הסרט הנו עיבוד לספר תקופתי על פי ספרה של אדית וורטון. הסרט מגולל שנתיים בחייה של לילי בארט (ג'יליאן אנדרסון), שבין 1905-1907 בניו יורק של תחילת המאה. לילי הנה אשה צעירה ודעתנית, העושה את צעדיה במעלה הסולם החברתי של אצולת הממון של ניו יורק. אלא מה? היא אינה צבועה כמו החברה שבטרקליניה היא מסתובבת. למרות שהיא יודעת כי על מנת להצליח, עליה להינשא מהר ככל האפשר לגבר עשיר, היא מאוהבת עד כלות דווקא בעורך דין צעיר (אריק סטולץ) אשר אינו בעל אמצעים, למרות שהנו בקיא בנבכי אצולת הממון. עד מהרה עתידה האשה הדעתנית לתת את הדין על פעולותיה הנמהרות ועל יושרה, מול צפעוני האליטה הניו יורקית, אשר יושר והגינות הנם מהם והלאה. לילי עתידה לגלות עד כמה נורא המחיר של הכבוד העצמי וההגינות בחברה בה היא חיה.ג'יליאן אנדרסון עושה את צעדיה למסך הגדול במדידות ובאופן שקול. כנראה גם שטוב שכך היא עושה, שכן עד עתה היא רושמת הישגים נאים. ב"משחקים מהלב", בו שיחקה כשנתיים לפני סרט זה, היא מבצעת תפקיד אינטליגנטי למדי של אישה מסוגרת הפוחדת להיכנס לתסבוכת רגשית. נראה שמשחק זה הניב לה את תפקידה בסרט הנוכחי, שהקנה לה שני פרסים נחשבים, ובצדק. היא מתמודדת יפה מאד עם הנטל של תפקיד ראשי ואיכותי, ומשחקה הנו רב פנים. לעזרתה בא צוות שחקנים מיומן ורחב, אשר ממנו ראוי לציין לטובה במיוחד את אריק סטולץ, בתפקיד לורנס סלדון, עורך הדין הצעיר בו היא מאוהבת, ואשר ממאן להחזיר לה אהבה - אותה היא רוצה יותר מכל. עוד יש לציין את אנתוני לפאליה המרשים - שחקן וותיק, אשר לצערי אינו זוכה להערכה המגיעה לו, וכולי תקווה שעוד נשוב ונשמע ממנו בסרטים עתידיים.
פרסומת
הסרט מבוים היטב, והשחזור התקופתי מרשים למדיי, אם כי אין לי מושג ממשי עד כמה הוא מדויק. הסרט מבוים בעצלות מה, אם כי בתיאטרליות המשווה לו איכות ונופך של קלאסיקה. ואכן כך - מדובר בסרט מסוגנן, מלודרמטי בו הנפשות הפועלות טועות ותוהות לכל אורכו בחיפוש אחר תפקידן ומשמעותן בעולם. הסרט, עם זאת, אינו לכל אחד. אם כי המדובר ביצירה ססגונית, משובחת ומורכבת, זהו סרט איטי אשר לא כל אחד יוכל להתחבר אליו, במיוחד מפאת אורכו (כשעתיים ועשרים דקות).לסיכום: משחק משובח, כתוב היטב, תיאטרלי.