Seret מהעבר: עשור לזוהי סדום

עונת הקיץ של 2020 ככל הנראה תיזכר כנטולת שוברי קופות קולנועיים מהארץ או מרחבי העולם בשל נגיף הקורונה שגרם לסגירת בתי הקולנוע בחמשת החודשים האחרונים. זה בדיוק הזמן לחזור אחורה 10 שנים לחודש אוגוסט 2010 ולציין את יום הולדתו של אחד משוברי הקופות הגדולים בתולדות הקולנוע הישראלי, שפתח את העשור הקודם בהצלחה היסטרית, והפך לסרט קאלט בתרבות הישראלית. "זוהי סדום" עשה היסטוריה כשהגיע למעל ל-500 אלף צופים והפך לסרט הנצפה ביותר ב-25 השנים שקדמו להפצתו, וגרם לנו להיקרע מצחוק מאז ועד היום.

עלילת הסרט מציגה את הסיפור המוכר של עיר החטאים התנ"כית- סדום, ימים ספורים לפני הגשמת צוו של אלוהים הקובע להשמיד אותה ואת כל היושבים בה. פגישה עסקית בין אברהם (מוטי קירשנבאום ז"ל) לבין אלוהים (אייל קיציס) המנסה למכור את האמונה באל אחד (הוא עצמו) כעסקה אטרקטיבית ונוצצת, מסתכמת ככישלון מצידו כשאברהם מסרב לו. כתוצאה מכך, מציע האל בפני אברהם, כחלק מתוכנית שיווק אגרסיבית, להשמיד את העיר סדום כהוכחה לגדולתו. אברהם המסוקרן מסכים להצעה של האל ומציב בפניו את הצלת חייו של אחיינו לוט "הצדיק היחיד בסדום", כתנאי להצטרפותו. לאורך הסרט אנו מלווים את שרשרת האירועים הבלתי צפויה והמשעשעת הנקרית בדרכם של לוט ובני משפחתו כשהשמועה בדבר היותו הניצול היחידי מסדום (העתידה להיחרב)- מתפשטת, ואת שליחיו של אלוהים במסעם להציל את לוט מפני הגורל הצפוי לו במידה ויישאר בעיר.

[*]

"זוהי סדום" נוצר כפרויקט קולנועי ראשון של יוצרי תכנית הסאטירה הטלוויזיונית ''ארץ נהדרת'' ונבחרת כוכביה, המלווים את החברה הישראלית, על כל שינוייה ותהפוכותיה מאז שנת 2003. הסרט, בוים על ידי אדם סנדרסון ומולי שגב, ומציע ספין סאטירי וביקורתי על הסיפור התנ"כי המוכר המתכתב ומשלב אלמנטים מישראל המודרנית של שנת 2010- שבצפייה מחודשת נראה כי לא השתנתה יותר מדי על אף השנים שעברו.

הסרט שיצא בקיץ 2010, הגיע אחרי תקופה ארוכה בה ז'אנר הקומדיה נזנח בתעשיית הקולנוע הישראלית שהתעסקה ברובה בז'אנרים ונושאים קשים וטעונים חברתית ופוליטית. בין סרטים אלו- "בופור" ו"ואלס עם באשיר" אף זכו לחשיפה גדולה במיוחד בקרב הציבור הישראלי, כיצירות מייצגות של העשייה הקולנועית בארץ עם מועמדותם של השניים לטקס האוסקר. "זוהי סדום", כסרט סאטירי, אינו מתעלם ומדחיק את הקשיים והמועקות המאפיינות את חיי היומיום וההווי הישראלי, אלא מציע נקודת מבט חדשה ומרעננת שהודחקה הצידה למשך תקופה ארוכה ונוגע בנושאים כמו היחס לערבים, נטל המסים בישראל, לעג למשטרה ועוד. על פי יוצר "ארץ נהדרת" מולי שגב, ההשראה העיקרית ביצירת הסרט, קביעת הטון שלו ועיצוב הדמויות, מקורם בסרט קאלט אחר- "בריאן כוכב עליון" של חבורת הקומיקאים הבריטית הנהדרת מונטי פייתון, המציע מבט אבסורדי על סיפור לידתו ומותו של ישו. הסרט אף תוכנן במקור להצטלם באותו המקום בו צולם "בריאן כוכב עליון" בסוף שנות ה-70, אולם בשל אילוצים ביטחוניים נאלצו להעביר את ההפקה אל אתר הצילומים העצום בעיר סופיה שבבולגריה.

למרות התגובות הפושרות ואף השליליות בחלקן כלפי הסרט מצד המבקרים, "זוהי סדום" זכה לקהל של למעלה מחצי מיליון צופים בבתי הקולנוע, והטביע את חותמו כסרט הישראלי הנצפה ביותר בתקופתו. ניתן לראות בסרט "זוהי סדום" סרט המהווה נקודת פתיחה לעשור פורה ומגוון בקרב התעשייה הקולנועית הישראלית, ולשינוי מגמה ביחסים שבין תעשייה זו הזוכה בהדרגה לאהדתו של הצופה הישראלי ומתבטאת בעלייה במספר הצופים הפוקדים את הסרטים הישראלים בבתי הקולנוע, ויצרו שיח פופולרי משמעותי כלפי סרטים קומיים כמו ''אפס ביחסי אנוש'', ''מכתוב'', ''ישמח חתני'' ועוד אחרים שהגיעו להישגים קופתיים משמעותיים.

מעמדה של תכנית הסאטירה הישראלית ''ארץ נהדרת'' כמדורת-שבט של החברה הישראלית עם לא פחות מ-17 עונות, לא מועמד בספק מאז ועד היום. אולם, בעת העבודה על הסרט היו חששות רבים אשר אפפו את תהליך ההפקה ואת עתיד היצירה המשותפת של הצוות אשר פחד שכישלון הסרט יוביל למפלת התכנית. שנים אחרי ניתן לעמוד כי ההצלחה המסחרית של הסרט לא הסתכמה רק בתקופת הקרנתו על מסכי הקולנוע, אלא מתבטאת במסורת שהותיר וברפרנסים הרבים שטבע, המלווים ומצוטטים על ידי התרבות הפופולרית הישראלית עד לימינו.

בין אם מדובר במימים אינטרנטיים המציגים את דמותו של טל פרידמן כאשת לוט, או החידושים והשירים המקוריים המופיעים בו (עם הלהיט הבלתי מעורער "דע אותי") ועד לשידורים חוזרים בכל יום עצמאות, חג ומועד ישראלי, הסרט מגשים ומצדיק את מעמד הקאלט שניתן לו. גם התכנית המצליחה "היהודים באים", שחוגגת את עונתה הרביעית בימים אלו בכאן 11, חייבת להוקיר תודה ל"זוהי סדום" שסללה לה את הדרך.