יומניה של קארי ברדשאו

"יומניה של קארי ברדשאו" היא עוף מוזר מסיבות רבות. הסדרה מתארת את גיל ההתבגרות של אחת, קארי ברדשאו, שעתידה להפוך לכותבת מוכשרת וגיבורת הסדרה "סקס והעיר הגדולה", יחד עם שלושת חברותיה האופנתיות. לפני הפיכתה לאישה והסמל, מתארת "יומניה של קארי" את התבגרותה של קארי לכדי האישה שהיא צריכה להיות. מדובר בפריקוול לכל דבר שמתכתב עם כמה סדרות שונות ובעזרתן נוכל לתהות על קנקנו.The OC. כמו ה"O.C", גם "קארי" היא בסופו של דבר סדרת דרמה קומית על התבגרות. אם יורשה לי לפסקה אחת להתעלם מהדמות המיתולוגית של קארי ברדשאו ולבחון אותה כפי שהיא נגלה מוצר פשוט יחסית. העלילה עוקבת אחר בחורה צעירה (ולעת עתה אלמונית) באמצע שנות השמונים שאיבדה לאחרונה את אמא שלה ומפנטזת לעבור לניו יורק, להיות כותבת ולהתעסק באופנה. את הגיבורה מגלמת אנה סופיה רוב ("מפעל השוקולדה", "גשר לטראבית'יה"). קארי מתעסקת בדינמיקות שבינה לבין חברותיה, ובעיקר הבחור החדש והחתיך שמחזר אחריה, למורת רוחן של "המקובלות". כמו "גוסיפ גירל", גם "קארי" עוסקת בזוהר של העיר ניו יורק ואופנתה. למעשה, מה שעומד מול דרמות התככים של התיכון הפרברי של קארי, הוא הרומן שמתחיל בה בפרק הראשון עם העיר ניו יורק. כדי להסיח את דעתה מהמוות של אמא שלה ומאחותה הבעייתית, מסדר לה אביה משרה זמנית במנהטן. כך, סוף סוף, מגיעה קארי לעיר כיסופיה. סצנת הפתיחה מציגה אותה משוטטת בחולמניות במנהטן, כמו הפתיח של איזה סדרה שהייתה פעם. שם פוגשת קארי אם רוחנית ואופנתית שמזהה את הפוטנציאל הגלום בה וצץ קונפליקט בין העולם ממנו באה, על חברותיה ואהבותיה, לעולם החדש שהיא רוצה לכבוש."מד מן". כמו "מד מן", גם "קארי" היא דרמה תקופתית. שנות השמונים על אופנתן, סמליהן, כוכבי העל והלוק הם גיבור לא קטן בסדרה. השחזור של ניו יורק של האייטיז הוא מעניין ואין ספק שהסדרה רוכבת על גל האופנה האייטיז-רטרו שכה חששנו ממנו. החזרה לשנות השמונים מאפשרת לה גם לחזור לעולם תמים יותר, לעומת שנות התשעים הפרועות של קארי הבוגרת. את פריצת הדרך האדירה שהיוותה "סקס והעיר הגדולה" כשעלתה, מצליחה "קארי" (שגם היא מבוססת על ספר של קאנדיס בושנל) לטאטא מתחת לשטיח באמתלא של נעורים בעולם נאיבי שאבד. קארי, שבבגרותה היוותה סימן לחופש ואחווה נשית, לשליטת האישה על גופה ועל המרחב המיני בחברה, משתוקקת לחזק את מבנה המשפחה הקלאסי ואף לקבל עונשים מידי אביה, העיקר שתהיה דמות גברית דומיננטית בחייה. כאשר משווים זאת לבחירתה של סמנתה להפרד מאהוב ליבה כי קנה לה את הטבעת שרצתה לקנות לעצמה, את תקופתה של קארי כשוברת משפחות ואת ה'רבעייה הקדושה' שהפכה לסמל למשפחה פוסט-מודרנית, ברור שמדובר כאן בצעד אדיר לאחור. "סמולוויל". כמו "סמולוויל", גם "קארי" היא פריקוול עלילתי וחשוב לזכור שהיא כזאת. מה שבכל זאת מוזר כאן הוא הפנייה לקהל הצופים. כדרמת נעורים, אין לה יתרון משמעותי על מתחרותיה, כמו "90210" לדוגמא, חוץ מהלוק המגניב של שנות השמונים, שספק שמושך את הצופים הצעירים, שאז כנראה היו מעשיפים לראות את 'בוורלי הילס'. כפריקוול, היא פונה לאלו שצפו ב"סקס והעיר הגדולה" באדיקות, שהצעירים ביניהם הם בשלהי שנות העשרים לחייהם שאם יצפו בסדרת נוער, ולא כגילטי פלז'ר, יקדישו לה זמן בשל הערך הסנטימנטלי תוך ציפייה לרמזים לעתיד לבוא (והסדרה מנסה לשחק על הקלף הזה כמיטב יכולתה המוגבלת למדי, תוך הבנה שמלבד קארי וניו יורק, אף אחת מהדמויות העתידיות לא תצוץ, כנראה). "סמולוויל" מתבססת על המיתולוגיה האל-זמנית של סופרמן, ובינינו, יש עדיין הבדל במקום שתופסים דימויים בשיח הציבורי בין איש הפלדה לאשת הנעליים. אז מי בעצם אמור לצפות בזה?"בנות". "בנות" הוגדרה מייד כשיצאה כגרסה העכשווית ל'סקס והעיר'. אך "בנות" התעקש להיות ממוקם בזמנו ותקופתו ולהיות נציג של דור. השפה, הבגדים, הסטטוס הסוציואקונומי, המיניות, התקשורת, הכל שונה מלבד המבנה הבסיסי של ארבע חברות מאופיינות היטב שחיות בניו יורק ומנסות להבין את דרכן. דווקא בהבדל שבין רבעיית קארי-מירנדה-שרלוט-סמנתה להאנה-מארני-שושנה-ג'סה (בהתאם) אפשר ללמוד כל כך הרבה על מה שקרה כאן בעשור האחרון, להסתכל לעצמינו בעיניים ובאמת להבין את הדור שלנו. גם ב"קארי" יש רביעייה שכנראה בכוונה לא נבנתה כמקבילה לזו המקורית (אחד ממנה הוא אפילו גיי בארון), אבל לעומת "בנות", היא לא מנסה לחדש כלום, להפתיע או לעמת את הצופה עם כלום."סקס והעיר הגדולה". כש'סקס' עלתה לאוויר, עולמינו זז מצירו. אי אפשר לתאר את פני הטלוויזיה שלנו כיום בלי הסדרה המהפכנית הזאת, שזכתה בשנים האחרונות למוות איטי וכואב עם שני סרטים בלתי נסבלים. אך 'סקס והעיר' האירה את עולמינו תקופה ארוכה. בעוד הסדרה המקורית שודרה ב - HBO האיכותית, "קארי" משודרת במזבלת הבינוניות "The CW" וזה אומר הכל. היא קלילה, כיפית, ובטוח עושה הרבה פחות נזק למקור מאשר הסרטים, אבל אל תצפו ליותר מדי.

סוואגרז: ביקורת עונה שנייה Swaggerz 2018

דאנסטורי: ביקורת פרקי הפתיחה Dancestory 2018

יומניה של קארי ברדשאו The Carrie Diaries 2013