השיבה מהפלנטה האחרת: ביקורת סרט תיעודי

הסופר ניצול השואה יחיאל די-נור, הסתתר תחת שמו הבדוי ק.צטניק, עד לעדותו המפורסמת במשפט אייכמן המתוקשר בשנת 1961 שבה התמוטט על דוכן העדים. הוא התבודד מהעולם וראה בעצמו שליח שמטרתו לספר את סיפורם של הניצולים במקום הנורא ביותר שידעה האנושות לו קרא "הפלנטה האחרת" בסדרת ספרים שהפכו לרבי מכר ובהם לא חסך בתיאורי האכזריות ואובדן האנושיות במחנה ההשמדה ושחשפו רבים מהישראלים לראשונה לממדי הזוועות.

הבמאי אסף לפיד בסרטו הדוקומנטרי הראשון מתאר את אישיותו של אדם שהתמודד עם פוסט-טראומה עוד לפני שידעו להגדירה ככזו ושעם השנים אישיותו הלכה והתפצלה לשניים – יחיאל איש המשפחה שמנסה לחיות חיי שגרה וק.צטניק, הסופר שעולה על מדי האסיר שאותם שמר מהמחנה וחווה מחדש את הזוועות כדי להציגן לעולם.

לפיד מראה בסרטו כיצד הטיפול הניסיוני שעבר הסופר באמצעות LSD בהולנד סייע לו להתמודד בצורה טובה יותר עם שעבר ולשנות את גישתו לאושוייץ מ"פלנטה אחרת" למקום שנוצר ונוהל ע"י בני אדם. מה שהוביל אותו למסקנה הנוספת מהשואה שרבים מישראל לא רצו ועדיין מסרבים להכיר בה - שעלינו להתמודד עם הסכנה הגלומה בלהפוך מקורבנות למקרבנים.

זהו סרט מרתק ומחכים בשל הנושא שלו, על אף שנעשה בעיקר בדרך מיינסטירימית יותר של ראיונות וקטעי ארכיון (מצוינים) ומעט מדי קטעי אנימציה פסיכדליים שממחישים את הטיפול שעבר באמצעות סמי ההזיה. ועדיין, זהו סרט חשוב שעל כל ישראלי לראות כדי להבין את מה שהיה ואת מה שעלול לקרות לנו כקורבנות, כפי שלמדנו ב-7 באוקטובר, וגם מהצד השני של המתרס אם לא נפיק לקחים מהמאורע הנורא ביותר בהיסטוריה האנושית.

הסרט "השיבה מהפלנטה האחרת" שודר בערב יום השואה, 5 במאי, בשעה 21:30 בכאן 11. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן