חדשות סרטים

"קולנוע תופס אצלי פינה חמה בלב": ראיון עם דניאל גד

קולנוע תופס אצלי פינה חמה בלב: ראיון עם דניאל גד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
דניאל גד הופך בשנים האחרונות לאחד הכוכבים החמים בארץ עם שלל תפקידים בסדרות נוער ובסרטים שונים. לכבוד צאת הסרט החדש בכיכובו "מקוללים", בו הוא מגלם חייל שהולך לאיבוד בניווט עם חבריו, הוא נפגש לראיון עם כתב האתר מתן יניב. "כל תפקיד לוקח אותך למקומות שמצד אחד קשורים אליך ומצד שני מגלים לך עולם חדש", הוא מספר
השחקן דניאל גד מצליח לשלב קצת מכל עולמות המשחק. בין אם זה בסדרות הישראליות המצליחות ביותר שרצו בשנים האחרונות ובין אם זה תיאטרון או שיתוף פעולה בסרטי אינדי מוצלחים כמו "מפריח היונים". אבל ב"מקוללים", סרט האימה הישראלי שעלה בסוף השבוע לאקרנים, גד עבר חוויה שהוא מעולם לא עבר. "מעולם לא הייתי לוחם גולני וממש לא יצא לי לעשות ניווטים", מספר השחקן שביצע את שירותו בתיאטרון צה"ל. "כל תפקיד לוקח אותך למקומות שמצד אחד קשורים אליך ומצד שני מגלים לך עולם חדש".

"מקוללים", סרטו של הבמאי יבגני רומן, מגולל את סיפורם של שני לוחמי גולני אשר מארחים צלם מדובר צה"ל בעת תרגיל ניווטי באזור בדואי אי שם במדבר. לפתע, סדרת אירועים מוזרה והזויה תתעתע בהם, תערער את ביטחונם ותגרום להם אף לאבד את עצמם ושפיותם. גד משחק את תומר, הלוחם ה"צהוב" והקשוב לכללים, שחולם להיות קצין.

"כשקראתי את התסריט, הרגשתי מרותק לכיסא. יש כאן 3 חבר'ה שיוצאים למקום כל כך עוצמתי כמו המדבר. אני מסתכל על השקיעות, אני מסתכל על הזריחות וכל הגוף שלי מקבל צמרמורות מהעוצמה שיש שם. היה לנו צוות מאוד מצומצם של אנשים שכולו התמסר ונתן את כל כולו בשביל הסרט".

איך החל תהליך העבודה על הסרט?

"אחרי שלב ליהוק, נמרוד, עמית ואני ונפגשנו עם יבגני, הבמאי המיוחד והרגיש. בדרך כלל בסרט אני רגיל לעשות חזרות במשרד או אולם חזרות. מה שהיה מיוחד בעבודה על הסרט הזה הוא שפה יצאנו לשטח בחורשה בגבעתיים ודימינו את הניווט. זה לדעתי משהו שתרם וגיבש בין שלושתנו ויצר איזהשהו הווי של צוות שלדעתי מאוד ניכר על המסך".

איך היה לעבוד עם יבגני?

"היה לי העונג לעבוד איתו. יבגני איש מיוחד, קשוב, רגיש וחכם. הוא בחר צוות כל כך מסור שהיה איתו. הוא היה כמו רב חובל שהוביל את הספינה בראש מורם וגם כשהיה קר. באהבה, ברגישות, בהכלה, תמיד בדיאלוג ותמיד קשוב. אני יכול להגיד לך שישנו בערך 3 שבועות בירוחם. גם בלילות כשקר ועייפים, הוא תמיד היה שם בשביל לתת איזו תרופה או סתם לשבת על כוס קפה. לדבר בשעה מאוחרת על הסצנה שלמחרת, או יותר נכון בעוד כמה שעות".



(דניאל גד ב"מקוללים". צילום: רז שוויקי)

גד (בן 28) חווה בשנים האחרונות פריחה כשחקן והופך לכוכב נוער של ממש. הוא החל את הקריירה בבימת הנוער שבעירו רחובות ועשה את הפריצה הראשונית לאחר השתתפות במחזות "אוליבר" ו"משחקים בחצר האחורית" ובסרטו הראשון כשחקן "שבעה" משנת 2007. לזינוק הגדול זכה לאחר שגילם את דורי אהרוני בסדרת הנוער "גאליס" ומאז הוא נראה בעוד סדרות רבות כ"שבאבניקים", "סוסי פרא", "או-בוי" ו"תא גורדין" ובסרטים כ"מפריח היונים" ו"גאליס קונקט". מה הדבר הכי חוויתי בלהיות שחקן?

"יש משהו בפרויקטים שאתה עושה שלוקחים אותך כל הזמן למקום אחר. ב"מפריח היונים" פתאום למדתי שפה חדשה ותרבות אחרת. יש לי סבתא שנולדה בעיראק ומעולם לא דיברה איתי בעיראקית, אבל דרך הפרויקט אני למדתי עוד קצת על התרבות של סבתא שלי ועל שירים שמעולם לא שמעתי. בסופו של יום, משחק זה משהו שמאוד משנה שגרה. בכל יום אתה פוגש אנשים חדשים".

איך אתה מתחיל לעבוד על תפקיד?

"זה מאוד משתנה מפרויקט לפרויקט. בדרך כלל אני יושב על התסריט המון ורואה את העולם שממנו מגיעה הדמות. אחרי כן אני יושב עם אנשים שמכירים את העולם הזה. ב'מפריח היונים' ישבתי עם אנשים שעברו סיפור דומה, ב'מקוללים' יצא לי לדבר עם אנשים ששירתו ביחידות קרביות. ואז אתה לוקח את זה אליך, מנסה למצוא מכנה משותף עם הדמות ולראות שהמהלך עם הדמות ברור. משם זה נתון לדמיון, בין איך אתה תופס את הדמות לבין איך היא מתקשרת עם שאר הדמויות. זה הכיף במקצוע, ליצור משהו חדש לגמרי. אחרי כן, אתה עובד על מה שיצרת בחזרות. זה התהליך המרתק והקשה ביותר. בסט עצמו, אתה פשוט נותן למה שיצרת לקרות".



לפי מה אתה בוחר את התפקידים שלך?

"אני בוחר תפקידים שאני מרגיש שיכולים לאתגר אותי. למשל לימוד שפה חדשה או לפתוח עולם חדש שלא ידעת עליו כמו ב"שבאבניקים", שיש שם את העולם של תלמידי ישיבות. אנחנו חיים בישראל ויש לנו כל כך הרבה קונפליקטים, כל כך הרבה עדות, כל כך הרבה תרבויות ואתה יכול למצוא מכל תרבות משהו שירתק אותך".

אתה משחק בשלל תפקידים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. בסרטים וגם בסדרות נוער מהמיינסטרים. יש לך העדפה?

"לא ממש. היום כל הטלוויזיה הישראלית היא בסוג של רנסנס, התקופה הכי טובה שלה אי פעם. יש לך יותר ערוצים ויותר פלטפורמות. אז באמת זה מאוד כיף להיות שחקן בטלוויזיה, אבל קולנוע תמיד תופס אצלי פינה חמה בלב. מאז שאני ילד, ללכת עם חברים לקולנוע היה אחד הבילויים המועדפים עליי. להגיד לכל העולם 'רגע' ולצאת למסע שיש בו משהו מאוד גדול מהחיים. גם הקולנוע הישראלי מאוד גדל בעשור האחרון ועושים פה סרטים מיוחדים שמקרינים בכל העולם. אני אוהב ליהנות משני העולמות האלה". .
מתן שאווטר יניב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Incitement1ימים נוראיםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.9
Joker2ג'וקרציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 4.4
Mechila3מחילהציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
Angel Has Fallen4המטרה: שומר הראשציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 2.8
It 25זה: חלק 2ציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.1
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט