ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

מעורר מחשבות. הסרט עצמו טיפה איטי ונמרח יותר מידי ,אבל בסך הכל הוא טוב. גאידו הוא גבר צעיר שמפוטר מעבודתו בתזמורת כנגן צ''לו בעקבות פיזור הלהקה מסיבות כלכליות. הוא חוזר עם אישתו לגור בעיירה בה גדל ומחפש עבודה. בעקבות מודעה בעיתון הוא מגיע לריאיון עבודה ומגלה לתדהמתו שמדובר בסוג עבודה שונה ממה שציפה. מדובר בתפקיד שמהותו להכין גופות של מתים לקראת הכנסתם לארון מתים.הבוס שלו המבוגר חונך אותו ובין השניים נרקמים יחסים מיוחדים. ההסתגלות של גאידו למשרה החדשה היא איטית.הוא לא מספר לאישתו על מה שהוא עושה באמת וברגע שזה נודע לאישתו היא עוזבת אותו. גם סביבתו הקרובה לא רואה בעין יפה את התפקיד שלו. במקביל ,עברו של גאידו מטריד את מנוחתו והוא נזכר באימו המנוחה ובאביו שנטש אותו כשהיה ילד. התרבות היפנית משתלבת היטב בעלילה ויש לה חלק חשוב בסיפור.המסר הוא שיש מחזוריות בחיים וגם במוות. דברים רעים שקורים לנו במהלך חיינו הם לא סוף פסוק ותמיד יש התחלות חדשות. הסוף מרגש.

סרט מקסים,מצחיק טיפה ומרגש המון.

סרט מעניין ומרגש. דיי אטי וקצת מוזיקלי . העבודה שהגבר מסכים לעבוד בה היא הנושא המרכזי ואיך שלאט לאט הסביבה שלו מקבלת את זה ואיך בסוף העבודה עוזרת לו לסגור מעגל.

מעולה

סרט איטי אבל מרשים ביותר

סרט איכותי ומוקפד. הסרט מאפשר הצצה לתוך העולם של המוות במשפחה. ערוך בצורה עדינה ואסטטית ומעביר את התחושות של הנושא הרגיש העוסק בכבוד המת משחק מעולה.

מומלץ בחום! שווה כל דקה ומאוד מרגש! הפסקול מדהים. מגיע היה לו לזכות באוסקר - פשוט עשוי כהלכה!

סרט מיוחד, שמצליח לגעת בנושא המרתיע רבים. מדגיש את החיים של כל אדם, ברגע לכתו, בצורה מכובדת, מכילה, ומלאת רגשות. הסרט מדגים מאד את השילוב של האלמנטים המסורתיים לצד המודרנים בחברה היפנית, לצד משחק משובח המדגיש דרך הבעות הפנים והמוסיקה את רגשותיהן של הדמויות ומורכבותם של החיים שלנו, בכלל. סרט מעולה, לאנשים שמחפשים ענין ומסוגלים להעיז ולהרגיש.

סרט מעולה, מרגש, מאוד מעניין, עוסק בנושא לא קל אך עדיין מחזיק אותך סקרן לכל אורכו. מומלץ

סרט מרגש. ברור שזה לא בדיוק סרט לצעירים ולא סרט שנכנסים אליו אחרי השופינג בדרך הביתה. זה סרט על המפגש עם המוות אבל כזה שעושה חשק לחיות טוב יותר. יפהפה.

לא משהו...

נזעקתי להגיב לאור 2 התגובות מעלי. הרגע חזרתי מהסרט וחבל לי שיהיו אנשים שיפסידו את הצפיה בו, בגלל 2-3... זהו לא רק סרט מרגש אלא תופתעו: משעשע לעיתים תכופות. כלל לא מדכא או כבד מידי !!! רוצו לראות-אני אוכל את הכובע אם לא תהנו.

לחובבי הז'אנר. זה לא בילוי קליל זה סרט עמוק, עדין, המרחיב לצופה את הספקטרום הרגשי. אני קוראת לזה-סרטרפיה. עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, הסרט מצליח להביא את נושא המוות מזוית מרעננת ועוזר להכיר בו כמשהוא טבעי וטהור. עוד מענינת הצגת תרבות יפנית עתיקה לצד יפן המודרנית. הדמויות מדהימות אחת אחת. כמו "בזייפנים" האקדמיה שוב מצדיקה את קיומה. ותרו על הפופקורן אבל שווה להגיע לקולנוע בשבילו. סרט חובה שנשאר לאורך זמן.

באמת שבאנו במצברוח מרומם! אפילו קנינו פופקורן,קולה ואחזנו בהתרגשות ידיים לקראת מה שצפוי להיות הפרידות מ-70 ש"ח כואבים. זה נכון...הצילום מעולה! האסתטיקה והשולחן המשולש המצולם בסרט שווים צפייה,אך לצערי מכאן מתחיל מסע מפרך של קלישאות קולנועיות מביכות,נמנום קל בקרב הקהל ומפח נפש על גורלו של באשיר השווה. הסלומון ששוחה נגד הזרם (כדרכו של סלומון - לא?), האבנים הנודדות בין אב לבנו (כאבן בכליות) והמסר שחוזרים הביתה כדי למות, גרמו לנו לחוש שאכן בהוליווד נפרדו לחלוטין ממקוריות, מקולנוע פורץ דרך, ומאנימציה מרהיבה,וכל זה כדי להפרד מכמה מתים יפנים. לסיכומו של עניין, תשאירו את הסרט למבקרי הקולנוע ואנשי הסושי, ואם ממש לחוץ לכם לראות, פשוט תדמיינו את עצמכם עוטפים איש מת בסדין כמו חדרנית שמציעה מיטה במלון. לא חאראם מפרידות של שקלים בזמן מיתון?

טקס הפרידה היפני מהנפטרים והכנסתם לארון עומד במרכז הסרט. הטקס מקביל לטכס הטהרה היהודי אך נערך בנוכחות בני המשפחה. באמצעות הטקס אנו מתעמתים עם יחסינו למוות, לכאב של הפרידה, לכאב של קצוות פרומים ששוב לא ניתן יהיה לאחות. לעורך הטקס יש יכולת לשלוט בסערת הרגשות ולתעל אותם לא רק להשלמה עם המוות, אלא גם להשלמה וקבלה של האבלים עם הנפטרים הסוררים. היכולת הזו עומדת במרכז הסרט, ומובילה אותנו לקבל את המוות כחלק בלתי נמנע מהחיים. לסרט שתי נקודות חולשה, שכנראה נובעות מפער תרבותי בין המערב ליפן: הוא ארוך, 130 דקות, וקצבו איטי. הוא מציג את הזוגיות כתהליך שבו האשה נדרשת לקבל את הגבר שלה מבלי שהוא יידרש להסביר את מעשיו. כוחו של הסרט הוא שנאמרות בו מעט מילים, המסר מובע באמצעות העלילה, המוסיקה, הנוף והרגשות שמתעוררים בנו הצופים. מומלץ לצפיה לפי שמוכנים לעזוב לרגע את שפת הקולנוע ההוליבודית ולהפתח לשפת קולנוע אחרת: רכה עדינה ולא ישירה.

מוות ! משפחה עם כל המורכבות ! רגשות ! חושים ! הכל בא לידי ביטוי בסרט . סרט מרגש, סרט מיוחד עם קצב ומנגינה של צ'ילו שמניעים את הסרט . מוות - תחום קשה להתמודדות. הסרט מראה לצד הקושי שבמוות , כיצד ניתן להיפרד מאנשים בצורה מכובדת, מרגשת וכנה {כל אחד בדרכו }. משחק יפה, סיטואציות מרגשות שנוגעות בכל אדם ואדם . . . אין ספק שזה סרט לאוסקר !

זהו סרט נהדר,מרגש,פשוט היה מגיע לא את פרס האוסקר לסרט זר!!! ממליץ לכל אוהבי הסרטים הטובים.

סרט קטן ועדין שמתעמק בנושא שולי כביכול, אלא שדרך מנהגי האשכבה הצופה מתוודע לתרבות היפנית המרתקת. טקסי האשכבה מותירים את הצופה פעור פה. מעבר למורכבות ולאסתטיקה של הטקס עצמו מתגלים רבדים כמו התמודדות עם מוות והיחס של היפנים לבן או בת הזוג, לעבודה ולמקום. דמות האישה בולטת בנכונות ובהסכמה שלה לכל דבר ובחיוכים שלא סרים מפניה. הצפיה בסרט איטית ומתישה, ועם זאת בהחלט משתלמת.

אין לי אלא להצטרף לבקורות המשבחות ומהללות את הסרט המיוחד הזה. משחק משובח, עלילה המשלב לסרוגין צחוק עם דמע ופוגעת היישר בבטן הרכה,פסקול וצילום מדהימים. ואם לא הספיק לכם, פשוט רוצו לראות ותיווכחו בעצמכם!

וווואו איזה סרט! אין מילים לתאר את העדינות והכבוד שהסרט הזה משדר... אפילו השפה היפנית, שהיא כביכול נוקשה ומדוייקת, הפכה לשפת משי.

סרט מדהים ומהפנט! אחד הגדולים שראיתי. מרגש עד דמעות, והן אכן זלגו ויותר מפעם אחת. ובו זמנית, גם כולל קטעי צחוק מענגים. בהחלט בהחלט מגיע לו את האוסקר שקיבל. עשו כ"כ הרבה רעש מ"נער החידות ממומבי". לטעמי "פרידות" שם אותו בכיס הקטן.

סרט מעולה , מרגש עד דמעות ויפה לעין . מומלץ למבוגרים .

קסם של סרט! מסע מענג של כשעתיים בעולם תרבותי כה זר וחדש לנו.טיפול בנושא מאוד טעון בצורה מרתקת עם המון אסתטיקה ורגישות.תפתחו את הראש ותהנו.אכן הגיעה לו לקטוף את האוסקר

סרט דרמה, לדעתי לא כבד מדיי לעומת שאר הדעות כאן. סרט מרגש , בעל קטעים אפילו קומיים פה ושם.סרט דיי מרגש אולם לדעתי הוא מתנהל קצת בצורה איטית

ראיתי את הסרט פרידות הסרט עשוי היטב ללא ספק אבל ישנם קטעים קשים לצפיה החוזרים על עצמן הסוף היה מאד מרגש

הסרט פרידות הזכיר לי את הסדרה "עמוק באדמה" שעוסק בפרידות מהמת .טוויסט חביב הוא המנהג היפני לנקות להלביש ולאפר את המת,הרבה אירועים משעשעים שקורים לגיבור כשנפגש עם המת.ואיפוק שנשמר לכל אורך הסרט בשילוב מוזיקה (נגינה בצ'לו )ונופי טבע מדהימים וכמובן שלא נשכח את הרומנטיקה ודעות קדומות.סרט שראוי בהחלט לאוסקר שהוענק לו.מומלץ בחום

הסרט מעניין אבל ארוך מדי. יותר מדי קטעים של נגינה בצ'לו מול הנוף ממש מוגזם וגם האשה היא מן פלסטיק מחייך חסר משמעות. הסיפור עצמו יפה אבל אפשר לקצר ב40 דקות לפחות.

לא להאמין שהסרט הנל הביס את ואלס עם באשיר המעולה! הסרט משעמם, אינו מצדיק את הביקורות הטובות עליו, הסצנות של טקסי ההשכבה חוזרות על עצמן ללא שום מטרה, בקיצור לא כדאי לראות! נ.ב. נקודת האור היחידה בסרט היא המוזיקה.

וואאו, שווה היה לצאת מהבית וללכת לסרט הזה..איזה סרט מרגש,מעט מלל, הרבה אוירה, העלילה מתפתחת באופן איטי כיאה לסרט יפני...הסרט הזה עוסק בנושאים כל כך חשובים, קודם כל במוות, שבתרבות המערבית שלנו פוחדים להתקרב או אפילו לגעת בנושא הזה, בסרט הזה הבמאי משכיל לגרום לצופה "להתיידד" עם כל מה שקשור בסוגייה הזו.השחקנים המופלאים במינימליסטיות של הבעות פנים, מעבירים מגוון של רגשות שבי נגעו והרטיטו את לבי, ממש כך, בלי שמאלץ. הסרט מדבר על נושא המוות כחלק אינטגרלי מהחיים, מהעיסוק במוות כמקצוע, בדעות קדומות, בזוגיות ומה שעושה אותה טובה, ביחסים בין הורים נוטשים לילדים נטושים, בקשר בין הילדות לבין העיסוק שאדם בוחר לעסוק בו בבגרותו, בסגירת מעגלים, בחמלה, בסליחה, בכבוד הדדי.סרט נהדר כדאי ללכת. מי שהיפנית לא עושה לו חררה, ויש לו סבלנות וסובלנות לסרטים לא אמריקאיים, שיעשה לעצמו טובה וילך לסרט המרגש הזה.מקסים איריס ענבר WWW.IRISINBAR.CO.IL

כמה פעמים בחיים יצא לכם לבכות ולצחוק באותו הסרט ? אני מתכוון לצחוק באמת ולבכות באמת. יצירת מופת, כמעט מושלמת.