|
||||||||||||||||||
בשנת 1943 המשטר הנאצי הכריז רשמית על ברלין כ"יודן פריי" - נקייה מיהודים. מה שהם לא ידעו הוא כי 7,000 יהודים התחבאו בבירה הגרמנית במהלך המלחמה, 1,500 מתוכם ניצלו. הסרט הגרמני "הבלתי נראים" מספר את סיפורם של ארבעה מהניצולים ומבוסס על ראיונות שערך הבמאי קלאוס רפלה עם ניצולים שחיו תחת זהות שאולה לצד שחזורים של הסיפורים השונים. בסרט מתוארים סיפוריהם של ארבעה מהשורדים שהתחבאו בברלין: סיומה שונהאוס שזייף דרכונים והציל עשרות יהודים, האני לוי, שצבעה את שיערה לבלונד ושוטטה במרכז ברלין בזהות ארית בדוי, אויגן פרידה שחי עם משפחה גרמנית, ביום היה חבר בתנועת הנוער ההיטלראי ובלילות הפיץ עלונים הקוראים למרי ורות גימפל, שאימצה לעצמה דמות של אלמנת מלחמה והגישה מטעמים לקצינים נאציים בשוק השחור.
בראיון שערכתי עם רפלה הוא סיפר כיצד החל לעבוד על הסרט בתור סרט דוקומנטרי ולאחר שהבין כי המפיצים לא ירצו להפיץ סרט באורך מלא של ראשים מדברים ללא חומרי ארכיון (מאחר ולא היו כאלה על היהודים שהתחבאו בברלין) הוא החליט לשחזר סצנות אלו ולשלב אותן יחד עם הראיונות כדוקו-דרמה. החלטה זו יוצרת נקודת חולשה בסרט, מאחר שבכל פעם שהוא מצליח לשאוב את הצופה לתוך העלילה, מגיע ראיון עם הניצולים שפוגם בקצב ובאחידות שלו. מוטב היה לו היו משאירים ראיונות אלו לאחר סיום הסרט, בהם היינו מתוודעים לגיבורים האמיתיים מאחורי הסיפורים שראינו על המסך.
נקודת תורפה נוספת היא המעבר בין ארבע עלילות שונות בסרט בן שעה וארבעים בלבד. כל אחד מהסיפורים הוא מעניין כשלעצמו, כשסיפורו של שונהאוס, יהודי המנהל רשת של זיוף מסמכים בלב ברלין בעת השואה, היה אף ראוי לסרט נפרד. אולם החיבור בין הסיפורים רופף והמעבר ביניהם גורם לבלבול אצל הצופה, משאיר קצוות פתוחים ולא הופך את השלם לגדול מסך חלקיו. עדיף היה להתמקד בסיפור אחד או שניים מרכזיים מאשר לנקוט בגישת ה"תפסת מרובה לא תפסת".
בימים אלו בהם החוק הפולני עלה לכותרות ונעשים מאמצים לטשטש את המעורבות של העם הפולני בשואה ולהדגיש רק את אלו שסייעו ליהודים ואת חסידי אומות העולם, יש הרגשה מסוימת בסרט של ניסיון "להלבין" את אשמת העם הגרמני באמצעות הדגשת הגרמנים הטובים שהחביאו יהודים, התנגדו למשטר הנאצי וסיכנו את חייהם כדי לשמור על צלם אנוש. גם אם לא זו הייתה כוונת המשורר, יש בכך צרימה מסוימת.
לצד זאת יש חשיבות בהצגת הסיפורים שלא מוכרים לקהל הרחב וכל אחד מהם הוא מעניין בפני עצמו. גם עבודת הצילום של יורג וידמר ("עץ החיים", "הפסנתרן") מסייעת ביצירת עולם אמין וכך גם קאסט השחקנים המגוון העושה עבודתו נאמנה. "הבלתי נראים" הוא אמנם סרט עם מספר פגמים, אך יש בו חשיבות בשימור זיכרון השואה והוא שומר על עניין לאורך מרבית אורכו.
|
||||||||||||||||||
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
הבלתי נראים - ביקורת גולשים / תגובות | |||
7 (מתוך 10)
ציון:
50
גיל:
anipo
שם:
05/03/2022 09:32:16
תאריך:
הביקורת המקצועית היא לא העיקר כאן. מדובר על סיפור שחשוב להכיר וזה הדבר המרכזי. שילוב של דוקומנטרי ועלילתי. קורותיהם של 4 יהודים בברלין בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה ,שמגוללים את סיפורם בפני המצלמה כשבמקביל אנו מקבלים שחזור עלילתי . שתי נשים ושני גברים מתארים כיצד הסתתרו ונטמעו בתוך החברה, תוך שהם מסתירים את זהותם ומקבלים סיוע מגרמנים נוצרים, שהוכרו לאחר המלחמה כחסידי אומות עולם.
9 (מתוך 10)
ציון:
61
גיל:
איילת
שם:
24/06/2018 12:21:06
תאריך:
סרט חשוב,גם תיעודי וגם משוחזר.עוד פן שמתאר סיפור הישרדות של 4 יהודים צעירים בברלין.התמזל מזלם כשהצילו אותם גרמנים.אף אחד מהם לא עלה לארץ,וחבל.הם עד היום מרגישים אסירי תודה,ומרגישים הערצה לאלה שהסתירו אותם.
5 (מתוך 10)
ציון:
66
גיל:
יהודה
שם:
09/06/2018 20:10:08
תאריך:
לא !!!
לא סרט
לא מעניין
לא לתסריטאי
לא לעורך
סרט חלש לא מעניין מוגש כסרט דקומנטרי .
הדמויות לא עגולות ולא מעניינות
חבל
לחץ/י לצפות ב 20 ביקורות נוספות הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466