פרסומת

כוורת בסרט ביקורת סרט

Bee Movie Movie Review

יאיר הוכנר על "כוורת בסרט":
"תרדמת בסרט"

סרט ארכיון שתף/י

משחק גרי סיינפלד, רנה זלווגר, מתיו ברודריק, ג'ון גודמן, כריס רוק, קאתי בייטס, ריפ תורן, מגן מולאלי, ברי לווינסון במאי/ת סטיב היקנר, סימון גי. סמית

ילדים

ביקורת סרט לכוורת בסרט מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"תרדמת בסרט"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.2/10

היכן תצפו?

בקולנוע

18.3% בבית

67.6% לא אצפה

14.1%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחרי ההקרנה של "כוורת בסרט" חזרתי לדירתי הצנועה. חברי שישב בסלון שאל אותי - איך היה? והתשובה שלי היתה "השעתיים הארוכות בחיי". הוא הסתכל עלי ואמר, "אבל הסרט רק 90 דקות". הפרויקט המונפש של ג'רי סיינפלד ואולפני "דרים וורקס" פשוט לא עובד. נראה שהאחראי העיקרי לכישלון הוא התסריטאי והמדבב הראשי, אמן הסטנד-אפ היהודי, תושב התפוח הגדול – ג'רי סיינפלד בכבודו ובעצמו.עם כול הכבוד לסרטי האנימציה, לטכנולוגיה המתקדמת ולתחרות איזה סרט יהיה יותר מרהיב (אגב, גם כאן נכשל "כוורת בסרט") הדבר החשוב ביותר בסרטים מסוג זה הוא התסריט והשני החשוב ביותר הוא השחקן המדבב. לא סתם נוצר מקצוע בשם דיבוב סרטים. בסרטי אנימציה הקול הוא שמעביר את הרגש ולצערי אם יש דבר אחד שחסר בהופעה של סיינפלד ובקול המונוטוני שלו הוא רגש. סיינפלד הוא ציניקן יהודי ניו-יורקי טיפוסי אפילו יותר גרוע מוודי אלן וכמו הסיטקום שבו הוא כיכב כך גם בסרט שאותו הוא מדבב, אין בנוכחות שלו טיפה אחת של רגש או עניין.

הסיטקום המפורסם של סיינפלד לא היה מצליח בלי שלושת שחקני המשנה המעולים והטיפוסים הצבעוניים שסבבו את דמותו הלא מעניינת של הכוכב. אם יש הוכחה ניצחת לכך, היא עלתה לאולפני "דרים וורקס" 150 מיליון דולר וקוראים לה "Bee Movie" או בשמו העברי המחריד "כוורת בסרט". במסורת סרטי האנימציה העוסקים בחייהם של חרקים, גם סרט זה עוסק בעימות בין חרקים לבני אדם. הפעם מאשימים אותנו בניצול דבורים לרעה. אל דאגה, בסוף הדבורים יבינו שזה דווקא חיוני לעולם שננצל אותם, רק צריך להיות נחמדים אליהם.בעולם שבו כול בני האנוש לבנים הדבורים הם המעמד הנמוך, כלומר המכסיקנים והאפרו-אמריקאים. למרות שהם מנהלים משפטים על ניצול ויחס לקוי בעבודה בסופו של דבר הם מבינים שאם הם לא יעבדו, אנחנו, הלבנים, נסבול ממחסור חמור בדבש ועוד כמה אסונות טבע. ככה זה שאתה גר בדירת פאר בגורד שחקים יוקרתי בלב מנהטן.

מזמן לא הרגשתי מיובש כול כך בסרט אנימציה, לפחות מאז הסרט המזעזע "בלגן בחווה" שאני מנסה להדחיק בכוח אבל מדי פעם הוא צץ לי בסיוטים על פרותיו המדברות. סיינפלד וחבריו כתבו תסריט לא מצחיק, העולם הפנימי שהם יוצרים בלתי הגיוני, ישנן קפיצות תסריטאיות על סצנות שהיו יכולות לתרום כמו איך הדבורה פתאום תובעת את בני האדם. אני יודע, מדובר בסרט אנימציה, לא חובה שהוא יהיה הגיוני, אבל עדיין הסצנה שבה הדבורים מצילות מטוס מתרסק בעיקר מגוחכת ולא בגלל שהיא מצחיקה.לאורך כול הסרט הרגשתי כיצד גופי שוקע בתוך הכיסא. הדם כמעט וקפא במקומו, החיוך שכול כך רציתי שיצוץ על פני פשוט לא הופיע. הרגשתי כאילו אני בתרדמת ומשהו צריך להעיר אותי מהסיוט ששקעתי בו, רציתי רק להתעורר ולגלות שזה לא סרט אנימציה של "דרים וורקס" וזה לא סיינפלד שמדבב את האסון המצויר. טעיתי. זה היה הוא ואלה גם היו אולפני האנימציה החביבים עלי. "פיקסאר" נפלו ב"מכוניות" ולקצנברג ושפילברג יש את "כוורת בסרט". לכול אחד מותר לטעות.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!