ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

מרהיב ויוצא דופן.שונה מכל שראיתי בעבר וצפיתי באלפי סרטים.הצילום בשילוב עם הסיפור הם מיוחדים. שני אסטרונאוטים,גבר ואישה נשארים לבדם בחלל כשהם קשורים זה לזו.זאת בזמן שהמעבורת שלהם יצאה מכלל שימוש ואחוז החמצן שעומד לרשותם יורד בעקביות. כשהקשר ניתק,נשארת האישה לבדה. הטרגדיה האישית שחוותה בעבר, מטילה עליה צל כבד. הניסיון שלה לחזור לכדור הארץ משתלב עם השאיפה להתגבר על הטראומה ולהתחיל חיים חדשים.

נמוך ומביך. הנושא שהוא זוגיות ורווקות ,אף פעם לא משעמם ,אבל כל מה שמסביב הוא פשוט גרוע ובעיקר רמת המשחק.עשר הדקות האחרונות קצת יותר טובות ,אבל זה רחוק מלהיות מספיק. חיכיתי שייגמר.

מאוד אלים וחסר איכות. שבלוני ולא מחדש כלום. מעבר לכך אין מה לנתח יותר מידי. אומנם לא סובלים אבל אפשר לוותר.

מחמם לב ובעל משמעות למרות שלא ממוצה עד הסוף. מפגש בין שני גברים בעקבות תאונה בה היו מעורבים. הם שונים באופיים אך המכנה המשותף להם הוא הבדידות,למרות הנסיבות השונות. כעת,הגורל מזמן להם מסע משותף במהלכו שניהם יעברו שינוי. המסר הוא שהחיים יפים, למרות הקשיים והבעיות וכדי לנצל אותם צריך להיפרד לפעמים מכבלים שאנו שמים על עצמנו. ציון 7.5.

בשתי מילים "ג''ים קארי". דינמי וכיפי וגם מעורר מחשבה. הגיבור שלנו שחי בעולם בו הוא בורח מכל דבר, מגלה את החיים מחדש בזכות שינוי אחד קטן. המילה "כן" פותחת עבורו צוהר לאינסוף אפשרויות מדהימות שמשנות מקצה לקצה את המציאות. הוא מתחיל להכיר אנשים וגם מוצא אהבה ואפילו זוכה לעדנה במקום עבודתו. אבל הוא לומד ,שגם הקיצוניות הזו שאליה פנה היא טובה בערבון מוגבל. צריך להשתמש בה עם הרבה שיקול דעת ובעיקר חייבת לבוא מתוך רצון חופשי. בקיצור: אחלה סרט. ציון 7.5.

לא רע אבל חסר fine tuning. נושא שמחבר אותך אל עצמך ,במיוחד אם אתה בגיל של שני הגיבורים או מבוגר יותר.שני חברי ילדות חיפאים במקור שבאיזור גיל ארבעים ,מתמודדים עם משבר בחייהם. החברות ארוכת השנים והאמיצה ביניהם היא סוג של נחמה עבורם. יכול להיות שהיה צריך להיות טיפה יותר נוקב ואולי בכוונה המסרים נשארו מעומעמים מבחינת השורה התחתונה. רמת המשחק לא תמיד ברמה מספקת, אבל הסך הכל הוא טוב.

עדין ויפה אך מרגיש קיטשי.הקצב איטי והאווירה מאופקת יחסית כמעט לכל האורך, למרות הסיטואציה המורכבת .הילד הקטן מתוק ואינטליגנטי ובהחלט גונב את ההצגה.מערכת היחסים שלו עם האם המאמצת היא מרכז הכובד של הסיפור. מסביב נמצאת משפחת האומנה,האב הביולוגי ורשויות הרווחה. כמו תמיד,השאלה במקרים כאלה היא מה הכי טוב ונכון לילד. ציון 7.5.

השחקן הראשי כובש את המסך אבל זה לא מספיק.המעטפת נהדרת אבל לא כל אחד ימצא כאן את מקומו ,בעיקר בגלל הנושא שנטחן עד דק במהלך השנים. לא בטוח שמתאים לעשות סרט עלילתי סביבו, אפילו שמדובר בסיפור אמיתי. בנוסף,הקצב איטי ויש לא מעט רגעים משמימים.ככל שמתקדם כך נהיה מתיש יותר. הנאום המפוייס בסוף של טרמבו הוא סיום ראוי ויפה וזה מה שאני לוקח מכאן.

לא מהוקצע מספיק.מפגש של שלושה אנשים אנדרדוגיים,כל אחד מסיבה אחרת. סיפור שהיה יכול לייצר משהו טוב ומעניין .לצד רגעים טובים יש רגעים משמימים. לא תמיד קולח ומרתק. כמה רגעים נוגעים ומרגשים לקראת הסוף זה נחמד , אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.

משב רוח מרענן. לא קשה למצוא פגמים כאלו ואחרים כמו רמת משחק לא הכי גבוהה ועלילה לא מספיק קולחת,אבל במקרה הזה הם עניין מישני.נושא שהקולנוע הישראלי פחות עוסק בו,עולם השידוכים בעולם החרדי שאליו נכנס גם המתח בין אשכנזים וספרדים. זה מוצג בצורה חיננית וגם משעשעת לעיתים. החשיבות כאן, היא הצוהר שנפתח בפני הצופה החילוני לתרבות שהוא לא מכיר. בקיצור,רחוק מלהיות סרט גדול ,אבל מעניין.

כבד. שילוב של סגנון בריטי מעונב והתדיינות משפטית, יוצרים סרט שלא מתאים לכל אחד. לאנגלופילים תהיה יותר עדנה. אומנם יש פה גם קצת מוסיקה ואווירה צעירה וגם מסר סוציאלי חשוב ,אבל הסך הכל יוצר תחושה של מוצר מגושם.

מפתיע ומתעתע. אווירה פילם נוארית יחד עם צילום נהדר ,שמשאירה את הצופה סקרן. מציאות ודימיון מתערבבים באופן שמזכיר במידה כזו או אחרת את "שאטר איילנד". מתחיל כסיפור היסטורי של ה"אנשלוס" ,אך ככל שמתקדם מקבל אופי של מותחן פסיכולוגי. לסיכום: מהנה. ציון 7.5.

קשקוש מקושקש. קומדיה גרועה עם דמויות משעממות שקשה להתחבר אליה.גם דה נירו לא מציל את המצב. הנושא המרכזי שהוא מפגש תרבויות, יכול להוות מתכון נהדר לסרט מהנה ומצחיק ופה הפספוס.

חשוב ומשמעותי אם כי נמרח יתר על המידה. באופן אישי כחובב הסטוריה אני אוהב סרטים שמשלבים בתוכם מימד אותנטי של העבר. כאן מדובר על התקופה שהחלה מיד עם מותו של הרודן פרנקו בספרד. מדיקטטורה ,המדינה עושה דרכה לעבר הדמוקרטיה. הבעיה היא שהצעדים איטיים מידי,בוודאי עבור האסירים בכלא שחלק גדול מהם הם פוליטיים או כאלו שהשילטון הישן לא חפץ ביקרם. אחד כזה הוא גיבור הסרט שנכלא על לא עוול בכפו. ציון 7.5.

יוצא מחוץ לקופסא אבל זה לא מספיק. הרעיון נחמד, הקצב טוב והסרט גם קצת מצחיק. עדיין, כמכלול מדובר במשהו בינוני. פולט היא קשישה נרגנת וגזענית למרות שהחתן שלה שחור ויש לה נכד ממנו.כיום היא אישה קשת יום שמצבה הכלכלי הוא גרוע.פולט הופכת להיות סוחרת סמים בשירות גנגסטר מקומי ומתחלקת איתו ברווחים. אבל, הכסף הגדול מגיע לאחר שהיא מתחילה לאפות עוגות ממסטלות ולמכור אותן,מה שמביא לה הצלחה גדולה אבל גם מתחיל לסבך את העניינים עוד יותר.

נראה מוכר. במבט על, לא מחדש כלום. סוג של סיפור סינדרלה שאליו משתלב נושא המהגרים באירופה ומורה לשחמט מתוסכל. מרכיבים בנאליים ,אבל כאלו שתמיד יכולים להיות בסיס לסרט מעניין. ראוי לציין, שהמקרה הספציפי הזה לא מייצג את בעיית המהגרים הלא חוקיים באירופה ,שתורמים לעלייה בפשיעה ובקיצוניות דתית מוסלמית.מבלי להיכנס לזה יותר מידי, ייתכן שיש כאן גניבת דעת של יוצרי הסרט. בסופו של דבר, מדובר בפרשנות אישית של הצופה.

לא אחיד מבחינת רמת העניין. ההתחלה והסוף מייצרים סקרנות ,אך התווך מציג רוטינה משעממת. היה מקום לתת מקום נרחב יותר למערכת היחסים בין הבן ההומו לבין אימו ,שמתנערת ממנו בגלל נטייתו המינית. סיפור עצוב וקורע לב ,אבל גם מעורר השראה. המשחק טוב ובשורה התחתונה מדובר על סרט ראוי לצפייה.

מתאמץ להצחיק וזו הבעיה הכי גדולה. הרבה גסויות ומעט קלאס. הרעיון הכללי של בחורות אמריקאיות ממוצא סיני שנוסעות למדינה בה נולדו,הוא נחמד ויכל להיות הברקה. אבל לבד זה לא מספיק .דווקא החלק האחרון הנושא אופי טיפה רציני, שבו אחת מהן שאומצה בהיותה תינוקת מגלה מי היתה אימה הביולוגית,הוא הטוב ביותר. השחקניות מתוקות,אבל קומדיה שבה לא צוחקים אפילו פעם אחת, זה אומר הכל. ציון 6.5.

עדין ושובה לב ומכיל קשת של רגשות.אומנם לא סרט מושלם ופה ושם ישנם דיאלוגים מיותרים,אבל הסך הכל שווה צפייה. בי היא נערה לקראת סיום לימודיה בתיכון. לאחר תאונה שעברה שהותירה אותה מחוסרת הכרה ובגינה מאושפזת,היא מספרת לנו את קורות חייה עד כה. היא נולדה לשני הורים בעלי צרכים מיוחדים שהם בעצמם זקוקים לעזרה וליווי. מגיל צעיר היה עליה לדאוג להם כאילו הם ילדים והיא האמא. בנוסף, במרכז חייה נמצאים החברה האסייתית ובן עשירים שהפך להיות בן הזוג שלה.בגדול, נושא שיכול להיות מוצג באופן מלנכולי, מוגש עם גישה קלילה יותר. השחקנית הראשית המתוקה במשחק מצויין. ציון 7.5.

לא ממציא את הגלגל אבל דינמי וטוב.צפוי וקיטשי ועדיין שווה צפייה. ברית דמים בין מפקד יחידה אמריקאי שמשרת באפגניסטן לבין מתורגמן מקומי שעובד בצמוד אליו ומציל את חייו מפני הטליבאן,תוך שהוא מסכן את עצמו ומשפחתו. לאחר מכן עליו לפרוע את החוב המוסרי ולחלץ את האפגני ומשפחתו במקביל להשגת ויזה לארה"ב עבורם. אפשר לראות כאן את האטימות וכפיות הטובה של הממסד האמריקני כלפי בני ברית ,כאשר רק יוזמה של אדם פרטי מצילה את כבוד האומה. ציון 7.5.

יבשושי. הנושא חשוב אבל ההגשה שלו לא מספיק מעניינת. חסרה לי אמירה יותר משמעותית ,איזושהי "בעיטה לבטן".נדמה גם שיש כאן פספוס ,כי בסופו של דבר הפוקוס הוא על יחסים אישיים ופחות על מסרים חברתיים כאלו או אחרים.רבע השעה האחרונה אומנם משופרת,אבל זה לא מספיק כדי להפוך את הסרט לטוב.

נמתח יתר על המידה. יש תוכן ויש עניין ,אבל אורך של שעתיים הוא מוגזם ביחס להתרחשויות. כמעט אין פיקים והעלילה מתקדמת על מי מנוחות. בחורה צעירה שהרגה גבר ונמלטה מהדין,נוטשת את בנה התינוק. שני גברים שסוחרים בילדים נוסעים ברחבי המדינה כדי למצוא קונים לילד ואליהם היא מצטרפת. שתי שוטרות עוקבות אחרי מסעם כדי לטפל במזימה. יש גם שאלות מוסר שעולות. ראוי לצפייה ,אבל יש למתן את רמת הציפיות.

ז''אנר מיוחד שמתחברים אליו או שלא. מעין סאטירה משולבת עם קומדיה מוטרפת כולל שפה מומצאת, שהיא למעשה עברית קצת מג''וברשת. סשה ברון כהן חובט בכמה פרות קדושות ובעיקר במפלגה הרפובלקנית. פחות אהבתי את הגסויות ,שהן טיפה מוגזמות.

עוף מוזר. אם מזקקים את הסיפור ,אז מדובר על קונפליקט בין העולם הרגיל שאנו מכירים לבין כל מה שקורא עליו תיגר.היחס לנושאים כמו דת,חינוך, חומרנות ועוד.יש פה היבט פילוסופי משמעותי .השאלה היא איך נכון לחיות את החיים ומה הייעוד שלנו. מנפץ פרדיגמות ותפיסות מקובלות. הסרט עצמו איטי ודורש סבלנות,אך הוא מייצר עניין וחומר למחשבה.ציון 7.5.

קטן ופשוט במובן החיובי. לא יומרני מידי ושומר על גבולות גיזרה ברורים. יש כאן סיפור מאוד ישראלי ואין שורה תחתונה. בסוף אתה שואל את עצמך על מה הסרט וקשה לשים את האצבע על הנקודה.לא בטוח שזה חיסרון. מפגש של אנשים פגיעים עם עבר והווה שמטילים עליהם צל. התרבות ובית הגידול השונים יוצרים אינטראקציה מעניינת,אבל הפערים נמצאים כל הזמן ברקע.

טוב אבל יכל להיות טוב יותר. הסיפור מעניין, המשחק משובח, יש קצת קטעי ריקוד ושירה וגם נחמד לראות את פנלופה קרוז מדברת איטלקית. אבל,לצד רגעים טובים הסרט לא שוטף כל הזמן ותקוע במקומות מסויימים. בקולנוע האיטלקי תמיד יש משהו שנוגע וזה נשמר גם כאן.

שובב וקיצבי. סיפור חמוד על עולם הדייטים. בזמנים שבהם אנו שופטים מהר מידי וממהרים לפסול,בין היתר כי יש שפע והמון אפשרויות להכיר,הרומנטיקה קצת הלכה לאיבוד.המסר היפה כאן הוא ,שלפעמים האהבה מגיעה באופן מפתיע. רק צריך להיות מוכן לקראתה. לסיכום: לא סרט גדול אבל מספק את הסחורה.

על מי מנוחות. מתנהל בעצלתיים בלי יותר מידי פיקים.גם תוספת של ילדה חמודה לא מצילה את הסרט משיממון.הטריגר שבאמצעותו יש ניסיונות להצחיק ,לא עובד כמו שצריך. הסוף יפה,אבל כמו שאומרים: מעט מידי ומאוחר מידי ציון 6.5

לאוהבי הז''אנר. נע על הסקלה שבין קומדיה לקומדיה שחורה. רחוק מלהיות סרט גדול אבל מצד שני גם לא גרוע. יש עלילה מעניינת, דמויות צבעוניות וקצב סביר. מספיק טוב כדי לפנות שעה וחצי מהזמן.

איכותי ועדיין יש תחושה שחסר משהו. גולת הכותרת היא ,הנופים המהפנטים שלא מאפשרים להסיר את המבט מהמרקע אפילו לרגע. לזה אפשר להוסיף חברות אמיצה, שנרקמת בין שני ילדים ונמשכת עמוק אל תוך חייהם הבוגרים. שניהם דומים ושונים מבחינות מסויימות. כשמזקקים את כל הסיפור, השאלה המרכזית שעולה היא איך נכון לחיות את החיים ומה עושה אותנו מאושרים. הסרט עצמו טוב אבל ציפיתי לקצת יותר. גם היה מקום לקצר על חשבון סצנות מיותרות,למרות שאין הרבה כאלה.