בנות

Girls Series Review

יאיר פרי על "בנות":
""בנות" היא תחילתה של טלוויזיה חדשה, קרובה, מצחיקה ומרגשת. צריך להתאמץ בהתחלה אבל אסור לפספס."

שתף/י

משחק לינה דנהאם אליסון וויליאמס ג'מינה קירק זוסיה מאמט אדם דרייבר

דרמה

ביקורת סדרה לבנות מאת יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

ציון המבקר

"חובה לראות"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

4.8/10

מדד פופולריות

3.5/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לא פשוט להכנס לקצב העניינים בסדרה "בנות" של HBO, אנחנו לא רגילים לראות דברים כאלה בטלוויזיה שלנו. על פי כל פרסום או ביקורת, "בנות" היא גרבה עכשווית ל'סקס והעיר הגדולה', אלא שלעומת קארי ברדשואו וחברותיה המתוסבכות אך מסוגננות, האנה הורבאת' (אותה משחקת לינה דנהאם, יוצרת הסדרה) היא ניו יורקרית גמלונית, שמנמנה, מגומגמת ללא שמץ של בטחון וללא גרוש בארנק. אבל זאת לא ההשוואה שמקשה על הצפייה בהתחלה. גם ניתן לטעון שהאנה בעצמה היא דמות מרגיזה ומרוכזת בעצמה שקשה להזדהות איתה. אבל זה גם לא זה. הסיבה שקשה בהתחלה להזדהות עם הלך הרוח ב"בנות" (מלבד העובדה שהפרק הראשון הוא הפחות מוצלח מהעשרה עד כה) היא שדנהאם יצרה טיפוס חדש של דמות, של חברות, של חיים. לא סתם היא מגדירה את עצמה כ'קולו של דור, או קול בדור, איזשהו דור'.האנה האבודה נזרקת לעולם הגדול כאשר הוריה מסרבים להמשיך לממן אותה כדי שתלמד לעמוד על רגליה בעצמה. היא, סופרת שלא פרסמה דבר, מסרבת בינתיים להרפות מאדם (אדם סקלר), יזיז שמתעלם מרגשותיה. האנה גרה עם מארני (אליסון וויליאמס) הפרקטית והמיושבת, אשר מנסה בכל כוחה שלא להתחרפן מהחבר שלה צ'ארלי כשבעצם, לכאורה, הכל בסדר ביניהם, אבל משהו לא עובד. החברה השלישית היא שושנה (זוסיה מאמט', הבת של) יהודיה לחוצה, ברברנית, ובתולה. בפרק הראשון מצטרפת אל החבורה ג'סה (ג'מימה קירק), חברה ותיקה של האנה ובת הדודה של שושנה. ג'סה הבריטית היא מינית, משכילה, כריזמטית ומהפנטת. במהלך העונה הראשונה, כל אחת מארבעתן עוברת מסע אישי אל עצמה. עד כה, שום דבר חדש.

אז מה, בכל זאת, הוא מקור הכוח של "בנות"? הפנייה למעמד סוציו אקונומי חדש? צעירים ממשפחות עמידות שעוברים בגפם בעיר הגדולה וממשיכים לחיות על הוריהם/להתקמצן בעודם מנסים להגשים את עצמם? אולי זה המיניות הבוטה? דימוי גוף לא מושלם? דיאלוגים שנונים ומשחק אמין? מה הופך את דנהאם לקולו של הדור? בסופו של דבר- אלו הן הדמויות. האנה וחברותיה לא יוצאות לכבוש את העיר הגדולה, הן מסתובבות בה בניסיון כושל להבין מה הן בעצם מבקשות מהעולם, אחת מהשנייה, ובעיקר מעצמן. ההשפלות, הכשלונות והתהפוכות שלהן קשורות בעיקר לעובדה שהן מאוד לא מחוברת למה שהן רוצות. האנה היא ה'קלולסית' האמיתית מודל 2012- היא תהרוס לעצמה כל הזדמנות, ואולי בדרך תבין מה טוב עבורה."בנות" היא לא רק תוצר של דנהאם, היא גם הפקה של ג'אד אפטאו ('סופרבאד', 'פיינאפל אקספרס', 'הדייט שתקע אותי', 'בתול בן ארבעים') ששמו מסמן סוג שונה וחדש (יחסית) של קומדיה- פחות זוהרת ופאנצ'ית, יותר מבולגנת, וולגרית ומעוררת חמלה, מופרע אבל בגובה העיניים. ב"בנות" הניסוי הולך ישר אל הלב. דנהאם, עם הגוף העגלגל והערום שלה, מסתכלת אל הצופה ישירות ומבקשת ממנו שיזהה בה ובחברותיה את עצמו. זוכרים שכל חבורת ארבע בנות ניסתה להבין מי ה'מירנדה' וה'שארלוט' שלה? ובכן דנהאם ואפטאו גורמים למשחק הזה להראות מגוחך (בין השאר כי שושנה בעצמה עורכת אותו בפרק הראשון). ב"בנות" אין באמת אייקון של טיפוס- הסקסית, התמימה וכו', יש דמויות שהן בני אדם בדיוק כמונו, ולכן המפלות שלהן כל כך כואבות.

האנה הולכת לראיון עבודה. נראה שהכל הולך טוב, והיא והבוס הם אפילו מאותה עיירה! שנינויות על הפאב המקומי קונות את ליבו ואולי יש שם אפילו רבע פלירט? הצחוק קצת נרגע והבוס, שחזר להביט על קורות החיים במקצועיות, נראה מרוצה. והאנה מכניסה עוד דאחקה קטנה שמעלה גיחוך קטן. ואז עוד אחת, תמימה, קטנה, בשוונג, אבל אחת יותר מדי, קצת חוצה את גבול יחסי העובד-מעביד, ושם זה נגמר. אינסוף סיטואציות אנשויות שכאלו קורות להאנה וחברותיה, רגעים שבהרף עין משמעותם משתנה, גם בסצנות קטנות, וגם בעלילות זוגיות וחברות שנמשכים על פני כל העונה.קשה 'להכנס' ל"בנות" כי הסדרה עומדת לנו קרוב מדי מתחת לאף, הן דומות מדי לבני אדם אמיתיים, הן לא דמויות. בלי ניסיונות בוטים להדהים, לגרות או לזעזע, דנהאם יצרה סוג חדש של טלוויזיה דרך סוג חדש של פתאטיות, מבלי לוותר על סקס אפיל, על שחקניות מוכשרות ויפות, ועל הנוף הסוער של ניו יורק. אל תתנו למראה שדנהאם מעלה להפחיד אתכם. היא והחברות שלה לא יודעות למה הן נכנסות בתחילת העונה, וגם לא אתם. מומלץ.

יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י