סקירות פסטיבל סרטי סטודנטים: התחרות הבינלאומית והסרט העצמאי הקצר

דגה

הסרט "דגה" של קורלין זורע מביה"ס לקולנוע 'סם שפיגל' מספר את סיפורה של דבורה (דלפין זורע), נערה שעובדת בבריכות דגי נוי בקיבוץ. העלילה מתמקדת ביום משמעותי בחייה, היום בו היא אמורה לעזוב את העבודה ולחזור ללמוד בבית הספר. לא ברור בדיוק מדוע היא אינה ביחד עם חבריה בבית הספר. הסרט רק רומז על קשייה בסצנה קצרה בה היא מתקשה לחשב חשבון פשוט, ואוחזת בעט בצורה מוזרה כאילו מעולם לא החזיקה כלי כתיבה.

זהו סיפור על שונות ואחרות, הבאים לידי ביטוי פיוטי בקשר של הנערה עם הדגים והרצון שלה לרפא ולהציל אותם, וכך אולי גם את עצמה. כפי שאומרת אחת הדמויות בסרט: "היא לא דבורה. היא דג. התבלבלו בחיה". השחקנית הראשית, שהיא קרובת משפחה של הבמאית, מעצבת יפה את הדמות של האאוטסיידרית במעט מילים והרבה הבעה. (מבקרת: יעל מאורר)

[*]

רי-פיל

מה המשמעות של זיכרונות העבר שלנו? כיצד אנו מפרשים אותם ומה הם אומרים לנו על ההווה והעתיד שלנו? בסרט היפה "רי-פיל" (Re-feel) של הבמאי עומר הראל שני בחורים, נרי ודקל (עומר פרלמן שטרוקס וגבריאל לוקאס), בני זוג במשך שש שנים, משתמשים בסם שמאפשר להם לחזור לזיכרונות העבר שלהם ולחוות אותם מחדש. האפקט של הסם הוא אחר עבור כל אחד מבני הזוג, וגורם להם להרגיש מחדש רגשות שונים באותה סיטואציה.

המוטו לסרט לקוח מסיפורה של אליסה בארץ הפלאות, סיפור פסיכדלי מאוד על גילוי עצמי, ואכן הסרט צבוע בגוונים סגלגלים ואדמדמים המשווים לו מראה של הזיה. תיאור היחסים בין בני הזוג דרך האלמנט הלא ריאליסטי מוסיף אלמנט חדשני לסיפור המשרת יפה את העלילה. הסרט מצליח לתאר זוגיות על עליותיה ומורדותיה ולהמחיש את המשפט "מה שרואים משם לא רואים מכאן" - אישיותם השונה כל כך של נרי ודקל גורמת להם להרגיש ולהגיב אחרת לסם, וזהו דבר המוכר בוודאי להרבה אנשים במערכות יחסים. (יעל מאורר)

מותו של זה

עלילת הסרט בבימוי אבישי סיון ("תיקון") מתמקדת בנוח, עורך דין מופנם שחזר בשאלה והתנתק ממשפחתו החסידית. לפני שאביו נפטר, הוא דרש לפתוח את צוואתו בנוכחות כל האחים. טרם המפגש עם אחיו בשכונת מאה שערים בירושלים, הוא דואג לשתות הרבה כדי להפחית את הלחץ. במפגש הוא זוכה לגינוי כשחלק מאחיו מאשימים אותו בכך שגרם לאביהם למוות מוקדם מלב שבור ומציעים לו להסתלק מהמקום. סרט בעל תחושה קודרת שלא ממהר לשום מקום ולא משתדל להסביר את עצמו לצופים, עם רגעים שקטים אך עוצמתיים ובחירות צילום מסקרנות של שי גולדמן. (נמרוד שובל)

[*]

אליזבת

הסרט של ניצן ציפרוט מתחיל בהיסוס מה ורק לקראת מחציתו הוא תופס תנופה. הסרט עוסק בחיילים השומרים במגדל שמירה אי שם ומציג את האיוולת בסיטואציית השמירה ואת השביזות האופפת אותם. אחד מאונן, השני עושה את צרכיו בעמדה וחיילת לא רגועה מתקשרת לאבא שלה כדי שינסה להוציא אותה נפשית מהסיטואציה ההזויה שבה היא נמצאת. סרט מעט בוסרי, אך משוחק באופן חינני ובסופו של דבר מהנה. (רון פוגל) דקלים שתולים

יום חתונתם של ויו ואלף מתרחש באולם אירועים המוני והזוג הצעיר רוקד ומאושר. אך זוהי רק המעטפת. האירוע המרכזי בסרט עוקב אחר אחותה של הכלה, רומי, ובתה החירשת וההריונית, בטי, שמסתירות יחד סוד. אודו, גרושה של רומי, שהוא אביה החורג של בטי מעונין לחשוף את הסוד ואילו רומי מעדיפה שלא, והכדור בידיה של בטי שצריכה להחליט מה לעשות. במידה וסוד ייחשף, חייהם של הכלה והחתן ישתנו לעד. הבמאית ותסריטאית האוסטרית רוזה פרידריך כתבה תסריט מעניין, מסקרן ומשעשע שמכיל מספר קווי עלילה שבקלות ניתן לפתח אותם לסרט ארוך ומוצלח.

צורת הבנייה של העלילה שהולכת קדימה ואחורה בזמן תורמת לאלמנט הסקרנות, והשימוש בזוויות צילום (אלברט קאר) שבהן אנו רואים כביכול בטי מתבוננת סביבה מאוד מרשים. כמובן שמירב השבחים הולך לקאסט המדויק כשבראשו שתי השחקניות הראשיות (מרסי ריגנר וחני רינטס), בטי ורומי בהתאמה. הכימיה בין שתיהן מדויקת ומרגשת. רינטס מרגשת ואמינה וריגנר הצעירה פשוט כובשת במתיקותה. (מיכל ליבר רונן)

בורקס

אם אתם רוצים שישבר לכם מעט הלב, כדאי לצפות בסרטו הקצר והאישי "בורקס" של הבמאי הבדואי סאלח סעדי שעוסק ביחסים רוויי מתח בין אב ובנו על רקע המציאות הפוליטית בישראל המתוחה ממילא. אב מסיע את בנו שעזב את הארץ לשדה התעופה, אך כשהמכונית נתקעת, כל המתיחות שהצטברה ביניהם מתחילה לבעבע עד שהיא גולשת לתוך דיאלוג רווי סאב-טקסט ביניהם.

הסצנה רובה ככולה מתרחשת על רקע תמונה סטטית שמעבירה את תחושת התקיעות וחוסר האונים. למרות זאת, רכבת ההרים הרגשית שחווים הדמויות עוברת היטב לצופים גם ללא מילים, בזכות זוויות צילום מעניינות ובעיקר בגלל המשחק. בולט בעיקר יוסף אבו ורדה (בולדוג מ"הבורר") שמגלם את האב שבור הלב באופן כל כך אוניברסלי ומעורר הזדהות שאי אפשר שלא להרגיש מחנק יחד איתו על אובדנו של הבן ואולי על דור שלם שקרוע מהוריו. סעדי מנסה להציע קתרזיס לקראת הסיום, על ידי אכילה משותפת של בורקס בטטה המיתולוגי שמחבר ביניהם, אבל המבט הכואב של אבו ורדה מונע ממנו לרדת חלק בגרון וישאיר אתכם עם כמה מחשבות. (עינת אוליבייר)

[*]

הגבר האחרון

סטודנטית למשחק בשם תמר ניצבת לפני תחרות גדולה, אך במקום להיערך לתחרות היא מחליטה לצאת למסע בעקבות שני גברים שהיא לא יכולה לדמיין את עצמה בלעדיהם. הראשון הוא גיל, תאורן במוסד הלימודים שלה. תמר מחזרת באובססיביות אחריו ומשתוקקת לחום אמיתי שהוא לא מעוניין להעניק לה. הוא בתמורה מנצל את המצוקה שלה כשהוא מעוניין לשכב איתה, ותו לא. הגבר השני הוא אבא שלה, שפתח בחיים חדשים עם משפחה וילדים אחרים, ולא מעניק לה תשומת לב, בעוד שהיא לא מוכנה להיעלם מחייו. זהו סרט מטלטל עם סצנות שירגשו את הצופים. גיבורת הסרט, בר אליקים שגם ביימה את הסרט יחד עם מאיה קסל, עושה עבודה נהדרת. (נמרוד שובל)

סתמי

סרטה המבריק והנוגע ללב של נועה אהרוני מאור עוסק בילדה הסובלת מתסמונת טורט הגורמת לה לפלוט מילים באופן לא רצוני ובמיוחד את המילה "סתמי" (כשם הסרט). אהרוני מאור מפגינה יכולות בימוי מרשימות כשהיא מביימת את בתה בתפקיד הראשי ואת טלי שרון הנפלאה כאמה של הילדה. הסרט מצליח לטלטל את הצופה ולעמת אותו מול מציאות מורכבת שבה החברה מתקשה להתמודד מול האחר והשונה. "סתמי" הוא אחד הסרטים הקצרים הטובים ביותר שצפיתי בהם בשנים האחרונות והוא ראוי לכל התשבחות. סרט חובה! (רון פוגל)

[*]

אחד בפרדס

מנוחתו של מטע עצים יפה ושקט נקטעת על ידי הלמותיו של תום הצעיר. הוא מחזיק כיסא עץ בידיו ומטיח אותו בקרקע על מנת לבנות ממנו מנשא לאמו כבדת המשקל ולהסיעה על אופניו. זוהי רק נקודת ההתחלה של הסרט "אחד בפרדס" שהולך ומתפתל עד נקודת המפנה הקשה והמטלטלת. בסרט נחשפים הצופים לתום הצעיר והתמים (אופק משה במשחק אמין ומשכנע) שמרצה את אמו השתלטנית, עידית (סיגלית פוקס המצוינת) במקביל לגילוי מיניותו ומשיכתו לשכנו המסקרן, שי (יואל רוזנקיאר הכריזמטי) בימי הקיץ החמים.

הבמאי והתסריטאי רותם קץ בנה סרט מסתורי ומעניין, שתוהה בעיקר על קנקנו של תום. הצופים ניזונים מפיסות המידע שניתנות בתוכו טיפין טיפין, מה שתורם לאלמנט הסקרנות. קץ עשה עבודה נהדרת בכתיבה ובבימוי, במיוחד בסצנה לא פשוטה בסרט שמועברת בצמצום רב ובכוונה רק על ידי מבטים, הבעות פנים ורחשים. המתרחש מובא מבעד לזווית מסוימת של המצלמה, שמצליחה להעביר את הלכי נפשו של תום. מדובר בסרט קולח, שכל סצנה בו מכילה משמעויות נוספות מעבר לגלוי. (מיכל ליבר רונן)

סוויץ'

אחת המידות היסודיות ביותר ביהדות היא מידת האמת והתרחקות מהשקר. סרטו הקצר של גדעון דיין פורס "סוויץ'" הוא סוג של קומדיה מוסרית שמבוססת על סיפור אמיתי וניתן להסתכל עליה גם מזווית סאטירית על רקע הביקורת כלפי העולם החרדי. אלי ומלכי, זוג חסידים שזה עתה נישאו, מגלים שהרכב אותו קיבלו במתנה מאבי הכלה נגנב. כשהם מגיעים לסוכנות הביטוח כדי לנסות לקבל רכב חלופי, אלי, האברך הצעיר המאמין והתם, עומד מול מציאות שבה לפעמים צריך "לעשות סוויץ"' מכל מה שלמדת במטרה לשמור על ערך אחר, במקרה זה, שלום בית. אבל מה נעלה וצודק יותר ואיזו מצווה היא יותר נעלה בעיני אלוהים?

דיין פורס שהיה בעברו תלמיד ישיבה מוציא מהבוידעם סוגיה הלכתית מוסרית ותיקה ומנער ממנה את האבק באופן מרענן למדי ומלא בכישרון כתיבה והומור. הדילמה של האברך הצעיר והתם היא דילמה שאנו חווים יום יום והבחירה בדמויות חרדיות שאמורות לגלם בהווייתן את המוסר בהחלט מעבירה את המסר המאוד לא מוסרי בסופו של דבר. גם המשחק הטבעי של השחקנים הראשיים תורם להעברת החוויה הראשונית הזו של הפחד מהשלכות אמירת שקר אל מול מציאות מורכבת, דרישות החברה והמערכת האטומה שכל עניינה לסייע לך היא בכך שתחתום כאן וכאן וכאן. (עינת אוליבייר)