הומלנד: ביקורת עונה שביעית

Homeland 7 Series Review

אלעד שלו על "הומלנד: ביקורת עונה שביעית":
"עונה ששמרה על מתח גבוה עם עלילה מסועפת וכתובה היטב"

שתף/י

משחק קלייר דיינס מנדי פטינקין

מתח

ביקורת סדרה להומלנד: ביקורת עונה שביעית מאת אלעד שלו | עורך ראשי

ציון המבקר

"עושה את העבודה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

עם סיום עונתה השביעית "הומלנד" היא אחת הסדרות הוותיקות שעוד רצות על המסך ולזכותה ייאמר כי עקבות הזמן ועייפות החומר לא ניכרים עליה. אם שלוש העונות הראשונות עקבו אחר סיפור קרי-ברודי ועונה ארבע וחמש שלחו את קרי למשימות במזרח התיכון ובאירופה, שתי העונות האחרונות החזירו אותה לארה"ב והחזירו גם את ההמשכיות לסדרה, כשהעונה השביעית מתחילה זמן קצר לאחר כישלון ניסיון ההתנקשות בנשיאה אליזבת' קין. פיטר קווין, שחוסל באותו ניסיון, כבר לא איתנו וכפי שראינו בסיום העונה הקודמת הנשיאה מנצלת את ניסיון ההתנקשות בה, כמעשה ארדואן בטורקיה, לבצע שורה של טיהורים פוליטיים אנטי-חוקתיים ומעצרים המוניים. בשכנוע יועצה הקרוב דיוויד וולינגטון היא משתכנעת לשחרר את סול ברנסון ולמנות אותו ליועץ לביטחון לאומי, והוא לצד סגן הנשיא וורנר יהוו את המצפן המוסרי שלה לאורך העונה, במיוחד כשתתגלה קנוניה רוסית במטרה להדיחה מהשלטון.

"הומלנד" תמיד ניחנה בהיותה עם היד על הדופק בהתאמת הנושאים בהם היא עוסקת לסדר היום הציבורי. הפעם הונאת הבחירות, במסגרתה השתמשה רוסיה ב"פייק ניוז" כדי להביא לבחירת הנשיא טראמפ, מגיעה בסדרה לכדי קנוניית ענק, כשהרוסים חוזרים להיות האויב הקלאסי של ארה"ב, כפי שהיה בסרטים שיצאו בתקופת המלחמה הקרה (וחוזר כעת בסרטים כ"ג'ק ריצ'ר" ו"דרור אדום"). הבעיה היחידה היא ש"הומלנד" פישלו כבר בעונה הקודמת בניבוי תוצאות הבחירות ובחרו בתואמת הילרי קלינטון מאשר מקבילה משולח הרסן. לאורך העונה מראים ב"הומלנד" כיצד הכוח והשררה ותחושת חוסר היציבות עלולים להשחית נשיאים ופוליטיקאים, כשמנגד מוצב סגן הנשיא כדגם האידיאלי של פטריוטיות וערכיות. גם ביקורת על הפוליטיקאים שבמסווה לדאגה למדינה ולערכיה דואגים אך ורק לקידום עצמי מובאת בדגם של סנאטור פיילי, שמסיים את העונה מושפל ומובס.

בעונה הזו ניכר חוסר אחידות כשבחלקה הראשון עקבה אחר השמרן הקיצוני ברט אוקיף רק כדי לזנוח כמעט לחלוטין את סיפורו בהמשך, אך בחציה השני ככל שהתבררו ממדי הקנוניה, במסגרתה פותה עוזרה של הנשיאה ע"י סוכנת רוסיה שהפלילה אותו ברצח ובכך גרמה לערעור האמון בנשיאה שנחשדה כשותפה במעשה, כך העונה הלכה וצברה תאוצה עד לפרקי הסיום המרשימים (גם אם לא אמינים במיוחד). הקצוות נקשרו בצורה חיובית מדי בסיום, המבצעים של קרי וסול באדמת רוסיה ללא תמיכה נשיאותית היו מופרכים למדי ונאום הנשיאה על שבריריות הדמוקרטיות שמתפוררות מבפנים היה מסר דידקטי ישירות לצופים בעידן הנשיא טראמפ (וגם בעידן של חוק עוקף בג"ץ בישראל הנושא רלוונטי מתמיד). יחד עם זאת "הומלנד" המשיכה לשמור על מתח גבוה, עלילה מסועפת וכתובה היטב ובעיקר על הדמות הראשית השברירית-עוצמתית שבמרכזה – קרי מתיסון, שבעונה הזו החליטה אחת ולתמיד כי העבודה קודמת לכל מבחינתה, אפילו אם פירוש הדבר הוא לוותר על המשמורת על בתה פראני. כמובן שגם כשאנו מקבלים את הסוף החיובי, היחידה שנפגעת ממנו בצורה מחרידה היא קרי, שלאחר שבי בן 7 חודשים ברוסיה ללא כדורים פסיכיאטריים (בשל ההקרבה העצמית המוגזמת שלה למען המדינה), חוזרת לארה"ב כשבר כלי. תרשו לי להמר שבעונה הבאה היא תחזור לעצמה ותחבור שוב לסול למשימה נוספת עליה היא לא תוכל לוותר.

אלעד שלו | עורך ראשי

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י