קלינט איסטווד בן 90: הסרטים הטובים של הבמאי והשחקן

קלינט איסטווד חוגג תשעים היום (ראשון) ואני צופה בסרטיו כבר 44 שנים. בגיל 10 אבא שלי לקח אותי לראות את "איש ההפקר", אחד המערבונים הראשונים שביים איסטווד בשנת 1976. מאז הוא הפך משחקן של סרטי אקשן ומערבונים לאחד הבמאים המוערכים בארה"ב. גבר שבגברים, חמקמק כשד, שמרן בדעותיו אך מטיף לחמלה ולקבלת האחר בערוב ימיו. קיבצתי כאן את רשימת הסרטים שלו שאני הכי אוהב כבמאי וכשחקן. זוהי ההצדעה הפרטית שלי לאיש ללא שם.

"הצלפים" (1965) : בעיני רבים הסרט המזוהה ביותר עם איסטווד הוא החלק השלישי בטרילוגיית "האיש ללא שם" של סרגיו ליאונה, "הטוב, הרע והמכוער" עם נעימת הנושא הבלתי נשכחת, אך בעיניי החלק השני בטרילוגיה הוא הטוב מבין השלושה. איסטווד ביחד עם לי ואן-קליף וג'אן מריה וולונטה רבים על בצע כסף. סצנת הסיום היא בעיני הטובה ביותר במערבונים לדורותיהם וכוללת את נעימת "שישים שניות למה?" של אניו מוריקונה האגדי.

"מלכודת לבלש" (1968) - דון סיגל, אביו הרוחני של איסטווד, מביים אותו במעין מערבון אורבני שבו איסטווד הוא בלש מאריזונה שרודף אחרי פושע מסוכן עד לניו יורק. הסרט שהיווה השראה לסדרת הטלווזיה "מקלאוד".

"הנקמניות" (1971) –חייל פצוע נסעד על ידי קבוצה של נשים בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית. הרהור יפהפה על מלחמת המינים. דון סיגל מביים בקלסטרופוביות ראויה כשאיסטווד הוא הגבר האולטימטיבי. גרסה שנייה של הסרט בשם "הפיתוי" נעשתה ב-2017 ע"י סופיה קופולה.

"הארי המזוהם" (1971) - האיש ללא שם יורד מהסוס וממשיך להילחם ברעים עם אקדח גדול. המפקח הארי קלהאן ממשיך את דמותו של איסטווד מימי טרילוגיית הדולרים ומעניק להם טוויסט ויג'ילנטי .סרט בעייתי המספק גלוריפיקציה של אלימות, אך מייצג נאמנה את איסטווד ככזה שתמיד עושה דברים בדרכו לפי הקוד המוסרי שלו. עוד יצירה אפית של דון סיגל.

[*]

"מיסטי" (1971) – סרטו הראשון כבמאי של איסטווד - מעריצה מטורפת מטרידה את מנוחתו של שדרן ג'אז. איסטווד מוכיח יכולות לספק לצופה מתח מהוקצע ולאקוני. מורט עצבים ומלא במוסיקה משובחת כפי שמחייבת אהבתו של איסטווד לג'אז. "פורע החוק ג'וסי וולס" (1976) - מערבון אפי שבו מצדיע איסטווד לבמאים הגדולים בז'אנר כמו ג'ון פורד והאוורד הוקס. וולס המגולם על ידי איסטווד נמלט לאחר מלחמת האזרחים מהצבא ומהחוק ואוי למי שיתעסק איתו. אפל ומטריד, מעין פריקוול ל"בלתי נסלח".

"פרש חיוור" (1985) –ההומאז' של איסטווד למערבון הקלאסי "שיין". כומר מסתורי מגיע משום מקום ועוזר למתיישבים האומללים מול איל הון תאב בצע. מעולם החיבור בין איסטווד לדת לא היה כה ברור (התמות הדתיות נמצאות בלא מעט מסרטיו, ממש כמו היותה של ארה"ב אומה דתית מאד) במיוחד בסצנה שבה הוא מגיע לעירייה כשברקע קוראת נערה צעירה על פרשי האפוקליפסה.

"בלתי נסלח" (1992) - המערבון שהביא לאיסטווד את האוסקר הראשון שלו לבמאי ולסרט הטוב ביותר בו הוא מנפץ את מיתוס המערב הפרוע. איסטווד הוא ויליאם מני, רוצח ידוע לשמצה שיוצא למשימה אחרונה - בשביל כסף, לא בשביל קוד מוסרי כלשהו. הרהורים על משמעות לקיחת חיים כשחלאת המין האנושי, כלומר הקאובוי, עושה את העבודה המלוכלכת עבור המתיישבים הצדקנים. ברגמן במערב הפרוע כולל משחק מדהים של איסטווד, ג'ין הקמן ומורגן פרימן.

"מיליון דולר בייבי" (2004) – סרט ספורט שהופך לדיון נוקב על מוות בכבוד ועל המתות חסד. עוד יצירה מהורהרת ואיטית של הבמאי עם הילרי סוונק בתפקיד חייה עליו זכתה באוסקר ואיסטווד בתפקיד המתאים בדיוק למידותיו כמאמן האגרוף המזדקן. איסטווד זכה באוסקר שני לבמאי ולסרט הטוב ביותר על סרט זה.

"גראן טורינו" (2008) - האיש ללא שם רוכב בפעם האחרונה, במה שהיה אמור להיות תפקידו הקולנועי האחרון של איסטווד. הוא מגלם זקן נרגן בוגר מלחמת קוריאה ששונא מיעוטים ובכלל את כל מי שלא נראה כמוהו. אבל בדיוק כמו שאיסטווד הפך מגיבור פעולה על גבול הפאשיזם לבמאי מנפץ מיתוסים והומניסט, גם דמותו בסרט תעבור שינוי מדהים (ספוילר) ובסופו של יום הוא יקריב את חייו כדי לסייע לידידיו החדשים האסייתיים. סצנת הסיום שבה איסטווד בעצם מארגן הספד לעצמו היא נפלאה.

"גיבורי הדגל/מכתבים מאיוו ג'ימה" (2006) - הקרבות במלחמת העולם השנייה משני צדדיו של המטבע - באנגלית וביפנית. איסטווד ממשיך בחקר המיתוסים הגדולים של אמריקה, כמו גבורת המארינס בקרב על איוו ג'ימה ובאותה הזדמנות גם בודק מה קרה בצד היפני. היכולת של איסטווד להציג מציאות מורכבת ומדוקדקת היא פשוט לא תיאמן. רצוי לראות את שני הסרטים אחד אחרי השני כדי להבין את גודל הישגו של איסטווד.

ובפינת הטראש המהנה: "מחפש צרות" (1978) – ימי הבורקס של איסטווד המגלם את פילו בדו, מומחה לקרבות רחוב לא חוקיים, שידידו הטוב ביותר הוא אורנג-אוטנג בשם קלייד. שמחה וצהלה בסרט כיפי שאיסטווד משתדל לשכוח (והיה גם סרט המשך!).

לכתבה נוספת על הבמאי - קלינט איסטווד: אייקון גברי נערץ או יוצר בעייתי ופגום? לחצו כאן