חדשות קולנוע וסרטים

פסטיבל חיפה: "בנדטה", "נינג'ה בייבי", "מגרש משחקים" ועוד

מאת:
פסטיבל חיפה: בנדטה, נינג'ה בייבי, מגרש משחקים ועוד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
כתבי האתר ממשיכים לסקר מפסטיבל הסרטים חיפה שמתקיים בימים אלו (עד ה-28 לספטמבר), והפעם: סרטו החדש והשערורייתי של פול ורהובן "בנדטה", הסרט הנורבגי "נינג'ה בייבי", הסרט הבלגי "מגרש משחקים" והסרט הגיאורגי "מה אנחנו רואים כשאנחנו מביטים בשמיים?"
נינג'ה בייבי

מבקר: מתי לנג

נ"ינג'ה בייבי" סרטה החדש של הבמאית הנורווגית אינגווילד סווה-פליקה מציע נקודת מבט מרעננת על נושא שחוק להחריד: הריונות בלתי מתוכננים והשפעותיהם מרחיקות הלכת. ראקל, ציירת קומיקס צעירה, מגלה למורת רוחה שהיא בהריון. מה הבעיה, היא אומרת לעצמה, אני אעשה הפלה. אך מתברר כי העובר בבטנה הוא יצור זומם שהצליח להחביא את נוכחותו במשך כחצי שנה (על כן היא מכנה אותו "נינג'ה בייבי"), כך שהפלה כבר אינה אופציה חוקית. הכורח להביא את הילד לעולם הופך את עולמה של ראקל ושל קרוביה. הסרט נסוב סביב ארבעה דמויות מרכזיות שלכל אחת מהן אינטרס שונה ביחס לילד: ראקל רוצה למסור את הילד לאחותה, אחותה של ראקל רוצה לקבל את הילד, אביו של הילד רוצה לשמור עליו בחסותו, ואילו בן-זוגה הטרי של ראקל מבולבל לגמרי מהסיטואציה. רשת סבוכה זו של אינטרסים יוצרת קונפליקט מעניין שמניע את הסרט לכל אורכו.

הסרט, שהגיע לחיפה אחרי פרמיירה עולמית בפסטיבל הקולנוע בברלין, מתייחס לנושאים הכבדים שבמרכזו בהומור ובקלילות שהופכים את הצפייה לחוויה מינורית ולא מטלטלת (בקטע טוב, לא כל סרט חייב לזעזע אותנו או לגרום לנו להתייפח). "נינג'ה בייבי" משלב בתוכו גם אנימציה ששאובה מאפיונה של הדמות הראשית כאמנית קומיקס. האם זה גימיק? כן. האם זה עובד? חד משמעית. אמנם קהל היעד של הסרט לא ממש ברור (מחד, הריון לא רצוי, מאידך קומיקס) אבל הוא ללא ספק שווה צפייה.

הקרנה נוספת: יום שישי 24.9 בשעה 19:15 במוזיאון טיקוטין. ניצן לצפות אונליין באתר הפסטיבל בין התאריכים 23-26.9. לצפייה לחצו כאן



מה אנחנו רואים כשאנחנו מביטים בשמיים?

מבקר: מתי לנג

מכירים את הנוסחה השיווקית השחוקה "בטעם של פעם"? התואר הזה ברוב המקרים לא מעיד על שום דבר, אבל לעיתים הוא מצביע על משהו אמיתי, מרגש וראוי להכרה. הסרט הגיאורגי הנפלא "מה אנחנו רואים כשאנחנו מביטים בשמיים" הוא סרט "בטעם של פעם". הסרט עוסק בשני אנשים שמתאהבים ברגע אחד וקובעים להיפגש יום למחרת, אך בעקבות קללה אכזרית הם מתעוררים יום אחרי בגופים אחרים, כך שהם לא מצליחים לזהות אחד את השני. זה סרט שגורם לנו להסתכל על המציאות, ולראות בה משהו חדש מבעד לעדשת המצלמה, הרחובות הגיאורגיים, העצים, הפסלים, הספסלים, מתגלים כיפהפיים ומסתוריים. הלידה מחדש של המציאות לנגד עינינו מתרחשת בעזרת הצגה בלתי צפויה של חפצים ומקומות מוכרים. לדוגמה, במקום להראות לנו אנשים צופים במשחק כדורגל ביחד בגינה ציבורית, אנחנו רואים את האור של המקרן כשהוא נשפך על פסלים שונים, כך שמשחק הכדורגל מרצד ומקבל משמעויות חדשות. חסרונו של הסרט קשור לאורכו: שעתיים וחצי. מצד אחד האורך הזה חשוב בשביל שנוכל כצופים להתרגל לעולם בו מתרחש הסרט ולהבין אותו לעומקו, מצד שני, נראה אתכם יושבים שעתיים וחצי בסרט בלי עלילה של ממש בלי להעיף מבט לשעון מדי פעם.

הקרנה נוספת: יום שבת 25.9 בשעה 14:15 במוזיאון טיקוטין. ניתן גם לצפות אונליין באתר הפסטיבל בין התאריכים 23-26.9. לצפייה לחצו כאן



מגרש משחקים

מבקר: מתי לנג

"מגרש משחקים" הוא סרט בלגי מינורי להפליא - מינורי בצורה אמיצה. בתקופה בה סרט הוא לא סרט אלא אם הוא כולל בתוכו לפחות עשרות תפניות וסיטואציות שתופסות את תשומת לב הצופה באופן מיידי, היה מרענן לראות סרט שמתרחש כולו במגרש משחקים של בית ספר. הסרט עוקב אחר שני אחים, אחות צעירה בשם נורה ואח בוגר בשם אבל, והמורכבויות החברתיות שהם חווים במסגרת הפסקות המשחק בבית הספר: אבל חווה בריונות, נורה מבקשת להתערב אך רק מסבכת אותו, נורה עצמה חווה בריונות בגלל הקשר שלה לאבל, ולבסוף אבל נהפך בעצמו לבריון ונורה נאלצת לצאת כנגדו.

עוצמתו של הסרט נובעת מכך שהוא לא רק עוסק בילדים, אלא רואה את העולם מנקודת המבט של ילד. רוב הסרט מסופר דרך שוטים ארוכים שעוקבים אחר הילדים כאשר המצלמה נמצאת בגובה שלהם. כך במאית הסרט, לורה ונדל, זורקת אותנו היישר אל מגרש המשחקים ובמהרה אנחנו מגלים שאנחנו לא שם על תקן המבוגרים האחראיים, אלא שמקומנו כמקומם של שאר הילדים. באופן זה השיפוטיות וההתנשאות שלנו כלפי צרותיהם של הילדים מתבטלת לגמרי, ואנחנו זוכים, ולו ל-75 דקות קצרות, להיזכר שוב במה זה אומר להיות ילד.

הקרנה נוספת: יום שלשי 28.9 בשעה 14:15 באולם רפפורט.

בנדטה

מבקרת: ליטן לשינר

הסרט החדש של הבמאי ההולנדי הוותיק וחובב השערוריות פול ורהובן ("אינסטינקט בסיסי", "זיכרון גורלי") חילק לחלוטין את המבקרים בפסטיבל קאן ובצדק. עלילתו עוקבת אחר נזירה בשם בנדטה באיטליה של ימי הביניים שמקבלת על עצמה את האחריות להדריך נזירה צעירה ומוצאת את עצמה נאבקת בפיתויים אסורים שמעמידים את הקשר שלה עם ישו במבחן.

בעוד שאני נמצאת בקונפליקט פנימי וממושך בנוגע לסרט הזה, יש לי הרבה מאוד בעיות איתו ואחת שניתן להצביע עליה בקלות היא העובדה שהוא מרגיש כמו מימוש פנטזיה לסבית ארוטית של גבר בן 83. "בנדטה" מלא בסצנות שגורמות לצופה להתקפל בכיסא ואפשר להקביל אותו בהרבה אופנים לאמונה. הסבל שלנו כשאנחנו נחרדים מהמתרחש מקביל למסע העינויים הפנימי של בנדטה באופן כמעט מושלם. הוא ביזארי כמו שאמונה לעתים יכולה להיות, אבל בסופו של דבר מרגיש כי ורהובן עושה את זה בעיקר כי במעמדו הוא יכול.

מועדי הקרנה: יום שני 27.9 בשעה 22:00 באודיטוריום, יום שלישי 28.9 בשעה 21:15 באולם רפפורט.



לפרטים נוספים על סרטי הפסטיבל ורכישת כרטיסים היכנסו לאתר הפסטיבל. לכל הכתבות מפסטיבל הסרטים בחיפה - לחצו כאן
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
The Raft1הרפסודהציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.5
Free Guy2לשחרר את גאיציון גולשים10 / 8.3ציון מבקרים5 / 3.3
La Belle Epoque3התקופה היפה בחייציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.5
Od Sipur4עוד סיפור אחדציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 2.0
Luca5לוקהציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.4
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט