ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

לא פלא שזכה באוסקר. סרט שמנסה מאד להרשים, לקחת את הכל עד לקצה, אבל לא ממש מצליח לגעת. כמיטב המסורת האמריקאית, העיקר זה הנסיון לייצר דרמה גדולה מהחיים, אבל לא נוגע כלל בחיים. אז יש הומור ומתח ודרמה, אבל הכל רדוד ופלקטי.

סתמי לחלוטין. זה אמור להיות מותחן פסיכודלי, אבל יש יותר מידי חורים בעלילה, הרבה יותר מידי אלמנטים שמנסים לייצר פחד או מיסתורין ולא קשורים לעלילה, יש חוסר הגיון פנימי בעלילה ויותר מידי עירום ופנטזיות מיניות שלא קשורות לעלילה. הסרט מתחיל כמותחן לא רע, ואז סוטה חזק שמאלה לעולם הרדידות. מיותר, לא מותח, לא מעניין. אפילו לא מוצלח כסתם סרט רדוד שנחמד להעביר בו זמן בכיף.

סרט דוקומנטרי חריג, שמצליח לגעת ולהרשים. אינני חובב ריקוד אבל הסיפור והאומנות עשו את שלהם. למרות הביקורת המוצדקת בעכבר העיר (שווה לקרוא) בסך הכל מדובר בחוויה שונה, שמצליחה לגעת באופן שלא הרבה יצירות נוגעות. מומלץ

לאחר הנפילה הקשה עם הסרט הקודם, סופסוף מחזירים תהילה ליושנה. אמנם אני ממעריצי הסידרה, אבל הקודם היה מאכזב מכל בחינה. הסרט הנוכחי מביא תסריט אקשן טוב, מתחמק מחזרתיות ומצליח להתכתב עם הסרטים הקודמים אבל גם לחדש. שווה, קודם כל למעריצים, אבל לא רק.

משעמם שחקנים נפלאים ממש, שקיבלו תסריט גרוע ובימוי משעמם וטרחני, הוציאו סרט משעמם. מיותר

סרט לא פשוט, כבד ומרגש. משחק מצויין ותסריט מהודק. מצליח להתרומם בקלות מעל לבנאליות של הסיפור המזעזע ורדת להוויה היומיומית המורכבת והלא פשוטה של התמודדות עם החופש, ולא רק של התמודדות עם הכליאה.

גאוני. לא פחות מזה. תסריט מבריק, וביצוע נפלא. מזמן לא ראיתי סרט כל כך שווה, חכם ומרגש. גם שני בני העשרה שלי שהסכימו ללכת חשבו כך. כולנו כמעט בכינו, צחקנו ובעיקר עמדנו משתאים מול היכולת לקחת תחום כל כך מורכב כמו העולם הרגשי ולהמחיש אותו באופן כל כך יפה ומרגש. ללכת ללכת ללכת!!!

סרט בריטי חמוד, עם נטיה לקיטש, אבל קיטש אפקטיבי ואיכותי שעושה את העבודה. לא לוקח את הצופה לשאלות קיומיות,אבל עושה טוב בלב ובנשמה. קצת חמוד, קצת מצחיק עם זרימה טובה של העלילה. שעה וחצי של כיף.

סרט שבלוני ומשעמם. כבר שנים רבות לא חוויתי את התחושה שבא לי לצאת באמצע הסרט. אז הפעם זה קרה שוב. מריל סטריפ מפגינה משחק סביר, לא יותר מזה. סרט קלישאתי אמריקאי שמנסה לטוות עלילה יחודית אבל בסוף נופל בביצה הטובענית של הקלישאות האמריקאיות. מיותר.

קיטש אמריקאי במיטבו. תסריט בנאלי וצפוי. אפקטים מרהיבים. מסרים שקופים על מגבלות הכוח. הילדים נהנו....אני פחות.

שעה וחצי של עונג. דרמה קומית טובה, משחק מצויין, תסריט טוב. ואפילו הפי-אנד. חיוכים קטנים וגדולים לאורך כל הסרט עם מעט קיטישיות יחסית להפקות האמריקאיות. מה צריך יותר בימים טרופים אלה?

בשנים האחרונות היו כאן כמה סרטים ישראליים ממש מוצלחים, שהתגברו על החובבנות שהיתה בעבר. אבל כאן הבעיה העיקרית לטעמי היא במשחק, וכמו שציינו לפני - חוץ ממוני מושונוב, שאר המשחק אינו אמין ונע בין דרמטיות יתר לבין משחק מגמגם. שאר מרכיבי הסרט, כולל תסריט, בימוי, צילום ועוד בהחלט עומדים ברמה טובה, אבל כאמור כשהמשחק לא אמין- הכל נראה כמו משהו חובבני- וחבל.

אני לא ממש מבין את הבאזז סביב הסרט. יש בו כמה דברים ממש טובים, כמה בינוניים וכמה סתמיים. הרעיון הבסיסי טוב, הביצוע ברובו טוב מאד. חלק קצת מרוח. כל הסיפר עם החיות מוסיף מימד סוראליסטי שממש לא עושה טוב לסרט, כאילו שמישהו פחד שאחרת הסרט לא "יחזיק". לדעתי זה רק מזיק. לגבי הילדה- זה לא חדש שילדים גונבים את ההצגה. אבל לדעתי גם שאר השחקנים מוצלחים. כמו שאחרים ציינו- הייתי שמח למצלמה פחות תזזיתית. זה לא משרת את הסרט. בקיצור- סרט נחמד. לא יותר מזה.

זה מתחיל בהבטחה גדולה, ועשר הדקות הראשונות נפלאות, כאלו טובות שרציתי כבר לצאת ולספר לכולם איזה סרט מדליק. גסות, נועזות, עם הומור בוטה, כמו שאני אוהב. אבל אז זה מתדרדר להומור ירוד, שבלוני. התאפקתי לא לצאת באמצע, וחבל שלא יצאתי.