ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

לא סרט גדול אבל חביב ומצחיק. הסרט מעלה סוגיות כמו איך ולמה אנו בוחרים את בני הזוג שלנו, מה מושך אותנו ועד כמה אנחנו נותנים מקום לסובבים אותנו להתערב בבחירה שלנו.

סוגיית סיום החיים, כשאין תקווה לחיים סבירים, מעסיק אותי. הסרט שמדבר על נושאים שאינם קלים: הריגה, מוות, אלמנות, אלצהיימר, סרטן, זיקנה, אובדן, אבלות, מיניות בזיקנה והתאבדות. מציע חסד ופתרון. "מיתה טובה" רווי בהומור משובח, משחק מעולה ותסריט גאוני. לא להחמיץ.

לא זוכרת מקרה בו לא נהניתי בסרט צרפתי וגם "למה זה מגיע לי" לא אכזב. הסרט רווי שילוב אבסורדי של עובדות. אולם ברגע שהצלחתי לעבור את ההגזמה (הברורה) של הסיפור המרכזי (קומץ של גזעים חופן של דתות ורק משפחה אחת) העלילה נראתה אפשרית ומהימנה. בסרט כמה צחוקים זולים וכמה קלישאות אבל חוץ מזה הסרט מהנה מאוד ומשעשע. הרעיון בסרט פשוט: אצל כולנו מסתתר גזען (קטן או גדול) ובהינתן הנסיבות המתאימות הוא נגלה. בילוי טוב לשעה וחצי.

המשחק והבימוי לא הותירו בי רושם מיוחד אולם השאלה האם יש הצדקה להתעללות? לא הרפתה ממני במהלך הסרט ולאחריו. קשה לי לדרג את הסרט הזה בגלל שיש בו דברים לאהוב- הופעות, סיפור יוצא דופן ועובדה ושזה על ג''ז. אך מה שנשאר איתי הוא מה שפחות אהבתי: השיטות הפתלתלות וראויות לגינוי של פלטשר. שיטות הגורמות לנזק בלתי הפיך ולעתים אף למוות. התעללות אינה הדרך להביא אדם למיצוי כשרונו (אמנותי או אחר). קיימות אינספור דוגמאות של גאון שהצליח בלי התעללות. אולי ג''אז שונה? אני בספק.

לסרט לא יכולים להיות ספוילרים מכיוון שאין סיפור לקלקל! רבים מההיבטים של הסרט נהדרים אך למרבה הצער ההיבט שהוא החשוב ביותר, הסיפור, לוקה בחסר. הצילום יוצא מן הכלל, הסצנות מדהימות, צילומי הנוף אותם טרנר צייר מרשימים. גם שחזור התקופה בוצע בצורה משכנעת ומדוקדקת. משחק מרשים של העוזרת חנה, של טרנר ואביו. למעשה כל צוות השחקנים מצוין. אבל גם עם הבנה של החיים של טרנר "סרט ביוגראפי" זה לא לספר סיפור. זה סדרה אינסופית של סצנות שמנסות לתת אלף חלונות לחייו. אבל החלונות האלה הם בדיוק זה - הם לא מספרים על חיים רחבים יותר.

שייך לסוג הסרטים של הסכסוך המשפחתי שבו הכבשה השחורה של המשפחה חוזרת הביתה להלוויה / חתונה / גירושין וכו הסרט בבימוי נפלא של דיוויד דובקין לסיפור נדוש שלא חסרות בו סצנות רגשיות חזקות. דאוני ג''וניור ודובאל במשחק מצוין. הסצנות שלהם חזקות ורגשיות. אהבתי גם את וינסנט ד''אונופריו וג''רמי (כאחים בוגרים וצעירים של דאוני ג''וניור בהתאמה) - הם נהדרים. למרות שאני חושבת שהיה קצת יותר מדי רגשני עדיין מאוד נהניתי מדמותו של השופט. זהו סרט נוגע ללב ומרתק שהצחיק והעציב.

סרט "בנות"! הסרט זכה לדירוג גבוהה באתר seret (8.4) אך כשצפיתי בטריילר היה ברור לי שבסרט לא תהיינה הפתעות. לאחר התלבטות הלכתי לראות. הסרט הנו דרמה רומנטית עם כמה רגעים משעשעים. היה בסדר- אבל לא יותר מזה.

קומדיה ישראלית מצוינת. אין לסרט גיבורה מרכזית אחת, והעלילה נעה בין מספר דמויות בשלושת פרקים כאשר כל פרק מספר סיפור שונה אולם הסיפורים קשורים זה בזה, ומדגישים את בזבוז המשאב הנשי בצה"ל. השחקניות כולן משחקות טוב ובעיקר דאנה איבגי במשחק מעולה. מומלץ מאד!

סרט חביב אתחיל בזה שצפיתי בסרט במוזיאון ת"א באולם כמעט ריק. היו שם כעשרה צופים נוספים- כולן נשים! כריסטופר פלאמר ושירלי מקליין במשחק טוב ובמסר אופטימי: לעולם לא מאוחר מדי למצוא אהבה. אלמלא שני השחקנים האגדיים הללו ספק אם הייתי מעניקה לסרט יותר משני כוכבים.

הסרט צולם בשחור-לבן, בנוי להפליא בכל ממד והצילום מדהים. אגתה קולשה (וונדה) ואגתה טרז''בוקובסקה (אנה / אידה), משחקות נפלא. אגתה קולשה, בתפקידה כדודה וונדה, מגנטה אותי לסרט והשאירה אותי פעורת פה. לדעתי הסרט לא צריך להיות בשם אידה, אלא ונדה. לא להחמיץ!

בדומה לסרט אחר שיצא לאקרנים לאחרונה, "יונה" המתמקד במחלתה של המשוררת ולא ביצירתה , כך גם בסרט זה דרך ייצוגו של הוקינג ושל סיפורו מתמקד במחלתו ובהתמודדות עמה ולא בתאוריות שלו. אדי רדמיין ופליסיטי ג''ונס משחקים נפלא , אבל הסרט אינו על המשוואות או המתמטיקה. זה בעצם עלינו. זה על אהבה, ולא רק בנישואים אלא אהבת עצמנו, המשפחות שלנו, והילדים שלנו. הסרט גורם לי לחשוב על הדברים האלה.

נעמי לבוב במשחק מעולה אבל הסרט הוא על יונה האישה עם השיגעון ולא על יונה וולך המשוררת הכריזמטית. חבל... ובכל זאת סרט טוב.

סרט מרוח ברגעי קיטש להעביר חלק מהזמן בטיסה ארוכה ומייגעת (ובהזדמנות זאת כל הכבוד לאל על שמאפשרים מגוון כה גדול של סרטים) אבל לא הייתי הולכת לקולנוע לראותו. גם אם הסיפור אמיתי דמויות המשפחה המושלמת בה כולם נהדרים, חתיכים, מכילים ומקבלים את ה"אח" החדש, וללא שום בעיות, יצר אצלי תחושה של פלסטיות וסיפור הרחוק מהמציאות.

הלכתי לסרט בציפיות מהוססות שהפכו להנאה והתפעלות מעולם הפנטזיה השלם והמשכנע ביותר שראיתי עד כה בחיי, מפס הקול הנהדר, וגם מדרך הצגת הנושא העיקרי בו נוגע הסרט- האימפריאליזם- המתאר עימות בין תרבויות.

שובה לב ומרגש. נחמד לשוטט עם הגיבור ביפן ומעניין לראות את ההקבלה במפגש התרבויות היפנית והגרמנית- רק שהסרט מעט ארוך לטעמי. מזכיר במעט את "סיפורי טוקיו" של אוזו.

סרט מתח טוב. חבל שרושם התקציר מעלה לא טרח לצפות בסרט. התקציר מלא בשגיאות כגון" "בעודו שוכן על סיפונה של ספינה העוגנת ליד חופה המזרחי של ארה"ב" - הם שוכנים באי ולא בספינה. או "כאשר העוזרת שלו לכתיבת הספר טובעת באופן מסתורי" מדובר בגבר ולא באשה. ועוד ועוד... חבל.