"המלכה", סרטו החדש של הבמאי הבריטי הותיק סטיבן פרירס מצליח בעזרת בימוי מרוסן, תסריט חכם וליהוק מבריק של שחקנית חריפה ליצור את אחד הפורטרטים המורכבים ביותר אי פעם של דמות מלכותית מההיסטוריה העכשווית ובמקביל ליצור את אחד הסרטים המבדרים והטובים ביותר של השנה החולפת. אחרי שזכה בשלושת הפרסים הגדולים בפסטיבל ונציה: פרס הביקורת הבינלאומית, התסריט והשחקנית סוף כול סוף מגיעה "המלכה" לביקור בבתי הקולנוע בארץ ולכם שווה ללכת ולהציץ."פגיעה", "מכבסה יפהפייה שלי", "זקוף ת'אוזן", "סמי ורוזי עושים את זה", "יחסים מסוכנים", "הנוכלים", "גיבור מזדמן", "ממזר קטן", "מרי ריילי", "ארץ קטנה גדולה", "נאמנות גבוהה", "ליאם", "דברים יפים מלוכלכים" ואחרון חביב "גברת הנדרסון גאה להציג". כאשר בוחנים את מכלול יצירתו של הבמאי סטיבן פרירס ניתן להבחין בתהליך ההתברגנות שהבמאי המוכשר עבר. מסרטים נועזים מבחינה חברתית בתחילת הקריירה הקולנועית עד התיאטרון המשמים והבורגני של הגברת הנכבדה ג'ודי דנץ.
פרסומת
דרך ניסיונות קולנועיים אומנותיים מסקרנים אך כושלים כמו "מרי ריילי" ו"ארץ קטנה גדולה" הבוחנים מיתוסים שעליהם התרבות המערבית גדלה לסרטים חברתיים נוקבים הקשורים למציאות שבה הוא חי כמו המותחן המבריק משנת 2002, "דברים יפים מלוכלכלים" או סרטיו המוקדמים "מכבסה יפהפייה שלי" ו"סמי ורוזי עושים את זה". כמובן שישנם גם הסרטים ההוליוודיים כמו "גיבור מזדמן", "יחסים מסוכנים" ו"הנוכלים". שני האחרונים היו מועמדים למספר אוסקרים."המלכה" הוא שילוב של כול מה שפרירס התעסק בו עד עתה: מיתוסים שהתרבות המערבית גדלה עליהם, המציאות שבה אנחנו חיים, ניסיון קולנועי מסקרן המשלב משחק וחומר ארכיוני לצד מציצנות צהובה וזולה. "המלכה" הוא הכול ביחד. השמרנות בשיאה לצד אומץ לב אמיתי לרדת לנבכי נפשה של אחת הדמויות האניגמאטיות ביותר שקיימות כיום. אין אדם אחד בעולם החופשי שבאמת ירד לסוף דעתה של מלכת אנגליה, ופרירס בעזרת התסריט המרשים של פיטר מורגן והשחקנית הלן מירן עושים זאת יחד בזהירות מרשימה אך בביטחון מוחלט.
העלילה עוקבת אחרי המשבר שנוצר בבריטניה בעקבות מותה הטראגי של הנסיכה דיאנה. משפחת המלוכה איננה יודעת כיצד לנהוג בעקבות מות הנסיכה ונוצר עימות חריף בין ראש הממשלה החדש, טוני בלייר, למשפחת המלוכה. הלן מירן המגלמת את אליזבת ה-2 זכתה כבר במספר פרסים על הופעתה הכובשת ביניהם זכייה בגלובוס הזהב ומועמדות לאוסקר. אבל חייבים לציין גם את הופעתם של מייקל שין כטוני בלייר שיוצר בסרט זה הופעה נפלאה שבאופן מפתיע זכתה להתעלמות מוחלטת. ג'יימס קרומוול מגלם את הנסיך פיליפ בהופעה צינית ואף מרושעת. סילביה סימס כמלכה האם מעולה גם כן.אז מי "המלכה" האמיתית? - שואל הסרט - ולא מספק תשובה. האם זו "נסיכת הלבבות" שהעיתונות הצהובה עקבה אחריה יומם ולילה ולא נתנה לה מנוחה? האם זו אליזבת ה-2 המנותקת מהעם ומצאה את עצמה מתמודדת בתחרות פופולאריות שאף פעם לא היתה נתונה לה? האם "המלכה" האמיתית זו התקשורת שממליכה ומורידה מכס המלכות חביבי תקשורת שונים ומשונים? האם אלו ההמונים שבעצם שולטים בעזרת סקרי דעת קהל שונים במעשיהם של המורמים מעם? נראה שרק טוני בלייר מודע לכוח הרב של אותם שליטים חדשים: התקשורת, הסקרים, ההמונים."המלכה" מתאר בחוכמה רבה התנגשות בין עולם חדש לעולם ישן. התנגשות תרבויות של טקסים ומסורת לבין ישירות ואינטימיות. "המלכה" בתוך תוכו הוא התנגשות בין החומרים הצהובים שבהם הוא עוסק לבין עשייה קולנועית אינטליגנטית ואלגנטית שככול הנראה לא תעניין את חובבי הצהובונים המחפשים דם. אבל קודם כול זהו סרט שיש בו מלכה אחת רשמית וזו לא אליזבת, וזו לא דיאנה. ניחשתם נכונה, זו הלן מירן שכבר היתה מועמדת בעבר לשני פרסי אוסקר ("טירופו של המלך ג'ורג'", "פארק גוספורד"), אולי בפעם השלישית היא גם תזכה.