מונצ'ו בן השמונה מגיח לו מילדותו המוגנת בחיק הוריו, בכפר פסטורלי בספרד של אמצע שנות ה- 30 ,הישר אל כיתה א'. וכיתה א' רחוקה מלהיות פיקניק: אחיו מספר לו כי המורים מרביצים, והוא מצטרף ליתר התלמידים לאחר תחילת השנה. ואכן, פחדיו מתממשים לאחר שילדי הכתה שומעים את אימו מכנה אותו גוזל, והם מיד מדביקים לו את הכינוי. מונצ'ו אינו עומד בכך ואחוז אימה הוא מרטיב את מכנסיו ובורח בבושה הביתה. אולם מורהו הליברלי של מונצ'ו, דון גרגוריו, הוא מורה מזן אחר, ולאחר ביקור בביתו של מונצ'ו, משתכנע הילד לתת צ'אנס נוסף ללימודים. הניסיון החוזר מוצלח יותר, ועד מהרה מונצ'ו עט על סביבתו וטורף בזוג עיניו המקסימות והפעורות לרווחה כל מילה היוצאת מפיו של מורהו, וכל מראה המזדמן לנגד עיניו, בצוותא עם אחיו וחבריו החדשים. כך, לומד הוא על פלאי הטבע ויכולות החיזור של הפרפרים, ולומד הוא גם על פלאי הטבע האנושי ועל יכולות החיזור של גברים ונשים. ופתאום, כשהכל נראה כה קסום ונפלא, הופכים לפתע הוויכוחים המינוריים על אופייה של המדינה, להפיכה של ממש, והפוליטיקה של מדינה השסועה בדעותיה מפרה במלוא עוזה את שלוותם של בני הכפר, משנה את חייהם לעד וגובה את תמימותו של מונצ'ו, הרבה לפני שזה היה מוכן לכך.