רייצ'ל בת 50: התחנות המשמעותיות בקריירה של ג'ניפר אניסטון

שלח לחבר הוסף תגובה שתף

הגולדן גירל של הוליווד, ג'ניפר אניסטון, חוגגת היום יום הולדת 50, מתוכן 25 על המסך הגדול והקטן. בניגוד לסטיגמות העבר שבגיל זה נחים בהוליווד על זרי הדפנה, אניסטון רק ממשיכה לפרוח. לאחרונה היא הופיעה בקומדיה המוזיקלית "גדולה מהחיים" ויש לה פרויקטים נוספים בקנה, ביניהם סרט עם אדם סנדלר וסדרת טלוויזיה חדשה לצד סטיב קארל. לכבוד יום הולדתה בחרנו חמש תחנות עיקריות בקריירה שלה

תחנה ראשונה: אין כמו חברים

ג'ניפר ג'ואנה אניסטון נולדה בלוס אנג'לס בשנת 1969 לשחקו היווני-אמריקאי ג'ון אניסטון (שמוכר מאופרת הסבון האמריקאית "ימי חיינו") ולשחקנית ננסי דואו. למרות שחיידק המשחק תקף אותה בגיל צעיר, אניסטון החלה את צעדיה הראשונים לאחר סיום התיכון. היא הופיעה בתפקידים זניחים בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה, אך הפריצה הגדולה בקריירה שלה הייתה ב"חברים". הסדרה "חברים" נמשכה עשר עונות (מ-1994 עד 2004) ועד היום היא נחשבת לאחת האהובות והמצליחות אי פעם.

הדמות שגילמה ג'ניפר הייתה רייצ'ל גרין, בחורה יפה ומפונקת שמגיעה להתגורר בניו יורק עם חברת ילדותה. דמותה בסדרה עוברת שינויים לאורך העונות בפן האישי, הזוגי והקרייריסטי. אם בעונה הראשונה מכירים אותה כבחורה בשמלת כלה שנטשה את ארוסה בערב נישואיהם, בעונות המתקדמות היא הופכת מבחורה מפונקת לאישה חרוצה ואחראית וממלצרית לא מוצלחת בבית קפה לרכזת קולקציית נשים ב"ראלף לורן". וכמובן – גולת הכותרת: מצבה הזוגי השתנה – בתחילת הסדרה הייתה רווקה, בעונה השנייה היא התאהבה ברוס והם הפכו לבני זוג ולמרות הפרידות החוזרות ונשנות ביניהם, הם חזרו להיות יחד בסוף הסדרה וחלקו בת משותפת.

וכמובן איך אפשר בלי לציין את תסרוקתה של אניסטון שהשתנתה לאורך הסדרה והפכה לטרנד שספרים בכל רחבי העולם היו מעודכנים בו. אניסטון הייתה מועמדת לפרסים רבים על תפקידה בסדרה ובין זכיותיה היו פרס גילדת שחקני המסך ב-1996, פרס האמי ב-2002 ופרס גלובוס הזהב ב-2003. אין ספק שזהו התפקיד שהיא הכי מזוהה עמו עד היום ואחד מתפקידיה הטובים.

[*]

תחנה שנייה: הבחורה הטובה

תוך כדי עבודתה בסדרה "חברים", ניסתה ג'ניפר, כמו שאר חבריה לקאסט, את מזלה בעולם הקולנוע. בשנת 2002 יצא לאקרנים הסרט "בחורה טובה" בכיכובה לצד השחקן הצעיר והלא מוכר, ג'ייק ג'ילנהול. הסרט, בבימויו של מיגל ארטטה לא היה הצלחה קופתית במיוחד, אבל הציב את אניסטון לראשונה בתפקיד שונה ב-180 מעלות מדמותה כרייצ'ל גרין. הסרט מתאר את ג'סטין (ג'ניפר אניסטון ללא איפור ובלבוש יומיומי ולא מחמיא), בחורה כבת שלושים שעובדת כקופאית בסופר מרקט. בעלה של ג'סטין (ג'ון סי ריילי) הוא גבר עצלן ולא רומנטי וכאשר נכנס לחייה בחור צעיר ומעניין בשם הולדן (ג'ילנהול) היא נענית לחיזוריו. כעת עליה להחליט האם לעזוב את בעלה ולחיות עם הולדן או לחזור לחייה האפורים עם בעלה. בסרט זה קיבלה אניסטון לראשונה תפקיד דרמטי מאתגר והציגה יכולות משחק מצוינות. היא קיבלה עליו שבחים רבים והראתה שהיא מסוגלת להתעלות על תפקיד רייצ'ל ב"חברים".

תחנה שלישית: שובר הקופות הראשון שלי

לאחר משחק דרמטי בסרט "בחורה טובה" ובמקביל לגילום תפקיד רייצ'ל בסדרה "חברים", החלה אניסטון להופיע בקולנוע בסרטי קומדיות רומנטיות. אחד מסרטיה הראשונים, והרווחי ביותר בקריירה שלה, הוא "ברוס הגדול מכולם" מ-2003. בסרט קומי זה, בבימויו של טום שדיאק ("פאטץ' אדאמס") הצופים פוגשים בכתב הטלוויזיה, ברוס (ג'ים קארי) שנמצא בזוגיות עם גרייס (ג'ניפר אניסטון). ברוס אינו רווה נחת מתפקידו ושואף להתקדם ולהיות מגיש ראשי. יום אחד, לאחר מספר מקרים חסרי מזל, הוא דורש הוכחה כי אלוהים קיים. לאחר שהוא נפגש עמו, הם מתחלפים בתפקידיהם למשך שבוע ימים.

ברוס שנלהב מכוחותיו משתמש בהם למניעיו האישיים בניגוד להסכם בינו לבין אלוהים וחייו משתנים. הוא נוסע במכונית יוקרתית, משדרג את התפקיד שלו בעבודה ונהנה מחיים זוגיים טובים. אבל דרישות התפקיד כאלוהים מתחילות להיות דרשניות והוא מתקשה לעמוד בעומס ובלחץ וגם בת זוגו מרגישה כי אישיותו השתנתה ולא לטובה. הסוף של הסרט רומנטי ומשעשע עם ביקורת עוקצנית על החברה הקפיטליסטית שהפכנו להיות. בסרט זה אניסטון היא בת זוגו של הדמות הראשית. תפקידה אינו מכיל נפח רב ואין לו עומק, אך זה התפקיד שהתחיל להתניע את הקריירה הקולנועית המצליחה שלה בז'אנר הקומי.



תחנה רביעית: משפחה שכזו

אניסטון מיצבה את עצמה כדמות מתוקה וענוגה בסרטים קומיים רבים, חלקם היו שוברי קופות היסטריים כמו "ואז הגיעה פולי" (2004) לצד בן סטילר, "הצד שלו, הצד שלה" (2006) לצד וינס ווהן, "מארלי ואני" (2009) לצד אוון ווילסון ועוד. אחד הסרטים המצליחים ביותר שלה הוא "אנחנו המילרים" (2013) בבימויו של רוסן מרשל ת'ארבר ("גורד שחקים"). סרט זה אינו קומדיה רומנטית, הז'אנר שג'ניפר בדרך מלוהקת אליו, אלא קומדיית פשע. בסרט אניסטון מגלמת חשפנית בשם רוז שיחד עם סוחר סמים בשם דיוויד (ג'ייסון סודייקיס המצחיק), נער חנון בשם קני וכייסת צעירה בשם קייסי, מתחזים ל"משפחת מילר", משפחה אמריקאית ואוהבת מהפרברים. כל זאת על מנת להבריח סמים למקסיקו ולהתחלק בסכום הכסף שיקבלו. הם נוסעים יחד בקרוואן ובמהלך המסע הם חווים חוויות נעימות ופחות נעימות (ובעיקר מצחיקות) במהלכן הם מתחברים אחד לשני, ומתגבשים יחד למשפחה אמיתית. בתפקיד זה אניסטון ניסתה לצאת מקו הליהוק של התדמית המתוקה והרומנטית של ה"בת של השכן". היא בעצם המשיכה את התפקיד שגילמה בסרט "איך להיפטר מהבוס" בשנת 2011, קרי, רופאת השיניים שמטרידה מינית את העוזר שלה. אבל בניגוד לתפקיד המטרידנית, בסרט "אנחנו המילרים" היא מגלמת חשפנית, שהטרדה מינית היא מנת חלקה. יחד עם זאת, היא הביאה לדמות קורטוב הומור ורגישות רבה. לטעמי, סרט זה הציג את אניסטון בפן אחר אבל עדין לא הצליח להוציא אותה מהקיבעון הליהוקי של הקומדיות הרומנטיות.



תחנה חמישית: עניינים שבלב

אניסטון מפתיעה ומלוהקת לתפקיד דרמטי שני בקריירה שלה, מאז "בחורה טובה". בסרט "עוגה" (2014) בבימוי דניאל בארנס ("ביסטלי") ובהפקתה של אניסטון. היא מגלמת את קלייר בנט, אישה שסובלת מכאבים חזקים בגבה ושרויה בדיכאון. הסיבה לכך נעוצה בתאונת דרכים בה הייתה מעורבת שהרגה את בנה. מאז חייה השתנו – בעלה עזב אותה, היא אינה נמצאת בקשרים חברתיים ומזניחה את עצמה. למרות שהיא נמצאת בקבוצת תמיכה, היא עדיין לא מצליחה לחזור לשגרת חייה.

סצנת הפתיחה בסרט היא פרידה של קבוצת התמיכה מאחת מחברותיה, נינה (אנה קנדריק), שהתאבדה. סצנה זו גורמת לקלייר להתעניינות גוברת בנינה ובמשפחתה. היא מנהלת עמה שיחות בדמיונה, מתיידדת עם בעלה, רוי (סאם וורת'ינגטון) ובאופן זה מתחילה להתמודד עם הצער, הכאב והשגרה שבחייה. סרט זה לא היה שובר קופות אבל זיכה את אניסטון במועמדות לגלובוס הזהב ובשבחים רבים על משחקה, ובצדק. אניסטון במראה אישה מוזנחת, עייפה ומדוכדכת, שבורת לב ומכורה למשככי כאבים. מדובר בתפקיד לא פשוט לגילום והיא הצליחה להיכנס לנעליה של קלייר באופן טבעי. לטעמי, תפקידה הטוב ביותר עד כה בקריירה.

מיכל ליבר רונן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות