אירועי עופרת יצוקה תמיד יהיו חלק ממני: ראיון עם השחקן אביב אלקבץ

"בגיל מאוד צעיר הבנתי שאני רוצה להיות שחקן", מספר השחקן אביב אלקבץ. אלקבץ היה בן 10 כאשר היה בחוג תיאטרון והחליט שזה המקצוע שיפתח בהמשך הדרך, אך הוא לא ידע ש-4 שנים אחר כך ילהק אותו שבי גביזון בתפקיד הראשי לאחד הסרטים הישראליים הנצפים והרווחיים ביותר ברחבי העולם, "האסונות של נינה".

אלקבץ, כיום בן 30, גר במושב חגור עם אשתו ובנו, איתמר. בנוסף להיותו שחקן הוא גם מורה לתיאטרון וספרות בתיכון שבו הוא עצמו למד. "ההוראה זה משהו שגם מלווה אותי המון שנים", מספר. "כשהייתי בשנה ג' ב'ניסן נתיב' פתאום נפלה לי ההבנה שמשחק זה להיות מרוכז בעצמי, בנפש שלי ולחקור את עצמי. אבל אני רציתי פחות להתמקד בעצמי ולעזור ולהשפיע על הסביבה שלי אז למדתי כיצד לשלב".

יום אחד קיבל אלקבץ הודעה בפייסבוק מהשחקן-במאי הוותיק שרון בר זיו שהזמין אותו לאודישן עבור סרטו החדש, "בוקר טוב ילד". הסרט מלווה זוג הורים (בכיכובם של בר זיו וקרן מור) בעוד שבנם, עומרי (אלקבץ), נכנס לתרדמת אחרי שנפגע בפעילות מבצעית בעזה.

אלקבץ מספר כי אלקבץ התרגש מהתסריט עד דמעות ומיד הסכים להיבחן לתפקיד שהוצע לו אז- תפקיד הקצין, אחד מחבריו של עומרי. "הרגשתי שזה פרויקט מאוד מיוחד ואמרתי לשרון שלא משנה מה קורה עם האודישן אני מאוד אשמח לקחת בו חלק בכל תפקיד", אומר. "שבוע אחרי כן שרון התקשר אליי ואמר לי שהוא רוצה שאני אהיה הילד. זה מאוד ריגש אותי".

[*]

הבנתי שעבדתם קשה על בניית הדמות

"קיבלתי אתגר לעבוד על דמות שסובלת מפגיעת ראש. נפגשנו עם ד"ר סחר מבית לוינשטיין ולמדנו מה זה פגיעת ראש ואיך זה מיתרגם בפעולות הפיזיות של זה, מה תהליך ההחלמה. אבל בעיקר הבנו שאנחנו לא יודעים הרבה, מה שד"ר סחר אמר לנו שיש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים על המוח. אז זה נתן לנו מעט חופש בבחירות שלנו לגבי אופי הפציעה".

איך היה לעבוד עם במאי שהוא גם שחקן?

"זה שרון. זה כיף לעבוד עם שרון כי הוא בן אדם מאוד רגיש, מאוד קשוב והוא יודע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון וזה פתאום מאיר עיניים. אפילו באודישן הוא עשה לי איזה שיעור במשחק, מעין טיפ קטן, כשהוא לא ידע אפילו שאני אהיה בסרט. שרון מפרגן, הוא מפרגן בבימוי שלו וגם במשחק שלו".

אילו אתגרים היו לך במהלך הסרט?

"אני חושב שהאתגר העיקרי הוא לצלם סרט שלם ב-6 ימים. לא צילמנו 24/7 אבל כן עבדנו במשך ימים מלאים, אני מניח ששאר הצוות עבד עוד כשאנחנו סיימנו לצלם. אבל כמו שאמרתי הצוות היה מאוד מחויב לפרויקט ולתהליך, לא היינו מצליחים לצלם את הסרט ב-6 ימים לולא הצוות הזה. גם היה קשה לשחק את הלוחם הזה, חשבתי איך אני עושה את זה ברגישות ובאותנטיות. אני חושב שזה האתגר הגדול שניצב בפניי כאשר שרון הציע לי את התפקיד". בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, אלקבץ שירת במבצע עופרת יצוקה כמפקד טנק בחיל השריון. השחקן שהה במשך 17 יום בתוך הטנק ביחד עם חבריו לנשק. למרות שלא עבר פציעה דומה לזו שבסרט, עברו הקרבי ליווה אותו במהלך הצילומים.

כיצד האירועים האלו עזרו לך לבנות את דמותו של עומרי?

"אני חושב שאירועי עופרת יצוקה תמיד יהיו חלק ממני, אז כמובן שהם חלק ממה שהבאתי לעומרי. הבנה של מה זה חייל קרבי, מה זו חברות. תודה לאל, לא הייתה לי התמודדות עם פציעה שכזו אבל כן הבאתי את ההתמודדות שלי עם השלכות של קרב. אני מעביר את החוויות האלו בראש שלי כל הזמן, ברגעים מסוימים פחות וברגעים אחרים יותר. מבחינתי ההתמודדות הזו זה חלק מעיבוד החוויה שלי של לחימה".

עבדת לצד הרבה שחקנים גדולים כמו איילת זורר, אסי דיין וכמובן קרן מור בסרט הוכחי. מהם הדברים הכי חשובים שהם לימדו אותך?

"קודם כל מקצועיות שחקן. להגיע בזמן, ללמוד את הדמות שלך ולעבוד עליה. תמיד להיות מחובר לסרט, גם בסרטים שבהם אין הרבה טקסט תמיד חשוב לדעת מה קרה בסצנה לפני ומה קורה בסצנה אחרי. לשאול שאלות את הבמאי אם יש דברים לא ברורים. אני גם רוצה לפרגן לעוד שחקנים גדולים שעבדתי איתם כמו הדר ברוך, יותם קושניר, ערן לחמן, טל מרציאנו, דר רוזנבאום, מעיין גולדברג, לירון חי ביטון, אמיר עודה ואסיה נייפלד".

מה זכור לך מהעבודה עם שבי גביזון ב"האסונות של נינה"?

"שבי הוא בן אדם מאוד מאוד פתוח. בתור ילד בן 14 לא הבנתי מה זה אומר המקצוע משחק כי מבחינתי עבדתי בעיקר על סמך אינטואיציות. שבי עזר לי לבנות את הדמות הזו, ממש עבדנו ביחד על גילוי הדמות של נדב. בתור ילד לא מנוסה היו לי הרבה שאלות והוא ידע לכוון אותי. גם שרון וגם שבי, שניהם ידעו לכוון אותי. לדעתי זו גדולה של במאי, לדעת לכוון את השחקן למקומות שהוא רוצה".

איפה תרצה להיות עוד 3 שנים?

"עוד 3 שנים אני מסיים את מחזור החינוך הראשון שלי ולמעשה נותן את ברכת הדרך שלי לתלמידים שלי. איתמרי, הבן שלי, יהיה בן 4. אני בן אדם צנוע, אני במקום שמאוד טוב לי בו. טוב לי כמורה, כמחנך, כאבא. כל פרויקט שייכנס לי בדרך אני רוצה שיעניין אותי. אני מאחל לעצמי להמשיך ככה".