הסוד שבעיניים ביקורת סרט

El Secreto de Sus Ojos Movie Review

יאיר הוכנר על "הסוד שבעיניים":
"לפרקים מרשים"

סרט ארכיון שתף/י

משחק ריקרדו דארין, סולדד וייאמיל, פבלו ראגו, חבייר גודינו, גיירמו פרנסייה במאי/ת חואן חוזה קמפנייה

זר

ביקורת סרט להסוד שבעיניים מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"לפרקים מרשים"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

69.8% בבית

14.7% לא אצפה

15.5%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחרי שביים פרקים בסדרות נחשבות כמו "חוק וסדר", "האוס", "עמוק באדמה", ואפילו פרק בסיטקום המצליח "רוק 30". הבמאי הארגנטינאי, חואן חוזה קמפנייה (הבן של הכלה) חוזר אל הקולנוע עם סרט קולנוע הוליוודי נוסחתי עשוי היטב תוצרת ארץ מוצאו. ברגעים המוצלחים שלו הוא מבריק ובמספר רגעים הוא נוטה להיות מביך ומלודרמטי כמו טלנובלה שגרתית. "הסוד שבעיניים" הוא סוג ניצחת לא ניצחת. לרגע אחד הוא מדהים ולרגע אחד אתה רוצה לסגור את המסך. הצרה היא שאתה יושב בקולנוע ולא מול הטלוויזיה.אז מה מדהים בסרט הזה? יש בו את אחת הסצנות המרשימות ביותר מבחינה ויזואלית, סצנת מרדף מסעירה המתרחשת באצטדיון הומה אדם. יש לו גם טוויסט המוביל לסוף מפתיע ומטריד במיוחד. מצד שני יש בו עלילה רומנטית מביכה עם סצנת רכבת מגוחכת שחוזרת על עצמה יותר מדי פעמים. יש גם דמות משנה מעצבנת של חבר ועוזר אלכוהוליסט שההתפתלויות השונות בעלילה גורמות לך לפלוט "ברוך שפטרנו" ברגע מסוים.

העלילה עוקבת אחרי אספוזיטו שעבד כחוקר במשרד המשפטים, הוא יוצא לגמלאות ומחליט לכתוב ספר על מקרה אונס ורצח מזעזע שהתרחש לפני שלושים שנים. המקרה אירע בשלהי תקופת הגנרלים בארגנטינה והתיק נסגר בלחץ של גורמים בשלטון. כעת הוא מנסה לשחזר מזיכרונו את פרטי האירוע, ונעזר בידידתו השופטת, אותה הוא אוהב אהבה גדולה שמעולם לא מומשה.ככול שכתיבת הספר מתקדמת הוא הופך לאובססיבי ומסרב להרפות מהעבר. גם לאחר שלושה עשורים הוא מגלה שיש כאלה שמנסים להסתיר את האמת. כמו שאספוזיטו יגלה וגם הקהל, עלילת הרצח האכזרית והתפתלויות השונות בעלילת הסרט יובילו לחשיפת סוד אפל ומטריד, אבל חשוב יותר מהכול גם לניצחון האהבה.

"הסוד שבעיניים" הוא אולי לא מאתגר, חשוב ומרשים כמו "סרט לבן", "הנביא", "חלב הצער" או "עג'מי" שהתמודדו מולו על הפרס הנחשק אבל הוא המבדר ביותר מבין המועמדים השנה לאוסקר לסרט הזר. הוא היחיד שתצעו ממנו עם תחושה שזה היה אחלה סרט והיה כיף לעביר איתו את הערב וזאת הסיבה שהוא קיבל את הפרס. כנראה את אנשי האקדמיה לקולנוע בארה"ב פחות מעניין המשחק הלא אחיד, התסריט שנמרח, הקיטש הדביק והאיפור שלא מצליח ליצור את האשליה שבאמת עברו 30 שנה, העיקר שיש טוויסט מדליק.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י