ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

ממוצע הדירוגים: 8.0   |    סה"כ דירוגים של המבקר: 38
9/10
38 ביקורת לסרט אהבה יוונית
שלוש אהבות. בכל המקרים ההתאהבות היא של בן המקום, יווני, למי שבא מן החוץ, אם זה פליט מסוריה, מהגר מגרמניה, או שוודית שבאה לצורך עסקים. שלושת הסיפורים משתלבים זה בזה בסופו של דבר. הדבר הראשון שהרשים אותי בסרט הזה בצורה חזקה הוא האופן בו הוא ממחיש את המשבר הכלכלי בו יוון מצויה. כמובן, שמעתי על כך בחדשות, אך עד שלא ראיתי את את הייצוג הקולנועי שלו בסרט זה לא הבנתי עד כמה עמוק המשבר הזה. זה כשלעצמו אומר הרבה על הסרט. אמנם האהבה היא הנושא המוצהר שלו, כי כמה אנו אוהבים לשמוע על אהבה, אבל המצב הכלכלי והפוליטי הוא נושא מרכזי בו לא פחות. כחלק מזה נידון אף היחס למהגרים הרבים השוטפים את יוון ועלייתן של תנועות גזעניות ופשיסטיות. סיפורי האהבה עצמם, מעל הכול, לא אמינים. כך לא מתרחשות אהבות, לפחות עד כמה שאני מכיר, ואפילו לא בקולנוע המתקתק. אבל על כך מחפה פיוטיות רבה, ובכלל, עשייה קולנועית מרשימה למדי, בכמה צילומים יפים, בפס קול נוגע ובמשחק משכנע. לסיכום, זה סרט שונה מפס הייצור האמריקאי המוכר וזה כבר הופך אותו למעניין ושווה. הסיפור אפקטיבי, לפרקים לפחות, ומעל הכול – יש כאן הזדמנות מצוינת להכיר את יוון העכשווית, על מכאוביה הרבים.
29/09/2017 00:58:13 | נצפה בקולנוע
8/10
37 ביקורת לסרט לא פה, לא שם
סרט המעביר יפה את הקונפליקט של שלוש בחורות ערביות בין החברה המסורתית ממנה הן באות ובין החיים החילוניים בתל-אביב. אני עוד לא ראיתי סרט כזה, שנעשה על-ידי במאית ערבייה ודובר ברובו ערבית, ועם זאת הוא חילוני ונועז כל-כך. יש בסרט עישון סיגריות ועישון חשיש, שתיית אלכוהול, חשיפה מסוימת של הגוף, וגם ייצוג הולם לקהילה הגאה. אני משער שערבי מסורתי שיצפה בסרט, אם יצפה בו, ייצא מזועזע. אבל גם זה חלק מהחיים בישראל היום וחשוב מאוד להכיר פן זה. מבחינה זו, הסרט מצליח להעביר יפה מאוד, דרך שלושת הסיפורים של שלוש הגיבורות, את הפער הקורע בין "פה" ו"שם", בין אום-אל-פחם למשל לתל-אביב. גם מבחינה קולנועית נטו, הסרט בנוי טוב ומצליח לשמור על עניין, אם כי הוא לא מושלם ויש בו קצת בוסריות לדעתי. לא יודע להצביע בדיוק על הנקודה – הבנות משחקות מצוין, הדיאלוגים ברובם אמינים – אבל יש פה משהו לא לגמרי מלוטש, בכל זאת סרט ראשון של הבמאית, שמעוררת עניין לסרטה הבא. אבל אי מושלמות הסרט מתגמדת אל מול העיסוק הנחשוני והאמיץ שלו בסוגיות שאני לא זוכר שעסקו בהן בעבר, לא בקולנוע וגם לא הרבה מחוץ לו. דבר נוסף ואחרון שאומר על הסרט הזה הוא, שהעישון בו פשוט אינסופי. כל רגע מודלקת סיגריה או ג''וינט. ברור שזו הדרך של הבמאית להמחיש את חיי החופש והחילוניות התל-אביבים, אבל יש בזה משהו קצת סטריאוטיפי, ובכל אופן זה יוצר סרט בעל אווירה אפלה ודקדנטית במידת מה, שאצלי העלה את השאלה, האין החיים השמרניים בכל זאת עדיפים מכמה בחינות? אף שכמובן יש להם החסרונות שלהם, כמו עודף הפטריארכליזם, הבא לידי ביטוי יפה בסרט.
31/08/2017 23:32:53 | נצפה בקולנוע
8/10
36 ביקורת לסרט אשתו של שומר גן החיות
סרט יפה וחשוב המביא את סיפורם ההירואי של שני בני זוג שהצילו יהודים רבים במהלך השואה. ראיתי מבקרים רבים שקטלו את הסרט, אך איני מבין מדוע ולדעתי הם טועים. נכון שחלק מהדרמה מפוספסת פה, בעיקר בגלל שדמות הנבל לא מאיימת מספיק, או שרק מאיימת ולא מממשת, אבל עדיין לפנינו סרט עם קטעים דרמטיים רבים ואף רגעים מותחים לא חסר. אך מעבר לכל אלה פשוט זה סרט חשוב בעיניי, כי הוא מביא סיפור אמיתי והירואי הראוי להיזכר. לעולם לא תהיה אצלי רוויה משמיעת סיפורים מעוריי השראה ומרוממי רוח כאלה. עוד ציון לשבח השחקנית הישראלית שירה האס בתצוגת משחק מרשימה. גם השחקנית הראשית עושה עבודה מצוינת לדעתי.
13/07/2017 23:59:45 | נצפה במחשב
8/10
35 ביקורת לסרט פטרסון
קולנוע פיוטי. מתאים לאוהבי קולנוע, מתאים לאוהבי שירה, ומעל הכל מתאים לאוהבי קולנוע שהוא שירה. כי לא רק הגיבור, פטרסון, שחי בעיר פטרסון, כותב שירה, גם הסרט עצמו הוא כמו שיר, יותר מכך – הוא כמו שיר של פטרסון עצמו. במובן זה שהוא מספר את החיים המונוטוניים, שאפילו אירוע קטן בהם נחווה כגדול, ויש בהם אהבה רבה. הסרט מספר על שבוע בחיי הגיבור, כאשר כל יום הוא קם לעבודה באותה שעה בערך, לפי השעון הביולוגי, ועושה את אותם דברים, אלא שבכל יום יש שינויים כאלה או אחרים. זאת בעוד אשתו נשארת בבית ויש לה חלומות, כמו לפתוח חנות קאפקייקס, או גם חלומות פשוטים בלילה אותם היא מספרת לו. אין בסרט דרמה גדולה ומי שמחפש סרט הוליוודי טיפוסי מוטב לו שיתרחק מהסרט הזה, הוא ישתעמם! אבל כמה טוב שיש מקום בתעשייה היום גם לסרטים כאלה, אחרים, מוזרים במקצת, מסתוריים, ללא פענוח חד משמעי. אופי הגיבור וכן עיצובו של הסרט הזכירו לי את המאה ה-20, עוד לפני עידן הסלולרי (שהגיבור לא מחזיק) והאינטרנט, תקופה תמימה ונפלאה. אני נהניתי מהסרט וממליץ עליו למי שיודע למה הוא מצפה.
22/06/2017 23:33:04 | נצפה בקולנוע
8/10
34 ביקורת לסרט הסוכן
סרט שונה וייחודי, בעיקר מבחינת המקצב האיטי שלו והריאליזם החריף שלו. בזה הוא מזכיר את סרטו הקודם של פרהאדי, "פרידה", המוכר לרבים. ועם זאת, סרט זה לא מצליח להתרומם לרמת קודמו. יש כאן דרמה אנושית, אך היא לא מרתקת במידה מספקת. סוף הסרט, שלא אוכל לפרטו מסיבות מובנות, יכול להדגים מצוין את הבעייתיות של הסרט. המוטיבציה של הגיבור, וכן של שאר המשתתפים לא ברורה, ועל כן לא ברור לנו מה הוא מתכוון לעשות ומדוע הוא עושה זאת. זה יכול להיות מצוין, שהרי כך תיתכן הפתעה, שאכן נגרמת, אבל זה גם יוצר תסריט לא מנומק מספיק ולכן פחות מעניין. עדיין, אנו נשארים עם חשיפה לתרבות האירנית, השונה וגם דומה לעיתים למה שמוכר לנו, וזה כשלעצמו מצדיק את הצפייה בסרט. מעבר לזה, למרות שהסרט במבט כולל לא הרשים אותי במיוחד, הרי שבמהלכו לא איבדתי עניין.
16/05/2017 00:25:50 | נצפה בקולנוע
9/10
33 ביקורת לסרט אני, דניאל בלייק
סרט קטן, פשוט, אך נוגע בעצם החיים. קן לואץ, הבמאי הוותיק, ידוע בעיסוקו בנושאים חברתיים וכאן הוא עושה זאת שוב, ועושה זאת היטב. סיפור העלילה נראה כמעט אנטי-קולנועי: אדם החווה התקף לב ולא יכול לחזור לעבודה נאבק עם הביטוח הלאומי על זכויותיו הבסיסיות, דבר כל-כך מוכר גם במחוזותינו. אבל גם הסיפור הפרוזאי הזה מועבר בצורה מרתקת, ואדרבא, דווקא האפרוריות של הנושא, שלא נראה בדרך-כלל על מסכי הקולנוע, הופכת אותו למרתק יותר ולחשוב. בין לבין הגיבור, דניאל בלייק, מתיידד עם משפחה קשת-יום, אם ושני ילדיה. הניגוד שנוצר פה הוא בולט: יחסים אנושיים וחמים למרות כל הקשיים ביניהם, אל מול אטימות המערכת השלטונית, השקועה בביורוקרטיה בלתי אפשרית ומתנהגת בחוסר לב. הסרט משכיל להציג קשיים שנראים טריוויאליים, כמו הצורך למלא טופס במחשב למי שאינו יודע להשתמש במחשב, כדי שנבין עד כמה חשוב המגע האנושי, ושנבין שיש אנשים שנתקלים בקשיים שאפילו לא חשבנו עליהם. סרט חשוב וקורע לב, אנושי וחם ומחמם את הלב למרות החיים הקשים שהוא מציג. מומלץ לצפייה לכל אזרח הרוצה להזדהות עם החלש.
01/05/2017 16:56:02 | נצפה במחשב
4/10
32 ביקורת לסרט אור ירח
סרט משעמם ומדכא. החלק המעניין הוא שרואים את הגיבור הראשי בשלוש מצבים – כילד, כנער וכבוגר. אך הדמות שלו לא מעניינת, הוא כמעט שלא מגיב לסביבה, ולסבול דבר כזה בסרט הדורש הבעה זה די קשה. גם הדמות לא מתפתחת. אמנם בסופו של דבר חל בה איזשהו שינוי חיצוני (שלא אחשוף אותו, כמובן), אבל גם זה אינו שינוי פנימי ולכן פחות מעניין. מכאן נשאלת השאלה איך יכול להיות שסרט כזה זכה באוסקר. בעיניי הדבר די פשוט, זה הכול עניין של פוליטיקה. בשנה שעברה מחו על כך שאין ייצוג לשחורים במועמדויות, אז הפעם פיצו אותם. אבל פיצוי הולם הוא לתת מה שמגיע והיכן שמגיע ולא לסרט גרוע שכזה, גם אם כל המשתתפים בו שחורים. אגביל את דבריי אלה כשאומר, כי בכל זאת יש כמה דברים יפים בסרט, וכן שגם חיי האדם המופנם שווים הצגה. אבל הגבלה זו לא הופכת סרט זה לטוב ואני חושב שאפשר לוותר עליו.
30/04/2017 23:58:22 | נצפה במחשב
9/10
31 ביקורת לסרט שקית של גולות
סרט מרגש ונוגע ללב. מעבר להיות סיפור חשוב מתקופת השואה, יש כאן גם סיפור הרפתקאות, אם אפשר לקרוא לזה כך, במובן הפשוט של המילה. שני האחים הצעירים עוברים תלאות רבות בהתחבאותם מפני הגרמנים, ואנו נודדים איתם ומזדהים עם קשייהם, כמו גם עם נקודות האור. הסרט בנוי היטב, כשסצנה רודפת סצנה ואין רגע דל או משעמם, והשחקנים מצוינים, בראש ובראשונה שני האחים, ובמיוחד זה הצעיר, אך גם אב המשפחה מוצג בצורה משכנעת ומרגשת. ראינו כבר הרבה סרטי שואה, והסרט הזה למען האמת לא מחדש הרבה או מציג זווית בלתי ידועה, או כמעט שלא (בכל זאת לא ידעתי שהיה "איזור חופשי" בצרפת, לפחות במידת מה), אבל הסיפור טוב ויש סיכוי יותר מסביר שהעיניים לא תישארנה יבשות, בעיקר בסיום. מומלץ מאוד.
05/04/2017 01:23:52 | נצפה בקולנוע
8/10
30 ביקורת לסרט המרגל - סנודן
סרט ריגול מרתק על איש דגול החי בינינו, הלא הוא סנודן, שעבד בסי-אי-אי וחצה את הקווים, כאשר העביר מידע לעיתונות על דבר מעקבים שממשלת ארה"ב מנהלת אחרי התקשורת האלחוטית ואלקטרונית של כל אזרח באשר הוא, בניגוד לחוק. הסרט מעביר את סיפורו בצורה אינטליגנטית ויפה, כולל חייו האישיים והזוגיים. הוא משרטט שינוי חשיבה שעבר האיש מנאמנות מוחלטת ועיוורת עד לחציית הקווים, אף שלא ברור לגמרי כיצד התרחש השינוי הזה, אף שנקודת תפנית אחת מודגשת. אוליבר סטון הבמאי ידוע בזכות סרטים טובים ומצליחים רבים, אני תמיד אזכור לו לטובה את הסרט "הדלתות". כאן הוא שוב יוצר סרט טוב, אף כי לא בסדר גודל של קודמיו ולא משהו יוצא דופן. יש משהו בכל טכנולוגיית המחשבים המצולמת שלא יוצר סיפור מעניין מספיק, אולי זה זה. ועדיין, הסיפור עצמו מעניין דיו ומצדיק סרט וסוף הסיפור והסרט מעורר השתאות והערכה רבה. בעבר עשו סרטי ריגול מתוחכמים. כאן, עם כל התחכום הטכנולוגי לא מגיעים לרמת התחכום שלהם, ומעניין שלא עושים כאלו יותר. אבל עדיין יש כאן מספיק תוכן חשאי כדי לעורר עניין מסוג זה. לסיכום, שווה לראות, ולו רק בשביל הסיפור ההרואי הנפלא.
30/03/2017 21:39:27 | נצפה במחשב
7/10
29 ביקורת לסרט יצורים ליליים
הפתיחה של הסרט, חצי שעה ראשונה, אלימה וברוטלית, מורטת עצבים. מבחינתי זה מינוס גדול. בהמשך הסרט נרגע והוא מעביר סיפור חזק ואפקטיבי, כלומר הסיפור הפנימי שבתוך הסרט שמסריט את הספר שהגרוש שלח לגיבורה. סיפור המסגרת, שגם הוא מחולק לשניים, עבר והווה, פחות עוצמתי, אף שגם בו יש כמה נקודות יפות. בחלקים אחרים שלו הוא לא ברור ורק יוצר אווירה, די קריפית האמת. אבל נראה שעיקר הצורך שבו הוא ההטעמה של הסיפור הפנימי, אלא שאין די תוכן להקבלה ביניהם. מבחינה סגנונית הסרט מצוין ומכיל תצלומים יפהפיים ומעבר חכם בין שלושת רבדי הסיפור. גם המשחק טוב, ובעיקר של ג''ייק ג''ילנהול, בתפקיד הגרוש וגיבור הסיפור הפנימי. רק אני לא יודע איך הוא תמיד מוצא את עצמו בתפקידיים מוזרים. לסיכום, סרט מעניין ואמנותי, אבל גם אלים מאוד, ומי שנרתע מכך מוטב לו להימנע ממנו. אני מוריד לו נקודה אחת רק בגלל האלימות. לא שיש בה פגם מהותי, אלא שאני פחות מחבב אותה.
מומלץ לגילאים: 18 + 29/03/2017 23:02:15 | נצפה במחשב
9/10
28 ביקורת לסרט הכחשה
דרמת בית משפט חשובה ומרתקת. לכל אורך הסרט עלו בי מחשבות שונות, כמו האם זה בכלל נכון לתת למכחיש שואה מקום כזה? (ולבסוף עניתי שכן, בהחלט, לשם ניגוחו), או האם המשפט הזה לא אבסורדי מיסודו? (שאלה שאכן עולה בסרט, ונאמר שבשיטה האמריקאית זה לא היה קורה). אין כאן הרבה נתונים או חומר משפטי, אלא מעט נקודות חזקות ומספיקות, כי זה לא ספר היסטוריה, זה סרט. אבל הדרמה המשפטית מועברת יפה מאוד, כולל מהפכים מבחינה רגשית בעלילה. השחקנים עושים עבודה טובה ובמיוחד השחקנית הראשית מלאת החן. זו אינה יצירת מופת קולנועית, אך בכל זאת אני מעלה לו את הציון בנקודה מפאת חשיבות הנושא.
07/03/2017 19:12:08 | נצפה במחשב
9/10
27 ביקורת לסרט מאחורי המספרים
סיפור חשוב ומעורר השראה בסרט מהנה ועשוי טוב. סיפור חשוב – המספר את סיפורן של שלוש נשים אפרו-אמריקאיות שעבדו בנאס"א במחלקת החישובים בשנות השישים. זה לא מובן מאליו. באותן שנים נהגה ההפרדה בכמה מדינות ואלו שנות פעילותו של מרטין לותר קינג. ובכל זאת, הן הצליחו לעבוד במקום המאוד מכובד הזה וגם להתקדם, לא בלי מכשולים, לתפקידים בכירים יותר. ולא שהכול סוגה בשושנים. הסרט מראה גם את הבעיות איתן נאלצו להתמודד. למשל, שירותים נפרדים לשחורים, כאשר האישה שהצבה בבניין אחר נאלצה ללכת ממושכות רק לצורך מטרה זו. אבל עדיין, זו צורה הרבה יותר מרוככת של אפליה אותה אנו רגילים לראות בסרטים, כי מטרת הסרט היא שונה – דווקא להראות את הצלחתן. והצלחתן הפנומנלית, לנוכח כל המכשולים, היא, כאמור, מעוררת השראה. והסרט גם עשוי טוב – סצנה רודפת סצנה, תוך גיוון העלילה, הנעה מחייהן האישיים של הגיבורות לחייהן המקצועיים, כך שלא משעמם לרגע. ישנם רגעים מרגשים בשפע ויש גם כמה רגעים מותחים במידת מה, כאשר תעופת החלל צריכה להוכיח את עצמה, ובקיצור דרמה לא חסר. והשחקניות הראשיות מעבירות את הדרמה הזו בצורה משכנעת ומצוינת. גם קווין קוסטנר בתפקיד המנהל עושה עבודה טובה. אחרי כל הדברים האלה, מה עוד צריך לבקש מסרט? רוצו לראות!
07/03/2017 00:25:49 | נצפה במחשב
8/10
26 ביקורת לסרט אור בין האוקיינוסים
סרט יפה, אך גם עצוב מאוד, מלנכולי. הסיפור קורע לב. הוא מתחיל במתכונת ידועה של "החטא ועונשו", כלומר עבירה על הכללים ותוצאותיה העגומות בדרך כלל. אך הוא ממשיך לדילמה האופיינית למשרדי הרווחה. אינני יודע האם משרדים אלה נתקלים ממש במקרה כזה, שהוא בכל זאת נדיר, אך הם נתקלים במקרים סבוכים רבים על בסיס יומיומי. ולא בכדי כלל הברזל למקרים כאלה הוא "טובת הילד". כאן חלק גדול מהפתרון הוא על-פי הנוסחה הנוצרית, שאומצה היטב בספרות ובקולנוע, כלומר בעיקר וידוי וסליחה. כנראה שבכל זאת המושגים האלה מוכיחים את עצמם. אבל לסרט גם כמה בעיות אמינות. למשל, כיצד יתכן שבמקום כה קטן הידיעה על סירה שנסחפה לא עברה בין כולם? ואם כך, גיבורי הסרט היו צריכים לדעת. גם ההחלטה הגורלית שלקחו לא מאוד משכנעת, כי לא נשקלו כל הנימוקים המיידיים, ועל כן לא מפתיע שהסיפור התנפץ בהמשך. וחוסר האמינות הזה מופיע אף בסוף, בסצנה הלפני-אחרונה (לא ברור מה גרם לשינוי גישת הילדה), ויוצר תחושה של מלאכותיות וחוסר מיצוי של הסיפור. או במילים פשוטות, לא אהבתי את הסוף. מעבר לכל זה, כפי שאמרתי, הסרט עגמומי מאוד ועשה לי רע על הנשמה. אך עדיין, הסיפור מעניין ואפקטיבי, גם אם נוצר ריחוק מסוים מהדמויות, הן כתוצאה מאופי המקרה והן כתוצאה מאופי הדמויות. חוץ מזה, לא כל הסרטים צריכים להיות קומדיות קלילות. לסיכום, סיפור יפה ומעורר מחשבה, אבל סרט עגמומי ומעציב.
02/03/2017 00:58:55 | נצפה במחשב
8/10
25 ביקורת לסרט לבד בברלין
סיפור קטן, אבל נוגע. עוד אחד מאינספור סיפורים מתקופת השואה, נראה שלעולם לא יהיה אפשר "לכסות" את כל מה שקרה שם. סיפור של אומץ לב, תוך נכונות להקרבת קורבן אישי. הספר רב המכר שעליו מבוסס הסרט הוא עב כרס, לא קראתי אותו, אבל אין סיכוי שהסרט הצליח להעביר כל מה שיש בו. ובכל אופן מובא עיקר הסיפור. התחלת הסרט קצת לא ברורה ולא קוהרנטית, אבל בהמשך עם התהדקות הסיפור (במקביל להתהדקות המצוד אחר הגיבור ואשתו) הדבר מסתדר. יש גם כמה רגעי מתח בעת חלוקת הגלויות, על אף שכביכול מדובר בדבר מינורי. מהספר אנשים התלהבו מאוד, אני מהסרט התלהבתי פחות. הוא יפה סך-הכול ומביא סיפור ראוי, אך אין הוא נוסק לגבהים. מה שכן, יש לו מסר ברור וחשוב, של התנגדות למשטרי רשע וכפייה באשר הם, וגם על חשיבותה של תקשורת חופשית, וזכות הביטוי בכלל.
23/02/2017 23:48:02 | נצפה במחשב
7/10
24 ביקורת לסרט לה לה לנד
מחזמר חביב, אך לא הרבה יותר מזה. ראיתי מבקרים "עפים" עליו וכן הוא מועמד לאוסקר בקטגוריות רבות, אך לדעתי זו הערכה מוגזמת. מחזמר הוא ז''אנר ותיק ואולי גם קצת מיושן. בכל אופן אני מתקשה להתחבר אליו בקלות. אני כן נהנה כאשר השירים מצוינים, כמו במיוזיקל הגדולים, כמו "שיער" או "עלובי החיים". כאן, יש להודות, המוסיקה לא טובה מספיק, אין פה שיר יוצא דופן, על אף כמה קטעי ג''ז מרשימים. גם הסיפור לא יוצא דופן ודי אופייני. מה שבכל זאת ראוי להערכה רבה הוא הצד הויזואלי, החל מכמה צילומי ואן-שוט מרהיבים, כלומר שוט אחד ארוך בו מתרחשים דברים רבים, כמו שוט הפתיחה הכולל ריקודים בפקק תנועה – וכלה במשחקי התאורה היפהפיים. אבל צד ויזואלי לבדו לא יכול להחזיק סרט. לכן גם לא אהבתי את בירדמן בזמנו (אבל הוא זכה באוסקר וכן יש אפשרות טובה גם לסרט זה לזכות. עוד נקודה חיובית בסרט היא השחקנית הראשית – אמה סטון נהדרת ומהממת כהרגלה. גם סצנת הסיום מרשימה מאוד, אך סצנת סיום לבדה אינה מספיקה ואינה הופכת את הסרט הזה למצוין, לדעתי.
16/02/2017 01:32:42 | נצפה במחשב
8/10
23 ביקורת לסרט סארו - הדרך הביתה
סרט מרגש ברמות, אבל לא עשוי כל-כך טוב. סצנות קצרות, שלא מתקדמות מבחינה עלילתית ולא ממש מתחברות זו לזו ברצף, למעט העניין של חיפוש הבית, שהוא אמנם מרכז הסרט, אך קשה להחזיק סרט שלם על כך בלבד. אם לשפוט בכל זאת לזכות, אפשר לומר שהסרט ממחיש את האובססיה של הגיבור. בנוסף, הסרט איטי מאוד, מה שמצד אחד מעצים את הרגש, אך מצד שני קצת מלאה. אבל כפי שאמרתי, זה גם סרט מרגש מאוד. הרגשות המורכבים של ילד מאומץ תמיד נוגעים ללב, וכשהילד מאומץ מארץ אחרת ומתרבות שונה לגמרי הרגשות האלה רק מועצמים. מבחינה קולנועית, המעבר מהווה אוסטרלי לעבר ההודי בפלאשבקים רבים עושה את העבודה יפה מאוד. סוף הסרט הוא גם שיאו וקשה להאמין שמישהו יישאר אדיש למולו. ואנקדוטה אחת: הסצנה המשמעותית עם העוגיות ההודיות הזכירה לי את עוגיות מדלן של פרוסט. לסיכום, לא נטול בעיות, אך בהחלט שווה צפייה.
10/02/2017 01:50:59 | נצפה במחשב
9/10
22 ביקורת לסרט ישמח חתני
סרט אנושי ויפה, הנוגע באחד המתחים המשמעותיים המצויים בארצנו: המתח שבין קהילתיות חמה ומסורתית ובין הדרישה להקפדה הלכתית רבה יותר. לדרישות המחמירות יש, לפחות במבט ראשון, כוח רב יותר, כוח מאיים וסוחף, אך מי ינצח בסופו של דבר ומהי הדרך העדיפה? יש כאן משל קטן וחריף על גלי ההקצנה הדתית המוכרים לכולנו. נכון, הסרט לא תמיד מהודק ויש בו קטעים רופפים, אך לדעתי אין זה גורע הרבה, והרי הסרט בכללו מדבר על התנגדות להידוק רב מדי. גם במבט ראשון ייצוג המזרחיות עשוי להיראות סטריאוטיפי ומיושן, אך לדעתי אין הדבר כך כלל וכל הדמויות זוכות לייצוג של כבוד. הקצנה, אמנם, שייכת לכל העדות, אך עדיין המסורתיות מתקשרת בעיקר למזרחיות, ואין סיבה מהותית להימנע מכך. קבוצה נוספת שהסרט מחזק היא קבוצת הנשים, שהן הגיבורות המרכזיות של הסרט. ובשלב מסוים יש דמיון ברור למחזה הידוע ליזיסטרטה. מלבד זה, המשחק של כל השחקנים טוב ומשכנע, ואף מצאתי כמה צילומים מעניינים מבחינה ויזואלית. אך מעל הכול, הסרט פשוט אנושי מאוד, ניצחון האנושיות, וזה, בעצם, כל מה שקולנוע טוב צריך לעשות. אז אני רואה שיש מבקרים שלא כל כך אהבו, אבל אני אהבתי.
19/01/2017 00:28:47 | נצפה בקולנוע
7/10
21 ביקורת לסרט הלהקה האחרונה בלבנון
סרט כיפי. קומדיית טעויות מטורפת ואבסורדית. יש להודות שלפעמים התסריט מופרך במיוחד, למשל בהתחלה, כאשר לא ברור כיצד יתכן שחבריי הלהקה שנשארה בלבנון לא ידעו שזה היום האחרון של צה"ל שם. אבל מכיוון שזו קומדיה, חוסר ההידוק הזה לא מפריע במיוחד. מה שנשאר זה תסריט מצחיק, הזוי ומלא תפניות. גם מורכבויות עלילתיות לא חסרות בו, והכול נשזר בצורה מושכלת ונבונה, כולל פלאשבקים לאחור. זה גם סרט ישראלי מאוד ומזכיר סרטי צבא אחרים כדוגמת "גבעת חלפון אינה עונה" (שגם שם יש סצנה אחת בגזרת האויב). אבל אני בספק אם הסרט יהפוך לכזה קאלט, פשוט החומר העסיסי שם לא מספיק. צורת הצחוק האופיינית לסרט זה היא הגיחוך, ואכן לא חסרות בו סיטואציות מגוחכות (לא אחשוף אותן, כמובן). זוהי צורה לא מתוחכמת מאוד של הומור, אך גם היא מהנה. לסיכום, זו אינה יצירת מופת, אבל זה סרט מהנה וכיפי, שלא נופל ממקביליו בחו"ל, ובמקרה הזה תמיד עדיף, לדעתי, לפרגן לקולנוע הישראלי.
17/01/2017 00:03:24 | נצפה בקולנוע
8/10
20 ביקורת לסרט החטאים
הסיפור מרתק והוא מסופר בצורה חכמה, החושפת את הנתונים בהדרגה. עניין נוסף נוצר בסיפורי המשנה, ובעיקר בדינמיקה בין האחיות. במיוחד ראויה לציון המוסיקה – שירה מקהלתית אופראית, המלווה את הסרט לכל אורכו, שהרי אחת האחיות לומדת באקדמיה למוסיקה ושרה. המוסיקה הזו מרגשת ומחזיקה את הסרט מבחינה מלודרמטית. בכמה קטעים נעשית עריכה צולבת בין קטעי השירה ובין התפתחות העלילה והם אפקטיביים מאוד. עם זאת, דיבוב הדיאלוגים נעשה בצורה קצת מיושנת והוא מזכיר קולנוע שנעשה פה בארץ לפני שנים רבות, וזה לא מצוין לטובה. זה יוצר אפקט קצת מלאכותי ומוריד גם מאיכות המשחק, שהיא סך-הכול טובה, במיוחד של שתי השחקניות המרכזיות, ובעיקר של נלי תגר, שמגלמת דמות מעניינת כשלעצמה. הסרט גם מעביר תקופה בארץ, שנות ה-70, ומעביר סיפור של עיתון חצי פורנוגראפי וחצי פוליטי-ניצי, שזה דבר מעניין כשלעצמו. בנקודה זו, כמו גם בכלל, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. סך הכול, חוויה סוחפת ומרגשת, למרות הפגם שהזכרתי.
25/12/2016 23:39:17 | נצפה בקולנוע
8/10
19 ביקורת לסרט שבעת המופלאים
הסרט עשוי טוב ושומר על הצופה ערני ודרוך לכל אורכו, אך עולה השאלה למה בכלל היה צריך עיבוד חדש? אין בסרט הפתעות מיוחדות או זווית חדשה שמצדיקה את עשייתו. הדבר החיד החדש, שאי אפשר שלא לשים לב אליו, הוא הייצוג שמקבלים מיעוטים – החל מראש האקדוחנים השחור, המגולם היטב על-ידי דנזל וושינגטון המצוין, המשך באישה שתופסת תפקיד מרכזי, וכלה בדמויות נוספות, של אינדיאני, מקסיקני, ואפילו יפני (שמזכיר את מוצאו של הסרט וגם את אומנויות הלחימה של יפן). אבל זה לא מספיק ולא מצדיק שחזור מיוחד. ובמיוחד אחרי שקלינט איסווטווד "קבר" את ז''אנר המערבון כל כך יפה בסרטו "הבלתי הנסלח" הבלתי נשכח. ובכל-זאת, זהו סרט מהנה, והוא מציג אקשן טוב, בנוסח ישן, ובמיוחד צעירים שלא מכירים את הגירסאות הקודמות ודאי יהנו ממנו מאוד.
04/11/2016 00:25:47 | נצפה בקולנוע
8/10
18 ביקורת לסרט אבינו
הסרט עשוי טוב, אפילו טוב מאוד. התסריט מהודק ומדויק והמשחק מצוין, במיוחד של השחקן הראשי, שכבר קיבל את אות ההערכה על משחקו. אבל הסרט גם אלים מאוד, ואני אישית פחות נהנה מסרטים אלימים כאלה. ועוד שיש להודות, כי סיפור הבסיס הוא קצת שבלוני: אדם שמסתבך עם עולם הפשע ויורד במדרון החלקלק, זו תבנית ידועה. הפעם במקביל מסופר על נסיונותיו לזכות בבן על-ידי טיפולי פוריות של אשתו, וממילא מתקבל מסר ברור, שהמטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים. וגם אם יש לנו מאוויים חזקים, לא כל דרך כשרה להשיגם, אלא יש להשתדל להשיגם בדרכים המקובלות והחוקיות. זהו מסר חינוכי וטוב, ובכל זאת, בעיניי הוא טריוויאלי. אני יודע, וכך גם רוב האנשים, אני מאמין, שלא כדאי להסתבך בפשע. אז למה בכל-זאת זה מוצג ומעניין רבים? פשוט, כי זה עולם חד וחריף, וכזה שאיננו מכירים. אלא שבעיני, כאמור, הוא גם מרתיע. לסיכום, אם אתם מתכוונים לראות, צפו לחוויה אינטנסיבית.
מומלץ לגילאים: 16 + 01/11/2016 00:46:10 | נצפה בקולנוע
10/10
17 ביקורת לסרט לעבור את הקיר
הסרט פשוט עשוי טוב. השחקנית הראשית, נועה קלור, נהדרת בתפקיד החולמת. "את לא מדוייקת" אומר לה אחד הגברים בסרט, אך בעצם היא מדויקת מאוד, לפי התרשמותי. גם השחקנים האחרים בסרט עושים עבודה יפה, והבמאית בחרה קאסט צבעוני, המוסיף לססגוניות של הסרט. גם הפסקול מצוין, כולל שיר מקורי אחד יפה. והוא מותאם היטב לסרט, כך שאפילו ברגע מסוים כאשר נשמע באריכות שיר אולטרה-דתי, הדבר אינו מפריע כלל והוא משתלב יפה. אך מעל הכל, התסריט פשוט רגיש ומדויק, והוא חושף עומק פסיכולוגי רב של הדמויות. אני חושב שמדובר בקולנוע ישראלי במיטבו. מעבר לכך שהסרט מעולה, הוא גם ישראלי מאוד. בשום מדינה אחרת סרט כזה לא יכול להיעשות. ולכך מיתוספת העובדה כי הבמאית חרדית, דבר שאיננו מורגלים בו (אף כי לאחרונה יותר ויותר נחשף עולם זה בקולנוע ובטלוויזיה) והוא מעניין ביותר. אוסיף כי נראה לי שהדבר השפיע על ההפקה, שכן למרות שמופיעות בסרט דמויות גברים, הרי שבהרבה סצנות יש נוכחות נשית גדולה באופן מורגש, כמו למשל בחלק האחרון של הסרט. דבר זה יכול אולי להיתפס כחריקה מסוימת, ומאידך, תמיד אפשר לראותו כ"אפליה מתקנת".
27/10/2016 17:00:15 | נצפה בקולנוע
10/10
16 ביקורת לסרט מדינת ג'ונס החופשית
סרט חזק ומעולה, עם מוסר השכל אדיר. ראשית, על יכולתו הכמעט בלתי מוגבלת של אדם בודד, בעזרת חבריו, לחולל שינוי. שנית, הערכים של אותו אדם, שויוון לכל. למשל, החוק הרביעי במדינה שיסד הוא שאדם הוא כל מי שהולך על שניים, כל כך פשוט. וזה אומר בין לבן ובין שחור, וגם בין גבר ובין אישה, אף שהסרט הזה עוסק בעניין הראשון ולא בשני. לסרט גם ערך מוסף היסטורי ומוסרי בהצגת העוול שנעשה לשחורים בארה"ב אף לאחר הכרעת מלחמת האזרחים, על ידי כל מיני מניפולציות שעשו מדינות הדרום, כמו "חוק ההתלמדות", ושלא לדבר על פעילות הקו קלוס קלאן הארורים, שרצחו אלפי שחורים. גם שנים אחר כך – וזה מסופר במקביל בסרט – נאסר על לבנים ושחורים להינשא ביניהם. כל פעם הדברים האלה מהממים אותי מחדש, ומכעיסים. לסיכום, סרט חשוב, אך גם מרתק ועשוי היטב מכל הבחינות, מומלץ ביותר.
13/10/2016 12:08:15 | נצפה במחשב
7/10
15 ביקורת לסרט אשמת הכוכבים
סרט מרגש ונוגע המספר על חברותם של צעיר וצעירה על רקע מחלת הסרטן, כשהבחורה עם כשל בריאות והיא מחוברת למכונת הנשמה, והבחור קטוע רגל. הם מתיידדים באיטיות וחווים תהפוכות שונות לאורך הסרט. הכול מסופר ברגישות ובטוב טעם. איך אפשר שלא להתרגש מזה? ברגעים מסוימים אין עין שתישאר יבשה. ועדיין, צריך להודות, הסרט נוגע בקיטש, ולמרות שאני לא אוהב את ההגדרה הזו הרי שהוא "סרט בנות" קלאסי. למרות שגם גברים לא קשוחים מדי יתרגשו ממנו גם הם בקלות. זה עדיין לא אומר שאי אפשר להפיק ממנו הנאה והנעה רגשית. לא כל דבר חייב להיות מתוחכם ומחוספס. נושא הסרט הכואב כמו מכתיב מעצמו דווקא את העיסוק הרגיש ועטוף החסד הזה. במיוחד לאנשים הלוקים במחלה ולבני משפחתם אני בטוח שהסרט הזה יהיה משמעותי מאוד. ויזיל הרבה דמעות.
08/10/2016 23:31:08 | נצפה במחשב
8/10
14 ביקורת לסרט חולייטה
מלודרמה אלמודוברית טיפוסית, וזה אומר, בין היתר, גם שהסרט כולל עיסוק חוזר בשאלת הזהות המינית. אלא שהפעם הסרט עוסק בעיקר ביחסי אם ובתה, אם המחפשת אחר בתה, ולשם כך מספרים לנו את כל הסיפור מראשיתו, כולל תפניות בלתי צפויות ומידע חסר שנמסר ברגעים הקריטיים, מבחינה עלילתית. כיאה למלודרמה אלמדוברית, המוסיקה מעוררת ונוגעת, הצילום מצוין וססגוני והמשחק משובח, בעיקר של שתי השחקניות המרכזיות, חולייטה הצעירה, ועוד יותר חולייטה המבוגרת. אבל עדיין, הסיפור לא מספיק טוב לדעתי. כלומר לא שהוא גרוע, סך הכול הוא טוב, אבל הוא לא טוב מספיק. הטריק של להתחיל את הסרט מהסוף מצליח לרתק עד נקודה מסוימת, אך הוא לא מחזיק עד הסוף. יש גם בעיה של כמה קצוות לא קשורים (למה היה צריך לספר לנו על האיש ברכבת? אם חולייטה לא מטופלת מספיק, תרתי משמע), כמה דברים לא ברורים (בראש ובראשונה, למי כותבת חולייטה את המכתב ומה היא מקווה להשיג בכך?), וגם אי אמינות מסוימת (האם באמת כל כך קשה היום לאתר אדם?, למשל, ועד – דברים שמסתדרים יפה מבחינת העלילה אך אין להם באמת הנמקה). אוסיף כי אני נוטה לחשוד שגם כאן יש "להאשים" את המבנה המלודרמטי דמוי אופרת-הסבון, שמקשה על יצירת סיפור מורכב ומנומק, למרות שרגש באופן כללי לא חסר בו. בסרט של אלמדובר כל דבר יכול לקרות, אבל עם הפלוס שבזה בא גם המינוס. ובכל זאת, מדובר בסרט טוב ומרגש, השווה צפייה.
07/10/2016 00:35:42 | נצפה בקולנוע
9/10
13 ביקורת לסרט קפה סוסייטי
שנות ה-30 של המאה ה-20. צעיר יהודי בא להוליווד ומנסה למצוא עבודה אצל דודו, שהוא בכיר בתעשיית הסרטים. מזכירת הדוד נשלחת להראות לו את העיר, והאהבה פורחת, אבל כמובן הסיבוכים ממהרים לבוא... כך מתחיל הסרט "קפה סוסייטי", שהוא סרט וודי-אלני טיפוסי, וזה אומר תסריט חכם ואינטליגנטי, דיאלוגיים מעניינים, מוסיקת ג''ז טובה, ובכלל אווירה טובה ושחזור תקופתי טוב. היום כבר כמעט לא עושים סרטים כאלה. יש דרמות, אך נראה שהבון טון ההוליוודי הוא אקשיונריים למיניהם, שלא ניחנים לרוב בעלילה מתוחכמת. לכן כל סרט חדש של וודי אלן הוא חגיגה בשבילי, כולל הסרט הזה. הוא קיבל אמנם כמה ביקורות לא מחמיאות, אך בעיניי הביקורות האלה הן הבל. מדובר בסרט אינטליגנטי וחכם, רגיש ומצחיק לפרקים, שנעשה ביד אמן עם ניסיון שאין למצוא כמותו. אני נהניתי מאוד וממליץ על הסרט.
17/09/2016 01:27:10 | נצפה במחשב
6/10
12 ביקורת לסרט אנומליסה
מה נאמר, סרט א-נומלי לגמרי הסרט מתאר ביקור של הגיבור בעיר זרה ליום אחד ומה שהוא מספיק לעשות. המציגים הם בובות ולא שחקנים אמיתיים. עיקר הסיפור הוא המפגש של הגיבור עם דמות נשית שמדברת בקול נשי, בעוד כל שאר הנשים בסרט מדברות בקול גבר. זה משל יפה, אך לדעתי לא מצליח להחזיק סרט שלם. כן, יש כמה רגעים יפים, שכתובים ברגישות אנושית יפה, אך גם יש לא מעט מוזרויות, בעיקר בסוף. מה שמתקבל הוא סרט מוזר, די מעניין, אך לא כזה שאוכל למליץ עליו. מצ''רלי קאופמן הגדול ציפיתי ליותר.
25/07/2016 23:06:30 | נצפה במחשב
6/10
11 ביקורת לסרט ללכת בדרכך
אז ראיתי עכשיו את הסרט "ללכת בדרכך" לפי הספר הכה מדובר. סרט חמוד מאוד, אבל צריך להודות שדי שבלוני. המטפלת בנכה שמעודדת אותו ונכנסת ללבו, ראינו כבר כמה וכמה סיפורים כאלה (האחרון המפורסם הוא הסרט "בחזרה לחיים", שם המטפל הוא דווקא גבר). ובכל זאת, הסיפור מועבר בצורה יפה והכוכבת הראשית חיננית בקלילות ובחייכנות שלה. לא קראתי את הספר, אבל הסרט עצמו לא יותר מחביב. והוא סרט בנות מובהק, גם את זה צריך לומר.
11/07/2016 21:53:21 | נצפה במחשב
9/10
10 ביקורת לסרט האיש שידע אינסוף
סרט אינטליגנטי ויפה, המספר את סיפורו של רנג''ואן, מתמטיקאי הודי גאון (מגדולי גאוני המתמטיקה בהיסטוריה), שהובא לבריטניה על ידי המתמטיקאי הרדי (שמשוחק נהדר על ידי ג''יירמי איירונס). הסרט מגולל את סיפור הסתגלותו בארץ הזרה, בצד מעקב אחר התפתחותו המדעית. מבחינה אנושית, הסרט מצליח לתאר בצורה רגישה ויפה את כל מערכות היחסים, בכללן עם אשתו שנשארה בהודו (אמנם מוטיב "המכתבים המוסתרים" הוא קצת נדוש, אבל הוא עדיין עובד, ואם יש לכך בסיסי אמיתי איני יודע). מבחינה מדעית, עיקר הדילמה כאן היא האם יש להסתפק בגאונות האינטואיטיבית של רנג''ואן, או לדרוש ממנו הוכחות קבילות מדעית, כמקובל. זו שאלה מתרתקת הנוגעת לעצם הגדרתו העצמית של המדע וכן לפערים בין מזרח למערב בתפיסת הידע. במתמטיקה עצמה הסרט כמעט שאינו נוגע, וכנראה בצדק, שהרי קשה להציגה על המסך. בסצנה אחת יש ניסיון קצר לזה, אך נראה לי שיותר מכל היא מוכיחה למה נבון היה להימנע מכך. עם זאת, אני ממליץ להתרשם מנוסחאותיו של רנג''ואן באופן עצמאי. אני נתקלתי בהן פה ושם ואני יכול להעיד שהן ניתנות להבנה (בחלקן לפחות) ומדהימות ביופיין. ועדיין לא ברור איך הוא הגיע אליהן. לסיכום, סרט מהנה ומעניין. אין איך להפסיד פה, ההנאה מובטחת.
12/05/2016 19:53:57 | נצפה בקולנוע
9/10
9 ביקורת לסרט הבן של שאול
סרט מצמרר, העוסק ביום בחייו של זונדרקומנדו יהודי שהופקד על תפעול תאי הגזים. תיאורי הזוועות גרפים מאוד, על אף שרובם מצולמים שלא בפוקוס. הפוקוס עצמו מושם על גיבור הסרט, שכל הסרט עוקב אחריו בצורה הדוקה, באופן שיוצר אפקט מעיק וחזק. הגיבור עצמו נשאר בהבעה חתומה כל הסרט (למעט בסוף, אך לא אחשוף פרטים), באופן שמעביר את המכניות נטולת הרגש שבהכרח מאפיינת את עבודתו. אבל במעשיו יש רגש – הסרט עוקב אחר נסיונותיו לקבור את בנו ושרב יגיד עליו קדיש, למרות הקושי הגדול עד הבלתי אפשרי שבארגון הדבר. לדעתי הסרט הזה הוא ציון דרך בהצגת השואה בקולנוע. לרוב מקלים עלינו את הצפייה ומראים את הרגעים שהם יותר רגעי חסד, סיפורי גבורה שונים, משהו לתלות בו תקווה. הפעם אנו מובלים אל לב המאפליה, אל המקום הנורא ביותר, שלמרות מרכזיותו לא זכור לי שראיתי אותו על בד הקולנוע. לסיכום, סרט חזק וחשוב, אך כלל לא קל. לא מומלץ לבעלי לב חלש.
11/05/2016 12:42:10 | נצפה במחשב
ביקורות נוספות...


Wonder1פלאציון גולשים10 / 9.1ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave2רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub3מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
American Assassin4מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
Thor Ragnarok5תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט