פרויקט סיכום 2021: 40 סרטי השנה של יאיר הוכנר

לפני הכל אני שמח לציין שזאת השנה ה-20 שלי באתר "סרט" ככותב הביקורות הראשי ועורך מדור ביקורות הקולנוע, אז זה בהחלט ציון דרך מרגש עבורי. הרשימה שהרכבתי השנה היא מסרטים שהוצגו גם בבתי הקולנוע המסחריים בישראל, בשירותי הסטרימינג השונים הנמצאים באופן חוקי בארצנו (נטפליקס, אמזון פריים,Apple TV) וגם סרטים שהוצגו בפסטיבלי הקולנוע השונים בארץ. שילוב בין קולנוע איכותי גבוה, סרטים מסחריים, סרטים אזוטריים שכמעט ולא הוקרנו בשום מקום על פני הפלנטה ושוברי קופות מדוברים.

1. טיטאן - סרטה של ז'וליה דוקרנו הוא אירוע קולנועי נדיר בעוצמתו. דוקורנו היא קולנוענית בלי מעצורים, שמצליחה ליצור קולנוע אישי, להיות אקטואלית ולשלב בתוך סרטה נושאים עכשוויים חמים. היא מכניסה לקהל שלה אגרופים ודופקת אותם בו בלי חשבון. אין כמעט סרטים כאלה ואין כמעט אנשי או נשות קולנוע כאלו ולכן "טיטאן" שזכה בפרס 'דקל הזהב' בפסטיבל קאן הוא בהחלט זן נדיר. צפו בו והתכוננו נפשית גם לגרוע ביותר וגם לטוב ביותר.

[*]

2. ארץ נוודים - הבמאית קלואי ז'או מצליחה ליצור סרט שהוא גם פיוטי ובנשימה אחת גם ריאליסטי. הוא מאופק, אנושי ובעיקר אוהב אדם. אין ספק שזה אחד הסרטים הטובים ביותר של ראשית העשור שזכה באוסקר מוצדק לסרט הטוב ביותר. תנו לסרט הכל-כך מיוחד הזה הזדמנות.

3. האביר הירוק - סרטו של דיוויד לאורי הוא על חיים, תשוקה לחיים, הפחד לחיות את החיים והאם יש בכלל משמעות לחיים שאנחנו חיים. זה סרט על גילוי עצמי, על גבריות, על אהבה, פיתוי ודת. "האביר הירוק" הוא כנראה אחד הסרטים הכי פילוסופים, רגישים ופואטיים שנראו על המסך הגדול לפני ואחרי הקורונה. לבטח זה הסרט היחיד שנראה כאילו הוא באמת נוצר במאה ה-14 ולא בימינו אנו וזאת על אף האפקטים המרשימים.

4. ליקריץ פיצה - סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון הוא שיר אהבה לקולנוע שלפני עידן שוברי הקופות ואכן הסרט הזה מרגיש לעיתים כאילו הוא נוצר לפני 6 עשורים. הוא עדיין סוחף, אנרגטי, נועז ומהנה יותר מרוב הסרטים הנוצרים היום.

5. אנט - לאו קראקס רקח עם להקת "ספארקס" אופרת רוק המיועדת לאנשים שרוצים לחוות קולנוע אחר, שנמאס להם לראות את אותם סרטים הוליוודיים שוב ושוב. מדובר בקן צרעות של טירוף, תשוקה, ייאוש והמון הומור עצמי. יצירה מתעתעת שמבהירה לנו כבר על הסצנה הראשונה שאנחנו נמצאים בתוך סרט, וזה לא הולך להיות סרט שגרתי בשום צורה ואופן.

6. אמא קטנה - סרטה החדש של הבמאית סלין סיאמה ("דיוקן של נערה עולה באש") מזכיר את סרטי האנימה הקסומים של הבמאי היפני הייאו מיאזאקי ומספק לקהל הצופים דרמה קטנה, אנושית ומפתיעה על מערכת יחסים בין אמא ובת והתמודדות עם שכול בעולם שנע בין מציאות לדמיון. 7. מין חסר מזל או פורנו משוגעים - מורה בבית ספר מוצאת את עצמה בלב סערה פדגוגית אחרי שסרטון וידאו פרטי שלה שבו היא מתועדת עם בעלה מקיימים יחסי מין דולף לאינטרנט. ההורים דורשים ממנה להתפטר אבל היא מסרבת. מסה קולנועית שנונה ומשעשעת ולעיתים מדכאת, זוכת 'דב הזהב' בברלין. נועז, מצחיק, מטריד וחתרני להפליא.

8. נוצות מלוכלכות - 75 הדקות של סרטו של קרלוס אלפונסו קוראל הוא יצירה תיעודית פיוטית מרגשת המביאה אל המסך את סיפורם של מחוסרי דיור בדרום ארצות הברית סמוך לגבול מקסיקו בעיירה שכוחת אל. אחד הסרטים הכי יפים השנה מבחינה ויזואלית עם צילום בשחור־לבן, אבל גם הכי קשים. סרט שלא יוצא מהלב והמראש.

9. לברוח - הבמאי יונאס פוהר רסמוסן עוקב אחרי 20 שנה בחייו של אמין נוואבי, כיצד נמלט בילדותו מאפגניסטן בעקבות המלחמה עם הטאליבן ולאחר הפלישה הסובייטית ומסע התלאות שעבר הגיע לדנמרק שבה סוף כל סוף יכול היה לחיות כהומו מחוץ לארון ולמצוא אהבה. כל זה באמצעות אנימציה מרהיבה ופסקול מעולה. סרט איכותי, רב עוצמה, מסוגנן ועשיר ברגש. מומלץ מאוד.

10. חוצה את הקו - סרט הביכורים של רבקה הול, שחקנית בריטית מוערכת והיום גם במאית. יצירה קולנועית פרובוקטיבית המביאה אל המסך את סיפורן של נשים שחורות בהירות עור שהיו יכולות לעבור גם כנשים לבנות. העלילה מתרחשת בשנת 1929, הסרט צולם בשחור-לבן המזכיר מלודרמות הוליוודיות קלאסיות משנות ה-30.

בעשירייה השנייה (11-20) ניתן למצוא את: "תא מספר 6" - דרמת מסע פינית מצחיקה ומרגשת; "כוחו של הכלב" - המערבון הפיוטי של ג'יין קמפיון שזמין בנטפליקס; "חופש מוחלט" - הנציג של אוסטריה לאוסקר - דרמה תקופתית על סעיף 175 הגרמני שאוסר על יחסים אינטימיים בין גברים; "הבת האפלה" - סרט הביכורים של מגי ג'ילנהול עם אוליביה קולמן בתפקיד ראשי מעולה; "מדבר פרטי" - דרמה ברזילאית מסחררת חושים מפסטיבל ונציה והנציג של ברזיל לאוסקר (מוקרן בסינמטק תל אביב ב-5.1); "טיק טיק בום" - סרט הביכורים של לין מנואל מירנדה' המיוזיקל הכי טוב לשנת 2021; "הטירונית" - סרט הביכורים האקספרסיבי של לורן הדאוויי עם איזבל פורמן המדהימה בתפקיד הראשי; "האב" - סרטו של פלוריאן זלר לפי המחזה פרי עטו, שקטף בצדק רב את פרסי האוסקר לתסריט המעובד והשחקן הראשי לאנתוני הופקינס; "פיג" - סרט הביכורים של מייקל סרנוסקי עם ניקולס קייג' על שף המתמודד עם שכול; "קודה" - מסחטת הדמעות של שאן הדר, קטפה 4 פרסים בסאנדנס 2020 ובצדק רב.

בעשירייה השלישית (21-30) ניתן למצוא את "ספיידרמן: אין דרך הביתה" - שובר הקופות הכי גדול לשנת 2021; "יחידת המתאבדים" - הבמאי ג'יימס גאן מתעלה על עצמו בסרט קומיקס אלים, נטול עכבות וקורע מצחוק; "מורעל" - סרט האימה הכי מטורלל שנראה השנה בקולנוע עם סוף קיצוני . "שכונה על הגובה" - המיוזיקל הלטיני הסוחף של השנה, מבוסס על מחזמר מצליח של לין מנואל מירנדה; "בל" - סרט אנימה ממוחו הקודח של הגאון היפני מאמורו הוסודה; ""The Velvet Underground - סרטו התיעודי של טוד היינס על הלהקה המיתולוגית בהנהגתו של לו ריד; "יד האלוהים" - הדרמה התקופתית הנפלאה של פאולו סורנטינו; "השבר" - סרטה של קתרין קורסיני הוא מיקרוקוסמוס של החברה הצרפתית בתוך חדר מיון עמוס במיוחד; "הכרוניקה הצרפתית" - ווס אנדרסון ברכבת הפתעות לקהל בוגר שרוצה ליהנות מסיפורים טובים, שחקנים איכותיים וגם לחגוג את אמנות הקולנוע במיטבה; "טיל אדום" - סרטו החדש המצחיק והעצוב של שון בייקר על כוכב פורנו היורד מתהילתו וחוזר אל העיירה שגדל בה.

בעשירייה הרביעית (31-40) תמצאו את "שירת הברבור" - הקסום עם אודו קייר שאם זה היה עולם צודק היה מקבל כל פרס אפשרי על התפקיד שלו בסרט זה; "נשמה" - סרט האנימציה השלישי ברשימה, הפעם של פיקסאר; "הזוג ריקרדו" - שביים וכתב אהרון סורקין, בהשתתפות ניקול קידמן וחוויאר ברדאם; "שומר טינה" - גאי ריצ'י בשיאו עם תפקיד מושלם של ג'ייסון סטיית'ם; "חולית" - ארוך מדי, בימוי שחקנים בעייתי אבל איזו הפקה מרהיבה ומרשימה; "סיפור הפרברים" - שפילברג נולד לביים מחזות זמר, תורמים לחוויה ריטה רומנו הקשישה ושחקני משנה מעולים ולא מוכרים חבל שהתסריט פגום והשחקנים הראשיים נוראים; "שיעורי שפה" - סרט הזום של נטלי מוראלס, עשייה קולנועית לכאורה פשוטה, אבל מרגשת וקורעת לב.

"אושר" - סרטה השני של הנריקה קול מביא אל המסך סיפור אהבה בין שתי צעירות העובדות בתעשיית המין בברלין; "המפחיד של שישים ואחת" - סרט הביכורים של דאשה נקראסובה (יורשים) סרט אימה עמוס רגעי WTF למכביר ועוסק ביחסי כוח ומגדר בדרך יוצאת דופן, נועזת ומפתיעה; "סתם אחד" + "מילקשייק אבק שריפה" - שני סרטי פעולה לא שגרתיים שמאוד נהניתי מהם השנה וכיף לנעול איתם יחדיו את הרשימה הזאת. וגם רציתי לציין שמאוד אהבתי את "שבעה בייבי" ו"מתיאס ומקסים" שפסטיבל הקולנוע הגאה בניהולי הציג מסחרית בסינמטק, אבל הרגשתי מוזר להכניס אותם לסיכום השנתי.