ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה. הניואנסים הרגשיים של מקיואן נותרו על כנם בעיבוד הקולנועי. משוחק נפלא. הסרט ריגש אותי והותיר אותי עם הרהורים על האופן שבו נקודת המוצא המשפחתית קובעת את חיינו הבוגרים. בכלל, האפשרות לראות איך מתפתחים חייו של אדם מן ההחלטות של צעירותו ועד לסוף ימיו היא תמיד מרתקת.

למרות כמה סצנות שמתארות באופן מהימן וחינני את הקושי והשחיקה בחייהן של אימהות לילדים קטנים, הסרט גולש לחוסר אמינות ולקראת סופו הופך לכמעט מופרך. דמותה של המטפלת הלילית היא חד-ממדית ואגדתית למדי, מעין מרי-פופינס למבוגרים, במיוחד בסצנה מסוימת, והסיום משונה.

אמנם אין כאן חדשנות קולנועית, אבל חוויית הצפייה בסרט היתה לי משמעותית, צחקתי ובכיתי בהזדהות עמוקה. הוא משוחק נהדר, עם גיבורה שהיא בלתי נסבלת ונוגע ללב, עלובה ומרשימה בעת ובעונה אחת. ידבר בעיקר ללבן של בנות (גם אם הן כבר בנות חמישים) ואימהות, הגבר שצפה איתי פחות התרשם.

למרות האסתטיות של הסרט והמשחק המרשים של דניאל דיי לואיס ושל יתר השחקנים, היחסים שמתוארים בו מלאכותיים עד אימה ולא משכנעים. שכן אף שמדובר בסרט ארוך נותרים גיבוריו שטוחים ופלקאטיים במידה רבה והתנהגותם זה כלפי זה נותרת בלתי מנומקת, ולכן גם לא מעניינת. הבעיה היא בתסריט התפל, וכשהתסריט תפל לא יעזרו המשחק והצילום המשובחים.

סרט נפלא ומכאיב (עם רגעים משעשעים) מהדקה הראשונה ועד האחרונה, שמספר סיפור באיפוק ותוך שמירה מתמדת על מידה נכונה, בלי ליפול למלודרמטיות או לקלישאות. משחק מצוין של כולם, ובמיוחד של אשר, של האב ושל המורה רמי.

סרט יפה ולא-בנאלי, עם לא מעט רגעים חזקים ואף מרגשים. ארבעה סיפורים סביב ארבע נשים ובכל אחד מהם צצה דמותו של נטע, לאורך שנה שבה הוא נמצא במשבר אישי. הצטלבויות, לעתים זעירות, בינו לבין גיבורות ארבעת הסיפורים משפיעות עליהן ועליו. חזק, משחק מצוין של כולם.

הרעיון הבסיסי חביב ועם פוטנציאל מסוים, אבל המימוש שלו מופרך, קלישאתי ביותר, ולא מצליח להצחיק או לרגש, למעט ברגעים מעטים.

הצפייה הממושכת-מאוד לא הניבה לי שום תובנות חדשות על האב, על הבת, על יחסיהם, על חייהם או על כל דבר אחר. עלילה - אין כאן. התבוננות בפיסת חיים שכדאי להתבונן בה - גם כן אין. הסרט מציג, בארכנות ובחזרתיות, חיים עלובים, ריקים ועצובים, והחוויה היחידה שהותיר בי - למעט כמה סצנות יפות (בעיקר סצנת מסיבת יום ההולדת של הבת לקראת סוף הסרט) - היתה של ריקנות.