קלייר דיינס

היא גדלה ברובע 'סוהו' ה'היפי' של מנהטן לאם ציירת ואב יועץ מחשבים וצלם אומנותי.

האם, קרלה, משמשת גם כסוכנת האישית של קלייר.

בגיל שש כבר החלה לקבל שיעורי ריקוד ובגיל 10 התקבלה לבית הספר למשחק של לי שטרסברג. בגיל 12 החלה לשחק באופן מקצועי.

האהבה לקולנוע התחילה אצלה בגיל צעיר מאד, לאחר שראתה את מדונה משחקת בסרטים.

קלייר דאנס דחתה תפקיד ב"רשימת שינדלר", כי לא אהבה את הרעיון של שהייה ממושכת בפולין לצורך הצילומים.

היא התגלתה בשנת 94, כשהייתה בת 13 בלבד, כשהחלה לגלם את התפקיד הראשי בסדרת טלוויזיה בשם "My So-Called Life" . לצורך הצילומים עברו הוריה מניו יורק לגור בלוס אנג'לס.

לדבריה כל התלמידים בבית הספר בו למדה שנאו אותה ברגע שהפכה לכוכבת.

היא התאהבה בגיטריסט הרוק האוסטרלי בן לי, וניסתה לשכנע את בימאי הסרט "רומיאו וג'ולייט" לדחוף שיר שלו לפסקול הסרט, בתקווה שכך תוכל לכבוש את ליבו.

חברתה הטובה וינונה ריידר הטיסה את בן לי לביתה של קלייר בהפתעה, לכבוד יום הולדתה ה- 18 . מאז הם יחד.

לפני כשנתיים יצאה קלייר עם בן לי, לסיבוב ההופעות שלו ברחבי ארצות הברית ונהנתה לגלות את אמריקה ממוטלים ישנים ומהמושב האחורי במכונית פתוחה.

היא מאד אוהבת הופעות רוק וג'אז משתדלת שלא לפספס אף אמן שהיא אוהבת.

חברה הקודם היה השחקן מאט דיימון, איתו שיחקה ב "The Rainmaker".

בשנת 98 קיבלה את התפקיד של קוזט במחזמר "עלובי החיים" שהועלה בברודווי.

סרטה החדש "כנופיה חוקית", מבוסס על סדרת טלוויזיה פופולארית משנות השבעים.

היא למדה פסיכולוגיה באוניברסיטת "ייל" היוקרתית. כשניסתה לעזוב כדי לחזור לשחק, שכנעה אותה חברתה הטובה, השחקנית ג'ודי פוסטר, להישאר ולהשלים את התואר. היא עשתה סרטים בארבעת חודשי החופש מהלימודים.

פוסטר הייתה זאת ששכנעה את בימאי הסרט "רומיאו וג'ולייט", להעדיף את דאנס על פניה של אלישיה סילברסטון, שהתמודדה מולה חזק על התפקיד.

היא חושבת שכל סרטי התיכון שנעשים בארצות הברית כגון "יש לה את זה", הם סרטים טיפשיים ואין לה שום כוונה לשחק באחד כזה, למרות גילה הצעיר ומעמדה בקרב בני הנוער.

באחד הראיונות סיפרה קלייר דאנס שמנילה, בירת הפיליפינים היא עיר מגעילה ומכוערת. מאז היא מוחרמת בעיר וסרטיה בעבר ובעתיד, אסורים להקרנה שם עד להודעה חדשה.

היא למדה עברית.

משנת 95 היא מצלמת לפחות סרט אחד בשנה.