איתן גרין חוזר אל בתי הקולנוע עם סרט חדש צנוע וחכם שחודר לאט לאט אל מתחת לעור, מכאיב בעצמות וקורע את הלב. "הכל מתחיל בים" ככול הנראה גם סרטו המוקפד ביותר מבחינה ויזואלית והשאפתני ביותר מבחינה תסריטאית וטכנית מזכיר לעיתים את המחזות של חנוך לוין בעיקר בזכות סיטואציות אבסורדיות מטרידות. אצל לוין מדובר באירוניה אכזרית שמטרתה להחריד את נפשם של הצופים, אצל גרין אתה חונק דמעה תוך כדי זעזוע.שלוש תמונות שהן סיפור אחד. סיפור התבגרותה של משפחת גולדשטיין, משפחה ישראלית המתמודדת עם חוויות חיים, חברות, אהבה, מין ומוות. בכל אלו שזורה כמיהה להתרחבות המשפחה בצד ההכרה שגורלם להישאר שלושה: אב, אם וילד. התמונה הראשונה מתרחשת בחוף הים. לראשונה בחייהם השלושה התמודדו עם המוות והסכנה שחייהם עלולים להסתיים במהירות ובהפתעה.
פרסומת
התמונה השנייה מתרחשת בתחומיו של הפארק הלאומי באשקלון, בצל הפסלים, העצים וחומת האבנים הגבוהה, כאשר הבן נמצא בטיול עם בני כיתתו ומחליט לטפס על חומה. מעשי השובבות שלו יסכן את חיי אחד מחבריו ובשנית הוריו יגלו שהמוות אורב בכול פינה.התמונה השלישית חודרת לבית החדש אליו עוברת המשפחה לקראת לידתה הצפויה של אחות קטנה. יש גם שכן אלים המטריד את מנוחת המשפחה ודמות מהעבר צצה בחייו של הנער המתבגר. את בני המשפחה מגלמים ביעילות יובל סגל, דורית לב ארי ורון יגרמן. את השכן מגלם אשר צרפתי ואת אחיו צחי גראד, שניהם נפלאים.
באופן מפתיע אפשר למצוא קווים מקבילים בין יצירתו של איתן גרין לסרט הביכורים המופתי של צ'ארלי קאופמן, “סינקדוכה, ניו יורק”. על אף ששני הסרטים עוסקים בחיים ומוות בצורה הכי ישירה, גרין נשאר על קרקע בטוחה ויצוקה. רגליו יציבות כשהוא עוסק בצורה הכי פשוטה וארצישראלית ברעיונותיו, לעומת קאופמן שלא חושש ללכת לאיבוד בעולם תסריטאי ובמבע קולנועי עשיר ומורכב.
משני הסרטים יצאתי באותה תחושת דיכאון קיומית מטרידה אבל אצל קאופמן העוצמה היתה נטולת פשרות. הוא הלך אל מקום שמרבית הקולנוענים הותיקים, הצעירים והמוכשרים בעולם היו חוששים לצעוד אליו בעיניים פקוחות. הנחמה אצלו היא זיכרון מאירוע שאולי אפילו לא היה קיים. גרין רוצה להאמין שאפילו בסיטואציה הכי קשה עדיין יש נחמה.הפריים המוקפד יתר על המידה הפותח את הסרט, אינו פריים המאפיין את המסורת הקולנועית של גרין, מאבות הקולנוע הישראלי האישי ואחד היוצרים היותר פשוטים ויזואלית וריאליסטים בקולנוע הישראלי. הטרידה אותי התחושה של דיוק מטריד, חוסר ספונטאניות ושהכול מתוכנן מראש. התחושה מגיעה גם מצד השחקנים, במיוחד הילדים שלעיתים מדקלמים. למרות זאת הסרט מצליח להיות אפקטיבי הרבה יותר ממרבית הסרטים הישראלים שנוצרו בשנה האחרונה והיו מושקעים ומדוברים הרבה יותר.גרין ממשיך להתעסק בדמות הגבר הישראלי ובשברה. הגבר המקומי הקשור למדינה שאוכלת את יושביה לא רק במלחמות ובתאונות אלא גם בחופשות וטיולים. גם הפעם ישנם שפע של אירועים אישיים ודרמטיים, גם הפעם יש משפחה במשבר ומערכות יחסים בין אבות לבנים, אחים וחברים. גם הפעם הגורל מתעתע בגיבוריו. "הכל מתחיל בים" הוא סרט שמבוסס כולו על רעיון אחד בלבד ולכן מפתיע שמנקודת המוצא הכול כך בסיסית הוא כן מצליח לשעשע אבל בעיקר להטריד ובסופו של דבר לרגש. זו התכונה הקולנועית שתמיד אפיינה את גרין: פשטות רעיונית ועלילתית שמצליחה כנגד כול הסיכויים להיות אלגנטית, אינטליגנטית ומרגשת.
פסח, הלא הוא צחי גראד מהווה סיבה טובה לצפות בכל סרט, אבל הכל מתחיל בים אולי צריך מישהוא לרוץ איתו, כדי להרשים. מצטרף למשולש הישראלי הכושל של השנה, הכולל מלבדו גם את אצבע אלוהים וברוריה.
אולי השנה היה צריך להתמקד בסרטים מאוירים, כי רק ואלס עם באשיר היה גדול באמת.
שם:עופרגיל:3227/01/2009 07:46:45
1/10
מאכזב ביותר. שמות השחקנים שמפארים את הסרט גרמו לי לחשוב שאי אפשר יהיה להתאכזב ממנו, אולם הסרט היה אכזבה גדולה. עלילה איטית ולא ברורה, בלי פואנטה, בלי מקום למחשבה, בלי ריגוש.
פשוט סרט על כלום.
שם:יובלגיל:3826/01/2009 17:15:18
1/10
לא ללכת !!!
אני ואשתי נקלענו ממש במקרה לסרט, לאחר שלא נותרו כרטיסים לואלס עם בשיר... ולשנינו טעם שונה בסרטים אך דיעה זהה לגבי איכותו של הסרט.
גם אנשים שיצאו מהאולם הביעו צערם על כי צפו בו.