הדור החדש: ראיון עם מורן רוזנבלט, כוכבת פרה אדומה

"החלום שלי הוא לא להפסיק לעשות דברים שאני מאמינה בהם ושירגשו אותי", מספרת עם ניצוץ בעיניה השחקנית מורן רוזנבלט (33). רוזנבלט היא 160 ס"מ של אמביציה ללא הפסקה ונחשבת לאחת השחקניות הטובות והמוערכות בארץ. גם אם אינכם פוקדים את אולמות התאטרון או הקולנוע הישראלי, אתם בטח תזהו אותה ממסך הטלוויזיה מהעונה השנייה של הסדרה "פאודה" כשגילמה את ענת, אחותו של מורנו, או מהעונה השנייה של הסדרה "כפולים" כדקלה לוי, אחת החשודות בפיצוץ באסדה. עם פרס אופיר אחד ביד על משחקה (המצוין) בסרט "חתונה מנייר", זכייה בפרס "קיפוד הזהב" על תפקידה בהצגה "ירמה" ושלל פרסים ומועמדויות נוספים – היא מוכיחה לכולם כי אין דבר העומד בפניה.

ראיינתי את מורן בצל טרגדיה שפקדה אותה לפני כחודשיים וחצי– אביה, שאליו הייתה קשורה עד מאוד, נפטר באופן מפתיע. אובדן של אדם קרוב יכול לשבור את הנפש ולרסק אותה לתקופה ארוכה, אך למרות זאת, היא מנסה להמשיך בענייניה הרבים ומתמרנת בין חזרות להצגות חדשות שעלו ("צעצועים","טירסטיק – מחזמר על רצח") וכתיבת תסריט לסדרה קומית-טראגית.

מורן בת ה-33 היא תל-אביבית במקור ובהווה והבת הבכורה מבין ארבעה אחים. הוריה התגרשו כשהייתה בת שלוש. מאז ומתמיד נמשכה מורן לתחום המשחק ואף שיחקה כילדה בהצגות בבית הספר. למרות זאת, לא ויתרה על אהבתה לתחום הריאלי ולמדה בתיכון "חדש" בתל-אביב במגמה פיזיקלית.

[*]

(מורן רוזנבלט בבכורת "פרה אדומה". צילום: רפי דלויה)

רוזנבלט הצהירה בעבר באופן גלוי על נטיותיה המיניות כלפי נשים וטענה כי סיפרה זאת להוריה לאחר שהבינה זאת בעצמה, בגיל 17. הוריה קיבלו זאת בצורה טובה: "לאבא שלי לא הייתה שום בעיה עם זה. הגדרות חברתיות לא עניינו אותו - זה מי שהוא היה. לאימא שלי לקח זמן לעכל. היום זה רגיל לחלוטין והיא מקבלת ואוהבת את בנות הזוג שלי". התהליך שעברה עם עצמה עד שהבינה כי היא נמשכת לבנות מינה ולא לגברים, היה לא פשוט. "התקופה לפני שהבנתי זאת הייתה בשבילי סוג של טראומתית. ניסיתי כל הזמן להיות במערכות יחסים עם גברים ואף התאהבתי בהם בתקופה זו, אך לא הבנתי שיש שם בעייתיות", היא מסבירה. למרות שהתאהבה עד כה רק בנשים, היא לא פסלה על הסף את האפשרות להתאהב בגברים. לדבריה: "אני חושבת שהמוח שלנו הוא מכונה שאנחנו מרגילים אותה. ואני הרגלתי אותה לזה מגיל 18. אני חושבת שאם הייתי עוברת תקופת הרגל חדשה, אז יש סיכוי שהייתי מתאהבת בגברים".

אני בטוחה שאכזבת הרבה גברים.

"אני בטוחה שגם נשים", היא צוחקת.

זה יפה שאת מדברת על כך בגלוי גם בתקשורת, יש אמנים שמסתירים.

"ההתלבטויות בהתחלה היו התלבטויות של חשיפה של משהו אישי ואינטימי. גם לי לקח זמן. בהתחלה לא דיברתי על זה. כשדיברתי על זה לראשונה בכתבה זה די נכפה עלי. הכתבת לא ויתרה ואני נגררתי לשם איכשהו. בדיעבד אני מאוד שמחה על זה". בצבא שירתה כנהגת בוס, על מנת ללמוד משחק במקביל לצבא. עם תום השירות הצבאי, ניסתה להתקבל לשלושה בתי ספר נחשבים. חרף מאמציה, לא התקבלה אליהם אבל היא לא ויתרה. ובסופו של דבר למדה בבית הספר "הדרך" לביטוי בימתי. "האודישנים היו מביכים ומשפילים. אני לא הבנתי את הפער בין המשחק בדמיון לבין המשחק במציאות ולא הבנתי איך לגשר על הפער הזה. התחלתי ללמוד ולאט לאט הבנתי איך לשחק. מדובר בתהליך ממש ארוך של להבין איך עובדים", היא מסבירה.

תוך זמן קצר מסיום לימודיה לוהקה רוזנבלט לסרט "אודם" בבימויו של יונתן סגל. אך בעיקר נכנסה לתודעה עם הסרטים "תפוחים מן המדבר" (מבוסס על המחזה שכתבה סביון ליברכט) בו גילמה דתייה שעוברת תהליך חזרה בשאלה ו"חתונה מנייר" של ניצן גלעדי, בו גילמה נערה בעלת פיגור קל ומתאהבת בבנו של בעל מפעל לייצור נייר טואלט. על הסרט האחרון קטפה את פרס אופיר הנכסף כשחקנית הטובה ביותר לשנת 2015. בניגוד לדמותה בסרט זה, החולמת להתחתן עם בחיר ליבה בשמלה לבנה, רוזנבלט לא חולמת על כך. לדבריה: "לא הייתה לי אף פעם פנטזיית חתונה, כילדה לא פנטזתי על שמלה לבנה. אני מאמינה שיכולה להיות זוגיות טובה, היא פשוט מרגישה לי די נדירה. אני לא רואה את עצמי מתפשרת על משהו לא מספיק טוב".

[*]

(רוזנבלט ואביגיל קובארי. צילום: בועז יהונתן יעקב)

בשנת 2016 - הוקרן סרטה הראשון כתסריטאית ובמאית, "מי שטוב לו". מדובר בסרט קצר, אותו כתבה וביימה יחד עם חברתה הטובה, גפן גנני. הסרט זכה במקום השני והמכובד בפסטיבל הקולנוע הגאה. הסרט מתאר אהבה ראשונה בין שתי נערות בגיל הנעורים ומבוסס על מקרה שקרה לגנני בצעירותה. בתפקיד הראשי מופיעה אחותה של מורן, יעל רוזנבלט, אשר עולם המשחק אינו מוכר לה. מורן נזכרת איך לילה לפני הצילומים תקף אותה פחד, שמא תגרום לאחותה לטראומה, בשל חוסר ניסיונה כשחקנית. הרצון להגן ולשמור עליה התנגח מול מחויבותה המקצועית לסרט. היא מסבירה: "גם לי היו טראומות מצילומים – את מגיעה לרגעים אינטימיים שאת לא לגמרי מוכנה אליהם. זו חשיפה שאת אף פעם לא מרגישה בטוחה במאה אחוז. זה דבר מורכב המקום הזה של לחשוף ברגע כל כך הרבה".

ראיינתי את מורן לרגל עליית סרטה הראשון של ציביה ברקאי-יעקב, "פרה אדומה"', בו גילמה את אחד התפקידים הראשיים, ואף הייתה מועמדת עליו השנה לפרס אופיר כשחקנית המשנה הטובה ביותר. הסרט מתאר את מערכת יחסים מתהווה בין בני (אביגיל קובארי), נערה בת 17 יתומה מאם, הגדלה עם אב משיחיסט ימני קיצוני (גל תורן) לבין יעל (רוזנבלט), בת שירות בת 19. הרומן המתהווה בין השתיים גורם למתח בקשר העמוק של בני עם אביה ולמשבר אמונה עד נקודת האל חזור.

"יעל הגיעה אחרי שהיו לה בעיות במקום אחר והיא חותכת את עצמה בשל רגשות אשמה על הרגשות שהיא מרגישה. היא עברה למקום החדש בזכות יהושוע, אבא של בני, שלקח אותה כבת חסותו ועזר לה. יעל מתאהבת בבני וכלואה בבעיה מוסרית משום שהיא בתו של מי שעזר לה", מסבירה רוזנבלט.

איך הייתה העבודה על הדמות?

"בניגוד לתפקידים אחרים ששיחקתי דמויות שמאוד רחוקות ממני, פה יש הרבה קווי אופי שמשיקים אליי. אמנם זאת דמות שהיא קשה ופוגעת בעצמה פיזית בעקבות אשמה על המיניות השונה, אבל אני מתחברת להיותה דמות מורכבת. הרגשתי שהבאתי מעצמי מקומות שלא יצא לי להביא בתפקידים שעשיתי עד כה".

איך היה לגלם מישהי בת 19 כאשר את מבוגרת מהדמות ב-14 שנה.

"הגיל פה מתבטא בכעס ובחוסר שלמות של הדמות עם עצמה. שיחקתי מצב ולא גיל – מצב של מישהי שלא שלמה עם עצמה, כועסת ומלאת רגשות אשמה ולשם כיוונתי. זו בחורה בת 19 שעברה דברים אז לא הייתי צריכה להתיילד בשביל התפקיד".

האם את רואה הבדל בעבודה עם במאי לעומת במאית?

"אני רואה הבדל בין כל במאי ובמאי. ציביה ספציפית היא אישיות מאוד מיוחדת ולא במאית טיפוסית וזה מתבטא בסרט שיש בו משהו פיוטי ויותר מקום לשקט. זה מאפיין את ציביה, שאינה מרבה לדבר".

זהו ליהוקה השלישי של רוזנבלט בהקשר דתי, למרות שאין לה זיקה לדת. "זה לא אני, אלה החומרים שיש פה במדינה", היא מסבירה. את האינטראקציה עם קובארי היא מתארת כחוויה מדהימה. "אביגיל היא זמרת, כותבת מוזיקה ויש לה להקה. היא שיחקה לפני אבל לא למדה משחק. הדבר הכי חשוב שיש בעבודה זה לאהוב את הבן אדם שעובדים מולו ואני אוהבת אותה מאוד".

עד כה לוהקת כסטרייטית. את חושבת שבגלל שיצאת מהארון קצת לפני, התחילו ללהק אותך גם בסרט "פרה אדומה" וגם בעונה השנייה של "כפולים" כלסבית?

"ליהקו אותי לתפקיד דתייה, לתפקיד חילונית וכמישהי עם לקות שכלית. בכל תפקיד לא שיחקתי את עצמי. אני לא חושבת שאינטימיות עם גבר או עם אישה זה שונה. נראה לי שפשוט התפקידים של לסביות או הומואים מתרבים לאחרונה ואני מקווה שילהקו אותי למגוון תפקידים".

עד לפני שנה, מורן השתדלה לשמור על חייה הפרטיים מחוץ לתקשורת, "זה דבר לא טבעי להכניס אדם שאת לא מכירה לחיים האישיים שלך ושאחר כך יקראו על זה, וזה הציק לי", אך לאט לאט היא התרגלה לשיח הזה. עד לאחרונה מורן הייתה בזוגיות של שלוש שנים עם השחקנית ג'וי ריגר ("החטאים", "סיפור אחר") אך בנקודת זמן זו היא אינה מעוניינת לדבר על חייה הזוגיים. עם זאת, היא חושבת יותר ויותר על ילדים ואימהות "אני עכשיו יותר בכיוון, במחשבה של ליצור ולגדל אדם. אני אשמח שזה יקרה מתישהו", היא מספרת.

הסדרות הטלוויזיוניות האחרונות בהם כיכבה רוזנבלט ("פאודה" ו"כפולים") הופצו ברחבי העולם וטומנים בחובם אפשרות לקריירה מעבר לים. מורן אינה פוסלת זאת: "אני לא אגיד לא למשהו, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלי". ועד שתגיע ההזדמנות הגדולה, היא ממשיכה לעשות מה שמסב לה אושר וזה לשחק, לכתוב, לביים וללמד משחק אבל לא מתחייבת לשחק כל החיים. "נראה לאן החיים יובילו. אין מה להתחייב לגבי העתיד – הוא מפתיע", היא מסבירה בחיוך.