אהבה בתפריט ביקורת סרט

No Reservations Movie Review

יאיר הוכנר על "אהבה בתפריט":
"שאריות מחוממות"

סרט ארכיון שתף/י

משחק קתרין זטה ג'ונס, אהרון אקאהרט, אביגיל ברסלין, פטרישיה קלרקסון, בוב בלאבון, ג'ני ווד במאי/ת סקוט היקס

רומנטיקה

ביקורת סרט לאהבה בתפריט מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"שאריות מחוממות"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

9.5% בבית

81.0% לא אצפה

9.5%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

העיבוד האמריקאי ללהיט הגרמני "המטבח של מרתה", לא עושה חסד למקור ולמשתתפים בו. עושה רושם שיוצרי הסרט זרקו לתוך הקדרה כול נוסחה קולנועית אפשרית כדי לנסות ולרגש את הקהל כאשר התבלין החשוב היחיד שהיה צריך להשתמש בו איננו בנמצא - רגש. "אהבה בתפריט" הוא מלודרמה רומנטית מאוסה שמבוססת על שאריות של הסרט המקורי ועוד עשרות סרטים אחרים וכול מה שנשאר ממנו זה טעם לוואי שבעיקר מעורר כאבים עזים בקיבה.לא שהסרט המקורי היה יצירת מופת, להפך. אם הוא לא היה דובר גרמנית, רוב הסיכויים שהוא לא היה זוכה לביקורות מחמיאות כול כך. בדיוק כמו ש"אהבה בתפריט" לא זכה לאהדת הביקורת ברחבי העולם. שני הסרטים נשענים של שתי נוסחאות שבלוניות מסורתיות שרחוקות מלהפתיע. הנוסחה ראשונה היא שני הפכים מתנגשים זה בזה ובסופו של דבר מוצאים אהבה. הנוסחה השנייה היא אשת קריירה שנאלצת לגדל יתומה שנופלת לתוך חייה ומשמשת כזרז עבור הסיפור הרומנטי. שתי הנוסחאות משלימות אחת השנייה והן לא מפתיעות או מחדש.

בסרט הישראלי "נודל" נעשה שימוש בשתי הנוסחאות אבל עם טוויסט קטן שתורם קצת לגיוון ולכן למי שמחפשת או מחפש קומדיה עם אשת קריירה, קצת אהבה וילד מתוק כבר עדיף לראות את הסרט הישראלי ולדלג על המוצר האמריקאי הדלוח "אהבה בתפריט". בישראלי לפחות יש הבעת רגשות והמשחק הרבה יותר טוב. באמריקאי השחקנים נראים כמו מכונות שמדקלמות את התסריט. הבימוי נטול רגש או עניין והדבר היחיד שעוד איכשהו קצת מציל את הסרט הוא שניו-יורק כרגיל מצטלמת מדהים -אבל כבר עדיף לצפות בסרט אחר או פשוט לקנות כרטיס טיסה.בין קליפ מוזיקלי אחד למשנהו (וישנם כמה קליפים מוסיקליים בהם הבמאי בחר פשוט לשים שיר במלואו ועל רקע השיר ליצור מונטאז' של הדמויות) ישנה עלילה על השף קייט ארמסטרונג. קתרין זטה ג'ונס המדהימה ביופייה מגלמת את השף (אשרי המאמין) שחיה את חייה בדיוק כמו שהיא מנהלת את המסעדה היוקרתית במרכז מנהטן. היא טיפוס לחוץ, קפדני ולא נעים באופן כללי. יום אחד היא מתבשרת שאחותה היחידה מתה בתאונת דרכים והיא האפטרופוס על בתה הקטנה. קייט נאלצת להתרגל לחיים החדשים כאמא במשרה מלאה.

בזמו שקייט נעדרת מהעבודה מנהלת המסעדה שוכרת את שירותיו של ניק פאלמר, שף חדש, חצוף, שאפתן ובעל נפש חופשייה. איך אנחנו יודעים שהוא בעל נפש חופשייה? הוא אוהב להאזין לאופרה ולעשות צחוקים בזמן העבודה. בדיוק ההפך מקייט. ארון אקהארט מגלם את ניק בקלילות ונראה כאילו הוא היחיד שנהנה על הסט, אבל יש משהו מאולץ בחופשיות ובנועם שהוא משדר בדיוק כמו שיש משהו מאולץ ולא אמין בקפדנות של קתרין זטה ג'ונס. נראה שהיה הרבה יותר מעניין לראות אותה בדמותו של ניק ואותו בדמותה של קייט.כול צופה בר דעת יעשה את החישוב המתקבל על הדעת כדי לנחש מה תהיה התוצאה הסופית ולאיזה טעם יש לצפות. אין הפתעות בסרט "אהבה בתפריט". מה שרשום במתכון זה גם מה שנקבל. המנה צפויה ומשמימה בדיוק כמו המרכיבים שלה. די מאכזב לגלות שעל המנה הקולנועית הפושרת הזו אחראי הבמאי סקוט היקס, מי שפעם ביים את הסרט האוסטרלי "ניצוצות" והיה אחד הבמאים הצעירים המבטיחים בהוליווד. נראה שמההבטחה לא נשאר הרבה, רק טעם לוואי.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י