ב1973 ביים וכתב מייקל קרייטון את "ווסטוורלד", אחד הסרטים המשפיעים ביותר בתולדות ז'אנר המדע בדיוני וגם אחד מהסרטים הלא מספיק מוערכים. "שליחות קטלנית", "פארק היורה" (אשר את הספר עליו מבוסס הסרט כתב קרייטון בעצמו), "ליל המסכות", "דו"ח מיוחד", אפילו "משפחת סימפסון" הושפעו מסרט זה במספר רב של פרקים וזהו רק חלק מהרשימה. הסרט הקדים את זמנו כל כך שרק בימינו אפשר להביט בסיפור ולהבין עד כמה הוא רלוונטי לחברה. רעיון המכונה אשר קמה כנגד יוצריה הוא מאוד פופולרי בספרות, אך עד לאותן שנים לא הוצג באופן כה נוקב ואפילו מפחיד.
הסדרה והסרט עוקבים אחר ווסטוורלד, גן שעשועים המספק למבקריו חוויית המערב הפרוע המלווה על ידי רובוטים שחיים בו. הרובוטים תוכנתו לפי גרסאות לעבוד בתסריט מסוים שמטרתו לתת למבקרים הרגשה של גיבורים או נבלים. המבקרים זכאים לפשוע, להרוג, לאנוס והרובוט לא יכול לעשות דבר מול כל מבקר אכזר. כך למעשה המבקרים נכנסים למין סרט שבו הם מככבים בתפקיד הראשי.
פרסומת
מרגע ההכרזה על הסדרה, ישר הבנתי שאני הולך להתאהב ב"ווסטוורלד". אם האהבה שלי לסרט המקורי איננה מספיקה, אז בהחלט מעורבותו של ג'ונתן נולאן, אחד מצמד האחים שבחיים לא אכזב אותי, בנתה את הציפיות. תוסיפו לכך צמד נוסף הכולל את רשת HBO שנפלו לידיהם שנים נהדרות, ילד הפלא של הוליווד והשליט הבלתי מעורער של סדרות המתח-מדע בדיוני האמריקאיות- ג'יי ג'יי אברהמס, צריך להיות גאון בשביל להרוס פוטנציאל עצום שכזה.
גרסת הטלוויזיה של "ווסטוורלד" היא שילוב בין "טווין פיקס", "משחקי הכס", והסדרה הבריטית הנהדרת ולצערי גם הלא מוערכת -"אנושיים", כאשר עדיין נשמרת גם האווירה הקודרת של הסרט המקורי. אל חשש, אין צורך לראות את הסרט המקורי וגם אם תראו זה לא יהרוס. אולי בהמשך ייווצר הקשר ביניהם אבל בינתיים זה הרבה יותר לקחת את הרעיון ולהלביש אותו על משהו אחר. הפיילוט מצליח ובגדול ליצור עולם ודמויות מעניינות וכמיטב המסורת של ג'יי ג'יי אברהמס גם מעלה הרבה שאלות מותחות.
הקאסט מדהים, אולי המקבץ המוכר ביותר לפיילוט שאי פעם נראה מלבד "אמריקה נגד או ג'יי סימפסון". תתכוננו להגיד "היי, אני מכיר את השחקן הזה, אני רק לא זוכר מאיפה" מפני ש-HBO הוציאו את פנקס הצ'קים ונתנו ביד רחבה לקאסט של כל הC-list של הוליווד וגם אד האריס ואנתוני הופקינס.
ג'יימס מרסדן (סייקלופס מ"אקס-מן") כרגיל הלאבר בוי, אוון רייצ'ל ווד ("המתאבק") המתוקה בתפקיד דולורס הרובוטית, אד האריס בתפקיד מצמרר כמבקר נחמד פחות, ת'נדי ניוטון ("משימה בלתי אפשרית 2"), ג'פרי רייט ("קזינו רויאל") ואפילו שנון וודהאוורד ("לגדל את הופ") בתפקיד קטן ומבדר. את ההצגה גנב שחקן שלא הכרתי עד הלום ושמו לואיס ארת'הם, אשר בהופעתו המאוד קצרה ונהדרת משחק רובוט מתוסבך. אינני רוצה להסביר למה הוא והדמות שלו השאירה בי כזה רושם, רק אספר שאחת מסצנות הסיום בפרק הזכירו לי כמה שנולאן טוב בליצור דיאלוגים מותחים ואנטגוניסטים נהדרים.
אני חייב לציין לטובה גם את הבימוי המעולה של ג'ונתן נולאן, שאפילו מעט מזכיר את דיוויד לינץ' של ימי "טווין פיקס". מה שכן היה לי חסר בפיילוט היה המקוריות. כפי שאמרתי, הסרט "ווסטוורלד" הקדים את זמנו וכיום כבר כולם משתמשים ברעיון אשר עליו הוא בוסס, כך שהסדרה לא ממש מצליחה לחדש כאן. התסריט נהדר, הדמויות נהדרות והביצוע מעולה, אבל אני לא רואה את הסדרה הזו משחזרת את הצלחתה של "משחקי הכס" בשל החוסר במקוריות. עם זאת, קיבלנו פיילוט שמציג סדרה מתוחכמת ולא מתחכמת.