ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

בסדרת סרטי "רוקי" ואחותה "קריד" יש מרכיב מיוחד ששזור לכל אורך הסדרה וזה הנשמה. אחד הדברים היפים ב"קריד 2" זה שהיריבים בסדרה הם בשר ודם. יש להם מניעים ורגשות, ולעיתים קרובות אתה חש אליהם סימפטיה. באופן כללי, העלילה נהדרת, מרגשת ועצובה, הדמויות עגולות והשחקנים בתצוגת משחק נפלאה. והכי חשוב, הסרט מצליח לשמור על רוח הסדרה. לבסוף, ברצוני להודות לאתר "סרט" על הכרטיסים. 8.5/10

ראשית כל, תודה רבה לאתר "סרט" על הכרטיסים. הסרט עצמו מהנה, אבל לא סוחף. לא תזכרו אותו אחרי יום-יומיים. לדעתי פלאמר עדיף על ספייסי שמזוהה יתר על המידה עם הדמות שלו ב"בית הקלפיים" - שהיא זהה בהרבה מובנים לדמות המיליארד בסרט. אהבתי מאוד את תצוגת המשחק של וילאמס -שחקנית שאני מחבב מאוד - רגישה ומהוקצעת כרגיל. סה"כ, הסרט משלב בצורה טובה בין דרמה למתח. 6.5/10

בשנים האחרונות התעייפתי מסרטי קומיקס ופנטזיה לכן הציון הגבוה יחסית שהבאתי לסרט החדש של DC מחמיא לו במיוחד. הסיבה היחידה שהלכתי לראות את הסרט היא גל גדות, שנותנת הופעה נהדרת עם הרבה קסם אישי, הדמות שלה משדרת הרבה טוב לב ואמבציה שנראים מתאימים כמו כפפה ליד לוונדר וומן. ההתחלה והסוף לטעמי הם החלקים הפחות טובים בסרט, החלק האיכותי מתרחש בכדור הארץ במהלך מלחמת העולם הראשונה, שם יש גם כמה קטעי הומור לא רעים בכלל. הסיום קצת מאכזב, והנבלים בסרט מאכזבים קצת אבל השילוב בין שני הגיבורים הראשיים של הסרט הוא מצוין. במילים אחרות, סרט קומיקס איכותי, בעיקר למי שרוצה לצפות בגל גדות והוא חובב קומיקס.

החלק הראשון של הסרט בהחלט מלהיב ומזכיר מבחינת האינטנסיביות והמתח את הסרטים הראשונים, גם אם משהו מרגיש קצת חסר. הבעיה מתחילה מאמצע הסרט שם העלילה מתחילה להסתבך ולהיות לא הגיונית, אולי זה רק אני, אבל גם קצת איבדתי את קו העלילה של הסרט ולא הבנתי מי נגד מי. בשלב מסוים חיכיתי שהסרט כבר יגמר. באופן כללי, לסרט אין את אותו תחושת פחד ואימה שמשאירה אותך מרותק לכיסא כמו בסרטים הראשונים בסדרה וגם לא את היצירתיות של "פרומתאוס" הלא מושלם. השחקנית הראשית עושה עבודה טובה אבל קשה להתמודד עם הכריזמה של ויבר. לבסוף, ברצוני להודות לאתר "סרט" על הזכייה.

ההרגשה היא ש-DC ניסו להיות Marvel ונכשלו. הסרט מאכזב בכל קנה מידה, בוודאי אם משווים אותו לסרטי בטמן קודמים. ראשית, הליהוק לא היה מוצלח במיוחד, בעיקר אייזנברג בתור לקס לותר - שהיה מעצבן במיוחד, זה ממש לא דומה לאישיות של לקס לותר, לא כל נבל חייב להיות מטורף ולא שפוי כמו ג''וקר, רידל ועוד. שנית, העלילה היא פשוט מגוחכת, המאבק בין בטמן לסופרמן לא אמין. שלישית, מילא העלילה מאכזבת אבל אפילו האפקטים וקטעי הפעולה היו בינונים ומטה, לא משהו שלא ראינו לפני כן. רביעית, אם כבר חיקוי של מרוול, לפחות שיהיה קצת הומור וכיף, אבל הסרט רציני מדי. משהו אחד טוב, או יותר נכון מישהי, זו גל גדות

תודה רבה לאתר סרט על הכרטיסים. הסרט הוא מחווה לסרט הראשון של רוקי, במהלך הסרט מזהים הרבה מאוד מאפיינים שקשורים לסרטי קודמים. סילבסטר סטאלון עם הופעה מחשמלת ועם הרבה מאוד נשמה - הדמות שלו הוא החלק החזק בסרט. הכימיה בין מייקל ב. ג''ורדן לסטאלון היא מושלמת. הדמות הנשית היא לא אדריאן - אולי היה מקום לוותר על סיפור האהבה. הסרט נותן כבוד לסרט הקלאסי של רוקי (וגורם לי לרצות לצפות בו שוב). 7/10

אני מצטרף לביקורות קודמות, לא מדובר בסרט אימה אלא במותחן פסיכולוגי. אני ממליץ לא רק בסרט הזה אלא בכל סרט לא לראות את הטריילר. הסרט עצמו בנוי היטב, העלילה קולחת למרות שלדעתי החלק הראשון של הסרט איטי מדי. כמו הרבה סרטים הוליוודים לאחרונה, הם מכניסים הרבה מוסר ולקח לתוך הסיפור שהוא חורג מקו העלילה הראשי, אני לא בהכרח בטוח שזה טוב, זה מוסיף לסרט נופך מאוד צדקני ומתנשא. השחקנים הראשיים משחקים בצורה טובה יחסית והבימוי מקצועי. סה"כ סרט טוב אבל לא לכולם, מי שאוהב סרטים יותר דינמים וקצביים שיבחר סרט אחר. 6.5/10

הליברלים כמנהגם, לעיתים, ניסו להסית נגד הסרט, אבל מי שרואה את הסרט רואה שמדובר בלא יותר משקרים והגזמה, זה לא מפתיע, אותם יפי נפש היו אלה שאפילו את סימבה ניסו להשחיר. בכל מקרה, הסרט עצמו מתאר את המורכבות של המלחמה ואת הקשיים האתיים והמוסריים שלוחמים צריכים להתמודד איתם במהלך הקרבות. הסיפור עצמו מרתק וקופר עושה עבודה מצוינת, בנוסף, קטעי המלחמה עשויים היטב ומצליחים לתת את ההרגשה שאתה ממש שם. בהחלט אחד מסרטי הביוגרפיה הטובים שראיתי ואולי הסרט הטוב ביותר של 2014. 8.5/10

סרט חשוב בעל ביקורת ארסית ויוצאת דופן על התקשורת ''החדשה'' ועל הקפיטליזם. ג''ייק ג''ילנהול בהופעה מהפנטת משחק דמות פסיכופתית שמתחילה לעבוד באופן עצמאי ככתב חופשי ובדרך תורמת להתנוונות המוסרית שעוברת על התקשורת הפוסט מודרנית. הדמות המרתקת לדעתי היא דווקא זו של רנה רוסו, המנהלת שמוכנה לעשות הכול בשביל כתבה, לדעתי היא הנבל האמיתי בסיפור הזה. הסרט מותח מתחילתו ועד סופו ומצטרף לסרטים קלאסיים שרקעו את המסכה מהפנים של התקשורת הממוסדת, כמו, הרשת ו- Ace in the Hole, שניהם לדעתי חכמים יותר אבל עדין סרט פשוט מצוין, מלא בסמלים ואלגוריות (רמז, זוגיות). 8/10

תודה רבה לאתר סרט על הזכייה. בהשוואה לסרט המקורי, הגרסה הנוכחית לא מתעלה לרמה גבוהה. הסרט חוזר על אותם רעיונות ותמות שאנו זוכרים כמעט מכל סרט אימה בסגנון. קיבלתי גם תחושה שהיה כאן ניסיון לרכך את רמת האלימות, לא במקרה בארה"ב הדירוג שלו הוא pg-13. לא אהבתי כל כך את המעין אזכורים לסרטי אימה אחרים, מה שהפך את הסרט לסוג של חידוש על חידוש, היה עדיף שהם ישאירו את האווירה הרצינית לכל אורך הסרט. חוץ מזה, הסרט עצמו, אם לא לוקחים אותו ברצינות מדי, הוא די מהנה, בנוסף, האפקטים לדעתי לא היו רעים בכלל. 6/10

מהיר ועצבני עשו את מה שהם יודעים הכי טוב, סרט אקשן, כמעט ללא דיאלוגים (וגם אין רצון) ומלא בפעלולים ובשחקנים מפורסמים. הסרט בהחלט מהנה, רק חבל שהסרט כל כך ארוך.

כחלק מהמסורת, שון פן, אדם בעל תפיסת העולם הומניסטית, ממשיך לבחור לשחק או לביים סרטים בעלי מודעות חברתית עמוקה ועם תפיסה ביקורתית על המערב. הסרט הזה לא יוצא מן הכלל, הסרט מתאר איך ארגונים מערביים בעלי אוריינטציה כלכלית, מנצלים את השלטון הרעוע באפריקה על מנת לגזול את המשאבים הטבעים שנמצאים שם. העלילה והבימוי מזכירים סרטי פעולה ישנים אבל לא באותו אינטנסיביות - האקשן עצמו חלש מאוד. בנוסף, שון פן לא מזכיר אפילו במעט, גיבורי פעולה שכולנו מכירים ואוהבים. השרירים של פן נראים מוגזמים עד כדי פרודיה, הניסיון להפוך אותו לגיבור פעולה פשוט לא מתאים. לעתים נראה שהאידאולוגיה מאפילה על הסרט עצמו, וחסרים הרבה קטעי לחימה ואקשן איכותיים.

קינגסמן הוא סך הכל סרט מהנה, בזמן אחר אולי הייתי מתלהב יותר אבל די התעייפתי מכל הסרטים שעושים שימוש באלימות למטרות בידור - יש אפילו משהו מטריד לשמוע אנשים מתפקעים מצחוק שכורתים לאדם את הראש. זה גרם לי להתגעגע לסרטים שפעם, שבהם לא היה צריך אלימות, סמים ומין על מנת לשעשע אותנו- כל מה שהיה צריך זה פשוט תסריט טוב ושחקנים מצחיקים. אין לי בעיה אם מדובר בסרט אקשן, דרמה, מותחן אבל השילוב בין אלימות ובידור הפך להיות שכיח מדי בהוליווד - כולם רוצים להיות טרנטינו וחבל. למרות זאת, אני רוצה לציין לטובה את סמואל אל ג''קסון, ששיחק את הרע בצורה משכנעת ומקורית - אהבתי יותר את השחקנים המשניים מאשר את השחקן הראשי. היו גם כמה בדיחות לא רעות וזה עדין סרט קומדיה יותר טוב מרוב הקומדיות שראיתי לאחרונה. חוץ מזה, תודה רבה לאתר "סרט" על הכרטיסים, היה מאוד מהנה. 5.5/10

מצטער להרוס את כל החגיגה והפולחן סביב הסרט הזה אבל בלי הבאזז מסביב ובלי הדגש הגדול מדי שנותנים לצורה שבה נעשה הסרט, מדובר בסרט משעמם, מלא בקלישאות שלא מצליח לומר משהו ייחודי על החיים. מספיק לצפות בפרק אחד של עמוק באדמה בשביל להבין איך עושים את זה נכון. הסיבות רבות: א. הילד שהוא הדמות הראשית הוא פשוט שחקן גרוע, שקשה מאוד להתחבר אליו. ב. איתן הוק וארקט הם שחקנים בינוניים ומטה - היה עדיף להביא שחקנים לא מוכרים. ג. האם היה פה משהו שלא ראינו בסרטים אחרים?!? אני בספק, אותם קלישאות הוליוודיות שיש בהרבה סרטים אחרים נמצאים גם כאן, למשל, האימא החד הורית, האב המכה/נעדר, הרפובליקניים הגזענים והילד הרגיש. ד. אין כמעט סצנות מהילדות המוקדמת, איפה הקשר שלו עם הילדים אחרים, ההתאהבות הראשונה, הכל נעשה באופן מאוד שטחי. ה. למה לקחת לסרט כזה שחקנים שנראים מעל הממוצע?? למה לא לקחת ילד נורמלי ולא כזה שאין לו בעיה להשיג כל בת שהוא רוצה. בסופו של דבר מדובר בסרט שמרני שפועל לפי כללי הז''אנר. ו. אג''נדה פוליטית - מישהו מה הבמאי ראה לנכון להכניס לסרט שאמור להיות אישי את הדעות הפוליטיות.

סרט אקשן נהדר ועשוי היטב. העלילה מתמקדת בלולאת הזמן שבה הדמות הראשית חוזרת כל פעם לחיים. באופן מפתיע הטריק הזה לא נמאס לכל אורך הסרט, זה מראה על בימוי טוב. אפילו הבדיחות שקשורות לחזרה בזמן היו לא רעות ורק הגדילו את ההנאה מהסרט. לגבי האפקטים, אין להכביר מילים, הקרבות עשויים בצורה מרשימה. בנוסף, השיתןף פעולה בין טום קרוז ואמילי בלנאט עובד נהדר. 7/10 שווה צפייה

אני רוצה להודות לאתר סרט על הזכייה. הסרט עצמו זה מה שניתן לכנות סרט "טראש" אבל במובן הטוב של המילה. הסרט לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות וזה מה שהופך אותו למאוד מהנה. קטעי האקשן מעולים, בעיקר הסצנות במועדון. הופתעתי לטובה מהדמויות בסרט, הדמויות הרעות שיחקו ממש טוב והתאימו לאווירה של הסרט. לסיום, סרט נקמה מעולה, בלי פוזות. 7/10

ליאם ניסן הוא האדם הכי מגניב בהוליווד, נכון לעכשיו. סרט מאוד כיפי ומהנה, מי שאוהב סרטי טיסה, כמוני, יקבל את התמורה המלאה.

אלגוריה חכמה על רכושנות, מלחמת מעמדות ואי שוויון חברתי וכלכלי. ככל שאתה עובר מקרון לקרון כך אתה עולה בסולם החברתי ואנו מגלים את כל הרעות החולות והחסרונות של כל שכבת אוכלוסייה. זהו עולם שבו מוצרים אנושים מקבלים משמעות אלוהית (המנוע). סרט פסימי שמעלה שאלות קשות, בהחלט שווה ציפייה.

רעיון טוב אינו מספיק שהביצוע עצמו לוקה בחסר. בסרט יש הרבה מאוד חורים בעלילה, וחלק גדול מהטכנולוגיה ובעיקר המהירות שבה הכול נעשה היא מופרכת. הבעיה של התעלות זה העיסוק הסימולטני ביותר מדי נושאים ולכן הקושי לומר משהו בעל חשיבות. היבט אחר בסרט הוא רומנטיקה ויחסים וגם כאן הוא מתקשה ליצור תפיסת עולם מעניינת, אחרים ששילבו בין מד"ב לסיפור רומנטי עשו זאת טוב ממנו, למשל, שמש נצחית וראש צלול ובעיקר, הפרק ראשון בעונה השנייה של "מראה שחורה" שעוסק אף הוא בבינה מלאכותית ואף עושה זאת בצורה חכמה הרבה יותר (ובשעה ורבע פחות). השחקן הראשי, ג''וני דפ, מאוד אנמי בהופעה שלו, כך גם קייט מארה (דמות שטוחה). שאר השחקנים, שלא באשמתם, נעלמים ברקע. רק רבקה הול, בכמה סצנות לא רעות מראה כמה היא שחקנית מוכשרת. למרות הכול, צריך לקוות שנראה בעתיד עוד ניסיונות כאלה ליצור משהו מקורי וחדשני. לא משנה מה אנשים חושבים על הסרט, סרט כזה שמעלה שאלות אתיות יכול לעורר דיון מהנה עם חברים, לדוגמה, איפה צריך להציב את הגבול למדע? סה"כ - רעיון יפה וביצוע כושל. 4/10

למרות הביקורות של הגולשים כאן, מדובר בסרט מותחן יותר מאשר סרט פעולה. הסרטים האחרונים של שווארצנגר דווקא היו מאוד מהנים (מי שרוצה תסריט טוב שלא יראה סרטים כאלה), אבל כאן לתסריט היה חלק חשוב והוא לא מספיק טוב. בנוסף, יש חורים ענקים בעלילה שפוגמים באמינות של הסרט. יש כאן חלקים טובים בסרט כמו, קטעי האקשן והצילום הנהדרים. למי שיש ילדים, תרחיקו אותו ממקלטי הטלוויזיה- הסרט מאוד אלים. לסיכום, מאכזב במקצת, אבל יש דברים שהוא עושה מצוין. ציון- 4.5/10

כול מי שקרא את הספר של ניק הורנבי "ארוכה הדרך למטה" מבין עד הסרט הזה גרוע. האווירה המרירה-אופטימית, עומק הדמויות, הדיאלוגים החכמים והסוף המרגש - נעלמו כלא היו בסרט הזה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם הספר הזה היה מגיע לבמאי מהוקצע יותר. הסרט מנסה להצחיק אבל לא מצליח וגרוע מכך גם לא מצליח לרגש שלאור העלילה מדובר בכישלון אדיר. מזכיר יותר סרט רומנטי מלא קלישאות מאשר סרט שמנסה לחדור לתוך נפשם של הדמויות ולומר לנו משהו מחכים על החיים. לסיכום, תקראו את הספר.

קודם כול, תודה רבה לאתר סרט על הכרטיסים. :) הסרט עצמו מתחיל טוב, אבל מתדרדר בחלק האחרון שלן - שזה רע במיוחד שמדובר בסרטים מסוג הזה. היה חסר יותר קטעי פעולה בסרט וסצנות רבות היו משעממות ומיותרות. הדמויות של בני האדם - שטוחות, מלאות בקלישאות ומשעממות - מה שפוגם בסרט. הסרט מעלה כמה נקודות מעוררות מחשבה יחסית לסרט קיץ, אבל בניגוד לדעתם של מבקרים אחרים, לדעתי הם עושים זאת בצורה חסרת השראה. האפקטים טובים (למרות שאין מספיק), אבל כמו סרטים רבים אחרים מאז אוואטר, השימוש בתלת ממד מיותר לחלוטין. 6/10 סך הכול מהנה, אבל נשכח לאחר יום.

בסיום הסרט אמרתי לעצמי, הסרט עשוי היטב ומרגש, אבל האם זה כול מה שיש בו? כמו הרבה סרטים גדולים, יום-יומיים לאחר מכן, שהתחלתי להיזכר שוב בסרט, פתאום הבנתי כמה הוא מורכב וחכם והציון שלי לסרט עלה, ממש כמו הרצון לצפות בו שוב. גם בסרט הזה האחים כהן מתייחסים לדמויות שלהם ללא רחמים, רק שבסרט הזה הם מסתירים את זה טוב יותר, למרות זאת במספר סצנות דמותו של לואין דייויס, בכיכובו של אוסקר איזק הנפלא (שהיה ראוי לקבל מועמדות), מצליחה לעורר הזדהות. ללא קשר אם הסרט הזה הוא כוס התה שלכם או לא, לא צריך להיות בעל תואר בקולנוע בשביל לראות עד כמה הבימוי, התסריט, הצילום והסאונד עשויים באופן מקצועי להפליא. והמוזיקה פשוט נפלאה, האחים כהן עושים חידוש לסרטי פולק שאבדו מזמן ומחזירים אותם לחיים, מומלץ לקנות את הפסקול לסרט. השירים בסרט מייצגים את דמותו וחיוו של דיוויס, נדבך נוסף המעיד על כך שהסרט מזכיר יותר יצירה ספרותית שניתן לנתחה לפרטי פרטים, מאשר עוד יצירה קולנועית ראויה. אות קין לחברי האקדמיה שלא נתנו לו אפילו מועמדות.

הסרט לא עקבי בעלילה שלו ומפוזר מאוד באופן כללי. סרט כזה הוא דוגמה לבעייתיות של יותר מדי כוכבים בסרט אחד, הסרט, אולי מטעמי אגו, מתמקד יותר מדי בדמויות מאשר בעלילה, ייתכן בשל הרצון לתת לכול הדמויות זמן מסך שווה. חוץ אולי מגודמן וביל מורי שנותנים הופעה סבירה, שאר השחקנים לא מצליחים להתעלות, בעיקר קלוני, שלא זכור לי סרט אחד שלו שהוא הצליח להעלות את הרמה של הסרט. הסרט עצמו עשוי היטב, ראוי לציון העובדה שהסרט צולם במספר מדינות באירופה ולכן הוא נראה מאוד ראליסטי. בנוסף, בניגוד לסרטים היסטוריים אחרים הוא מלמד אותנו הרבה עובדות מעניינות על אותה תקופה. הניסיון לבדר לא כל כך צולח ובזה אשם התסריט הבינוני. לסיכום, ראוי לצפייה, לא ארוך מדי, אבל לא יותר מזה.

מת'יו מקונוהי נותן הופעה מעולה ואמינה בתור הדרומי הגזען וההומופוב, אולם הופעתו, גדולה ככל שתהייה, אינה מצדיקה צפייה בסרט, לפחות לא באולם הקולנוע. הסרט אומנם מתחיל טוב, אבל בהמשך מדרדר לבינוניות. מדובר בסרט דרמה סביר שאינו מצדיק את הרעש סביבו. ציון: 5.5/10

זה מסוג הסרטים שגורמים לך להרגיש טוב וכל זאת בלי לפגוע באינטליגנציה של הצופה. מזכיר במידת מה את הסרט "אופטימיות זה שם המשחק" (למרות שוולטר מיטי הרבה פחות טוב ממנו), בדרך שהוא פועל בדיוק לפי כללי הז'אנר אבל עושה את זה בצורה טובה יותר מסרטים דומים אחרים. הסרט נוגע ללב והנוף שובה עין. בן סטילר מתאים בול לתפקיד של וולטר, וקל מאוד להזדהות עם דמותו, הוא ממשיך במסורת הדמויות של הבחור הטוב ששום דבר לא מצליח לו, ואכן רואים שהוא מרגיש נוח עם התפקיד. הסרט עצמו צפוי מאוד ואין הפתעות, למרות זאת, הסוף של הסרט מאוד מרגש וחשוב יותר, לא נגרר לקיטשיות. מה שהדהים אותי שבסוף הסרט, כמעט כולם המשיכו לשבת וזה לא קורה הרבה. יתרה מכך, שהלכתי לפורומים ב-IMDB, כמעט כולם אמרו אותו דבר, ללא קשר למדינה שממנה באו. מעניין אותי לשמוע האם אותו דבר קרה גם בהקרנה שאתם הייתם? לסיכום, סרט מרגש ומעורר מחשבה. הוא לא מחדש בסוף דבר, אבל עושה את העבודה. למרות שהוא כמעט שעתיים, זה לא מורגש, מה שלא ניתן לומר על סרטים אחרים, מועמדים לאוסקר, כמו קפטן פיליפס ומועדון הלקוחות של דאלאס. ציון: 7/10