העונה השנייה ממשיכה להפתיע בגילויים מרעישים על עברן של פגי ושל וויטני. בפרק הרביעי אנו מגלים שוויטני היא בעצם גאון, לאחר שכבר גילינו שהיא המוח מאחורי "חומר אפס" ואיזודיין.
אנו מגלים כי מאחר ולא היה מקובל שנשים יפתחו קריירה מצליחה ויהיו מדעניות, וויטני נאלצה לוותר על החלום הזה ולהסתפק במשחק. פרטים מעברה של פגי נחשפים בפנינו ומגלים לנו שלפני שפגי הפכה לסוכנת קשוחה היא הייתה בעצם אישה של גבר, ארוסה לשעבר, שקבע בשבילה והחליט בשבילה החלטות קריירה חשובות.
פרסומת
אם אחיה לא היה מת במלחמה, רוב הסיכויים שהיא הייתה עקרת בית פשוטה וכנועה לבעלה. המוות של אחיה שינה הכל, והיא כיבדה את רצונו – ללכת על מה שהיא באמת רוצה, ומה שהיא רצתה זה כמובן להתקדם ולהיות סוכנת כפי שהיא היום.
בפרק החמישי פגי מתעמתת עם וויטני. זה לא נגמר טוב במיוחד והיא נפצעת קשה. וויטני הופכת להיות מתוסכלת ומעצבנת מפרק לפרק, שופכת את כל תסכוליה האישיים על כל מי שנקרה בדרכה. וסוף סוף קורה מה שחשבתי לאורך כל הדרך, ואין אפשרות לתאר את החיוך שעלה לי כשצפיתי בסצינה של סוזה עם ארוסתו הטריה, שמבינה שהוא פשוט מאוהב בפגי ואין מנוס מכך.
אני אישית נהנית מכל רגע בסדרה הזו. מהתקופה בה הסדרה מתקיימת, מפגי קרטר שנראה ששום דבר לא יכול לעצור אותה, מסיפור האהבה המתפתח שלה עם סוזה (הגיע הזמן), מג'רביס המשעשע. העלילה קצת מאבדת כיוון לעיתים אבל סך הכל שומרת על קצב ועניין. ב-"קפטן אמריקה: חייל החורף", מרומז על כך שפגי נישאה בסופו של דבר ואף ילדה ילדים. האם היא נישאה לדניאל סוזה? את זה כנראה נגלה בהמשך.
רוצים להיות הראשונים לפרסם כאן ביקורת גולשים? לחצו על הכפתור והעלו ביקורת סדרה