ג'ים הגדול מכולם: עשרת הסרטים הטובים של ג'ים קארי

10. סוניק (2020)

אולי לא סרטו הטוב או האופייני ביותר, אבל ב"סוניק" קיבלנו את ג'ים קארי בחזרה אחרי תקופה ממושכת של בינוניות. הוא אפילו לא מגלם את הדמות הראשית בסרט, אך הופך אותה לגולת הכותרת שלו. בעוד סביבו עשרות דמויות אנימציה, ד"ר רובוטניק של קארי הוא הדמות הכי מופרעת ומעניינת על המסך. כפי שכבר הראה בעבר הרחוק, ב"גרינץ'" ו"סדרה של צרות", קארי יודע לגלם רשעים בתחפושות שונות, גם כאן הקומיקאי נהנה ומתרפק על התפקיד כמו ילד קטן עם אותו ניצוץ מוכר בעיניים.

9. איש על הירח (1999)

פרויקט הקרוב לליבו של קארי, בפעם היחידה בקריירה שלו בתפקיד ביוגרפי, של הקומיקאי המנוח והאקסצנטרי אנדי קאופמן. סרטו של מילוש פורמן מתעד תחנות רבות בחייו של קאופמן - מסטנד אפ מחתרתי לכוכב טלוויזיה ומתאבק מקצועי שנכנס לזירה רק מול נשים. קארי התמזג אל תוך הקומיקאי השנוי במחלוקת שלא הובן כהלכתו בימי חייו ונשאר בדמות גם בין הצילומים (כפי שניתר לראות בסרט הדוקומנטרי בנטפליקס "ג'ים ואנדי"). או שמא יש כאן פרפרזה על השחקן עצמו שמנסה לשדר לנו את העצבות הפנימית שלו מבעד לדמותו הנמרצת של קאופמן. התפקיד זיכה את קארי בגלובוס הזהב השני שלו.

8. כייבל גאי (1996)

קארי השתכר על הסרט הזה 20 מיליון דולר, סכום שעולה על התקציב של "טיפשים בלי הפסקה" שיצא רק שנתיים לפני כן. הרעש התקשורתי סביב הסכום הזה והציפיות שנוצרו בעקבותיו כנראה לא סייעו ל"כייבל גאי" בבימויו של בן סטילר ובהפקת ג'אד אפאטו. צופים שקיוו לראות עוד מאותו הסגנון של "טיפשים", ראו את קארי בתפקיד אפל ומפחיד יותר כטכנאי כבלים שלא יודע גבולות. הסרט וההופעה של קארי גרמו לצופים ומבקרים לנוע באי נוחות בכיסאם, אבל "כייבל גאי" קיבל עם השנים את חותמת הקאלט שהוא ראוי לה.

7. טיפשים בלי הפסקה (1994)

אחד מכרטיסי הביקור הגדולים של השחקן מתחילת הקריירה שלו, שיחד עם "אייס ונטורה" העמידו אותו בקדמת הבמה של הקומדיה הפרועה. סרטם הראשון של האחים פארלי ("משתגעים על מרי") סימן עידן חדש ורמות חדשות של חציית גבולות בקומדיה האמריקאית. להגיד שהתפקיד של לויד תפור על ג'ים קארי יהיה לשון המעטה. במשך כמעט שעתיים הקומיקאי הפרוע עושה ככל העולה על רוחו בשלל הבעות פנים מהארסנל הבלתי נגמר שלו, בזמן שג'ף דניאלס בוהה בו במבט של טמטום, אבל בעיניו ניתן לראות הערצה צרופה. הסרט כבש את הקופות וחלק מהמבקרים הכתירו את קארי ל"ג'רי לואיס הבא", למרות שהועמד אותה שנה לפרס הראזי על התפקיד.

6. ברוס הגדול מכולם (2003)

הבמה הכי גדולה לרוח השטות של קארי והתשובה לשאלה שאף אחד לא שאל: איך העולם היה נראה לו ג'ים קארי היה אלוהים? הוא היה עונה לתפילות דרך המייל, חוצה מרקים כמו ים סוף ומביא לאהובתו את הירח, במובן המילולי. זהו שיתוף הפעולה השלישי של השחקן עם הבמאי טום שדיאק, אחרי "אייס ונטורה" ו"שקרן שקרן". כמו ברבים מסרטיו, גם כאן יש אלמנט בדיוני שקורה לבחור רגיל ומשנה את חייו, כשברוס עולה לאלוהים (מורגן פרימן) על העצבים ומקבל את הכוחות שלו כדי ללמוד שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. למרות ביקורות מעורבות, הסרט הפך לרווחי ביותר בקריירה של הקומיקאי לאותה תקופה, עם הכנסות של קרוב ל-500 מיליון דולר.

5. אייס ונטורה (1994)

עבודותיו המוקדמות של קארי היו משולחות רסן בהצהרת כוונות שלא משתמעת לשתי פנים – יש כאן קומדיה מסוג חדש, נועזת ונטולת גבולות, כזו שתגרום לרבים להרים גבה. בסרט הזה ובסרט ההמשך יש מספר סצנות מאוד ספציפיות שלא יישכחו לעולם. אפשר להקביל את הזעזוע שעבר אז בעולם הקומדיה להשפעת פועלו של סשה ברון כהן בימינו. בתפקידו הקולנועי הראשי הראשון, של מה שתהפוך לאחת הדמויות היותר מזוהות איתו, קארי ספג קיתונות של סלידה מצד המבקרים. למרות הביקורות, "אייס ונטורה" נחשב לאחד מעמודי התווך בקריירה של קארי והיחיד שזכה לסרט המשך מיידי.

4. המופע של טרומן (1998)

הטבילה הראשונה של קארי במי הז'אנר הדרמטי. "המופע של טרומן" הקדים את זמנו כשהגיע לבתי הקולנווע הרבה לפני עליית הרשתות החברתיות וכשתוכניות הריאליטי עדיין היו בחיתוליהן. הוא אפילו הקדים בשנה את "המטריקס". טרומן הוא אדם רגיל שללא ידיעתו מצולם במשך כל שעות היממה לתוכנית המשודרת בטלוויזיה ובעצם גדל לעיני הצופים, שחיים את חייו יחד איתו ומנתחים כל פעולה שלו. זה היה סרט המעבר המושלם עבור קארי, כזה שמאפשר לו עדיין להיות עצמו אבל גם לשחק תפקיד חצי דרמטי בסרט בעל פרופיל גבוה שמדבר על אמיתות אוניברסליות ומציב מראה מול הצופה. השחקן זכה על הופעתו בגלובוס הזהב הראשון שלו, בקטגוריית שחקן ראשי בתפקיד דרמטי, וקיבל כתף קרה מהאקדמיה בפעם הראשונה.

3. המסכה (1994)

שנת 1994 הייתה פורה במיוחד עבור השחקן בעל פני הגומי, עם יציאת שלושה מלהיטיו הגדולים ביותר זה אחר זה: "אייס ונטורה", "טיפשים בלי הפסקה" ו"המסכה". אבל דווקא הסרט הזה נתן לקארי את הבמה הגדולה והזדמנות לשחק תפקיד כפול ברוח ד"ר ג'קיל ומר הייד. למעשה, המסכה היא פרי יצירתו של לוקי, המוכר בימינו מהיקום הקולנועי של מארוול. כך שבעקיפין, קארי הוא הראשון שנכנס לנעליו (או פניו) של אל התכסיסים הנורדי. כל השטיקים והבדיחות עבדו נהדר גם עם תקציב אולפנים גדול וקארי הפך לכוכב קולנוע. בזכות ההצלחה הקופתית, "המסכה" הפך באותה תקופה לסרט המבוסס על קומיקס השני המכניס ביותר, אחרי "סופרמן". פני הגומי של קארי, שימושיים מאי פעם בסרט הזה, בוודאי חסכו למפיקים לא מעט על אפקטים מיוחדים. ההופעה של קארי זיכתה אותו במועמדות הראשונה שלו לגלובוס הזהב.

2. שקרן שקרן (1997)

עם כל הכבוד לכל מה שעשה לפני ואחרי, "שקרן שקרן" היא הקומדיה המצחיקה ביותר של ג'ים קארי. הוא מעניק בסרט הופעה קומית יוצאת מהכלל, שמשתלטת על כל פינה ורגע בסרט, ממש כמו שהכישוף המונע ממנו לשקר משתלט על כל גופו. אלמנט נוסף שמבדל סרט זה מקומדיות אחרות של קארי הוא שביב של אנושיות שהוא מציג, על אב שהוא גם התגלמות הסטיגמה על עורכי דין, המאבד את הנשק הכי חזק שלו בחיים. ההופעה הקורעת מצחוק עד היום זיכתה את קארי במועמדות השנייה שלו לגלובוס הזהב והפסד מכובד לג'ק ניקולסון.

[*]

1. שמש נצחית בראש צלול (2004)

סרט שהפך לקלאסיקה מודרנית והיה לשיא קריירה עבור רבים המעורבים בו: הבמאי מישל גונדרי ("מדעי החלום"), התסריטאי צ'ארלי קאופמן ("להיות ג'ון מקלוביץ'" ,"אדפטיישן") וקארי עצמו בהופעה הכי שלמה שלו. בשקט, בלי מאמץ, בלי פרצופים ובלי מניירות, יכול מאוד להיות שראינו כאן את ג'ים קארי האמיתי, בתפקיד אדם מופנם, כבוי וחסר חשיבות שמנסה לברוח מהזיכרונות שלו אבל מוצא את עצמו רודף אחריהם. מועמדות נוספות לגלובוס הזהב ללא זכייה והתעלמות נוספת מהאקדמיה, לא שינו את העובדה שהתפקיד הזה העלה את קארי למעמד של שחקן ורסטילי ומוערך.