עברתי דרך מאוד ארוכה ועכשיו משהו נפתח: ראיון עם עומר עציון

"באופי שלי אני מאוד לייט בלומר ולכן הרבה מאוד שנים דשדשתי. אני אדם שמתבשל על אש קטנה ולאט לאט מגביר את הלהבות. ככל שאני מכיר את עצמי יותר, אני משתפר כאדם, כשחקן וכיוצר - וזו הדרך שלי", אומר השחקן עומר עציון, שדי מרוצה מהמקום בו הוא נמצא כרגע ובצדק: עם אחד התפקידים הראשיים בסרט "אול אין", תפקיד משמעותי בהצגה "השיטה" בתיאטרון "באר שבע" וסרטוני רשת מצליחים ומצחיקים, הוא מפלס את דרכו למעלה, לאט אבל בטוח.

עציון (41) במקור מירושלים, עבר לבית שמש בכיתה א' שם גדל והתחנך עד תקופת הצבא. מאז הספיק לגור בתל אביב, לעבור לגבעת שמואל (שם הוא גר כיום) אך שוקל לחזור לתל אביב בה עיקר עיסוקיו. את המשיכה לתחום הבמה גילה בילדותו, בסביבות כיתה ג'. באותו הזמן התחיל לגלות ענין בחיקויים (אותם ניתן לראות בחמש שנים האחרונות ברשת). "זה התחיל בחופשים כשהבחנתי שיש במשפחה של אימא שלי טיפוסים מגוונים, והתחלתי לחקות אותם. מהתגובות של הקהל הבנתי שאני מספק סחורה טובה", הוא צוחק.

בתיכון היה מעופף, חולם בהקיץ, די סבל ובעיקר כתב שירים ותסריטים. גם בצבא הרגיש שהיה לו "שירות פרווה" כששירת בחיל האוויר בתל נוף. לאחר טיול אחרי הצבא בדרום אמריקה ובארה"ב הוא חזר עם מוטיבציה וחדור מטרה ומאז לא הפסיק בלמידה והתמקצעות בתחום המשחק והתסריטאות. הלמידה התחילה בקורס משחק מול מצלמה, אחריה לימודים בבית ספר למשחק ב"בית צבי" לצד איתי טיראן. לפני מספר שנים סיים את לימודיו כתסריטאי בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל". "זה אחד הדברים היפים שעשיתי בשנים האחרונות", הוא מספר עם ניצוץ בעיניו. לימודי התסריטאות גרמו לו לנקז החוצה את יכולותיו הקומיות ו'לקפוץ למים', באמצעות סרטוני רשת שהפכו לקאלט. שיתפו איתו פעולה בפרויקט שחקנים מוכרים כמו מאור כהן ואגם רודברג. "זה כיף אדיר לשתף פעולה עם חברים טובים ואנשים שאני מאוד אוהב", הוא מסביר. לאורך השנים הופיע עציון בתאטראות השונים וכיום הוא משחק בתאטרון באר שבע דמות נבל שלא בוחל בשום אמצעי בהצגה "השיטה".

[*]

(עומר עציון, צילום: קורין אביסדריס)

למה מלהקים אותך בעיקר לתפקידי הרעים?

"אני יודע שיש משהו בחזות שלי שהרבה פעמים מייחסים לה משהו קצת פסיכוטי, יש לי מבט חודר ומבנה עיניים חתולי. אז כנראה שאני משדר את זה, למרות שאני מאוד רחוק מהעולמות הפסיכוטיים האלה. אני יודע לתת לדברים מהעולמות האלה להדהד בתוכי ולהתחבר אליהם. זה גם פאן לא נורמאלי כי גדלתי על סרטי המאפיונרים והושפעתי מאוד מתקופת תור הזהב האמריקאי של שנות השבעים, אז תמיד אני נהנה לגלם תפקידים מהעולמות האלה". הסיבה שנפגשנו היא לרגל יציאת סרט ההרפתקאות הקומי, "אול אין", שייצא לאקרנים בסופשבוע הקרוב, בו מככב עציון באחד התפקידים הראשיים. הסרט מתאר ארבעה חברי ילדות (צחי הלוי, עומר עציון, שלומי קוריאט ויוני זיכהולץ) שחוו בעברם השפלה במשחק פוקר על ידי יריבם הגדול, אורן קלירס (זהר שטראוס) וכעת הגיע זמנם לנקום ובגדול. על הדרך הם עוברים הרפתקה מטורפת בה הם נתקלים בטיפוסים מוזרים ואפילו מוצאים אהבה. במקור עציון בכלל נבחן לדמותו של אורן קליר, הבחור הרע אותו מגלם זוהר שטראוס אבל הבמאי יונתן בר אילן החליט שישחק את דמותו של צופי. "שמחתי שזה יצא ככה כי זה משהו אחר. ברור שהיה לי כיף לשחק את הרע, המאפיונר, אבל משהו נורא דיבר אליי בדמות של צופי ויצאתי למסע בכיף גדול", הוא מספר.

צופי הוא בחור עשיר שהאלכוהול גרם לו להיכנס למשבר. הוא מאוד שברירי ונפיץ ועושה הכול לשמור את עצמו בפוקוס למרות שהחברים שלו, אותם הוא אוהב, מנסים לדרדר אותו. הוא יוצא למסע שהולך ומחריף והמשימה שלו לשמור את עצמו שפוי אחרי הגמילה מאלכוהול הופכת יותר ויותר מאתגרת. על הדרך נוצר רומן בינו לבין השוטרת (דינה סנדרסון) ואז נכנס סיפור אהבה למשוואה. "יש בצופי עולמות שמאוד קל לי להתחבר ולהזדהות איתם ואני יכול להביא משם את מי שאני, את הבחור החולמני וההזוי שבחבורה. אני אמנם לא הוא, אבל המנוע של הדמות והמקום של מישהו שנמצא אחרי פרק של התמכרות לאלכוהול ויש לו מאבק פנימי שלא לחזור לשם זו פעולה שמעניין לשהות בתוכה", הוא מספר על החיבור לדמות.

על מנת להיכנס לדמותו של צופי הוא לא היה צריך לערוך תחקיר או לשבת לשיחה עם מישהו שעבר דבר דומה, אלא פשוט להתחבר לחוויית התמכרות אחרת, אותה חווה בעברו. "אני חי מאוד את העולמות האלה. הייתה תקופה של באנגים של חשיש שנמשכה ארבע שנים טובות. ידעתי בתוכי שאני צריך להפסיק את זה וכמה שזה לא נכון לי וכמה שזה מאט אותי. ניסיתי בכוח להפסיק ללא הצלחה, עד שפשוט הפסקתי. לא רציתי יותר וזה לא מדגדג ולא קורא לי יותר בשום צורה. הקילומטראז' של גיל 41 נותן כל כך הרבה הבנה של התחושות הפנימיות בהם צופי נאבק ומתמודד והאקספרסיביות של הדבר הזה יותר קלה ונוכחת כי היא יושבת על מטענים אמתיים", הוא מסביר.

זו פעם ראשונה שאתה משחק תפקיד ראשי בקולנוע.

"זה מאוד משמח. אבל בגלל שעברתי דרך כל כך ארוכה ולדעתי התעשייה היא 'שכונה', הפרופורציות שלי מאוד שפויות. זה מאוד משמח לעשות תפקיד גדול בסרט, משהו שקורה סוף סוף וגם לאחרונה אני משתתף גם בסדרות טלוויזיה, אז זה נחמד שמשהו קורה ונפתח. עם זאת אני לוקח את הכול בפרופורציה, מודה על כל דבר שקורה ובא ליהנות".

לפני זה שיחקת בפרק ב"קינגים", שזו סדרה שכתבו יוני ויונתן שגם עוסקת בפוקר.

"יונתן בר אילן הכיר אותי ואהב את הדברים שאני מביא, הייתה לנו דינמיקה טובה וזה התגלגל משם. גם יוני זיכהולץ (התסריטאי וגם אחד השחקנים) הוא חבר מאוד יקר שלי לא רק על הסט, גרנו באותו בניין עשר שנים והוא למד שכבה מעליי בבית ספר למשחק בית צבי".

בין שלל עיסוקיו, הוא מעביר סדנאות לתיכונים, מגדל עומר את בתו, בת ה-4.5 והוא כרגע לאחר פרידה מאם בתו, עמה היה בקשר 13 שנה. הוא כרגע עובד על סדרה שמבוססת על חומרים מחייו. החלום שלו הוא להמשיך לעבוד וליצור בתחום ו"להצליח להסתובב כמה שיותר ימים בעולם הזה כמו אריה טוב". עם זאת, הוא אופטימי ומאמין שכל דבר יגיע בזמנו: "אני יודע שאעשה דברים. הדברים יקרו, אין דרך אחרת".