז שהוא יצא מגבולות העיר. הערכים שאליהם הוא שואף לעולם לא יוכלו להתגשם ולכן אין עוד מקום בעולם העכשווי לאנשים שכמוהו ומכאן הוא נדון לאבדון נפשי ופיסי.התסריט המהודק והנוקב שכתב גוילרמו אריאג'ה מבוים בריסון ואיפוק מרשימים על ידי הבמאי הטרי, השחקן הותיק וכוכב הסרט, טומי לי ג'ונס. הוא בעצמו נותן כאן את הופעתו הקולנועית הטובה ביותר מזה שנים. לא סתם הסרט זכה בשני פרסים בפסטיבל קאן 2005. אחד לשחקן הטוב ביותר והשני לתסריט הטוב ביותר. "שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה" הוא בעצם מסע אשכבה לדמותו של הקאובוי. ג'ונס ואריאג'ה עורכים לו מסע השכבה מדכא ומעורר מחשבה, מהסוג שכול אוהב קולנוע חייב לחוות על המסך הגדול.
רעיון מעניין ליצור סוג של מערבון מודרני. לקחו אלמנטים של המערבונים הקלאסיים כמו לקיחת החוק לידיים, נקמה ועלילה שמתקדמת לה לאיטה.
אבל כל העסק לא מתרומם, בגלל שילוב של דמויות שלא קשורות ולא תורמות, דיאלוגים מיותרים , לאות ועייפות של הסיפור, וכל זה נפרס לאורך של יותר מידי דקות. טומי לי ג''ונס שחקן ענק, יש גם נופים יפים אבל השורה התחתונה היא שעמום אחד גדול.
שם:שלומי חגיל:22
9/10
סרט חזק מאוד במלוא מובן המילה,עלילה מצויינת ומעניינת.
אתם לא תתאכזבו,הסרט עשוי טוב מההתחלה ועד הסוף.
משחק מצויין של כל השחקנים.