ראיון עם המוזיקאים הישראלים ששרים את שיר הנושא של היורשות

לפני כשנה המוסיקאים מאיה בלזיצמן ומתן אפרת קיבלו פנייה מפתיע ממרסלו מרטינסי, יוצר הסרט הפרגוואי ״היורשות״, שביקש מהם אישור להשתמש בביצוע שלהם לשיר הקלאסי משנות ה 30 "Recuerdos De Ypacarai" (זכרונות מהעיר ייפאקארי). לשיר האהוב יש מאות ביצועים שבוצעו ע"י זמרים רבים אבל מרטינסי בחר דווקא בביצוע היפה של שני היוצרים הישראלים השרים בספרדית את אחד השירים המוכרים ואהובים בפרגוואי. הביצוע שלהם הגיע עד כה ל-250 אלף צפיות ביוטיוב.

כיצד הבמאי יצר עמכם קשר?

"במאי הסרט פשוט פנה אלינו ישירות וכתב שהוא מעוניין בשיר ומשם המשכנו לשוחח. זהו שיר עם פראגוואי והוא ממש נחשב להמנון שם. כשהוא פנה דווקא אלינו הוא אמר שבהתחלה חשב לקחת ביצוע של זמר פראגוואי אבל אחרי ששמע את הביצוע שלנו, הוא החליט שזה מה שהוא רוצה. בשבילנו זה כבוד ממש גדול שהוא בחר דווקא בנו מתוך אלפי הביצועים הקיימים לשיר".

"היורשות" הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין 2018 וזכה בשלושה פרסים חשובים: פרס דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר, פרס דוב הכסף למבט חדש על אומנות הקולנוע ופרס איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומיים לסרט הטוב ביותר. בנוסף זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבלי הקולנוע של אתונה, אמסטרדם, סידני, סן סבסטיאן וטרנסילבניה ונבחר לייצג את פרגוואי כנציגה בקטגוריית הסרט הזר לאוסקר הקרוב. הוא גם מדורג במקום השני בטבלת המבקרים של "סרט" עם ציון ממוצע של 4.2 כוכבים. הסרט עוקב אחר זוג נשים בשם צ'לה וצ'יקיטה שחיות כבר שנים ביחד. קשיים כלכליים וחוב שהולך ותופח מחייבים אותן למכור את הרהיטים היקרים שלהן. כאשר צ'יקיטה נשלחת לכלא בעקבות החוב, צ'לה נותרת ברשות עצמה, לראשונה מזה שנים. היא מחליטה להשתמש ברכב האספנות שברשותן כדי לספק שירות הסעות לגברות המבוגרות והעשירות בשכונה. בדרך למשחק קלפים של אותן נשים היא פוגשת את אנג'י הצעירה ומלאת החיים. לראשונה בחייה צ'לה מתחילה לגלות מחדש את הרצונות שלה.

[*]

(מאיה בלזיצמן ומתן אפרת. צילום: תמר עידו)

במה לדעתכם השיר רלוונטי ומתאים לעלילת הסרט?

"האמת שאחרי שצפינו בסרט הבנו למה הוא בחר דווקא בו. עלילת הסרט משקפת בתוכה הרבה מהתרבות הדרום אמריקאית וזה שהסרט מסתיים באמירה מאוד ברורה וגורם לך בתור צופה לחשוב אחריו על מהות החיים ומקומך בתוכם, ומיד מתחיל הביצוע, יש בו משהו מאוד תמים דווקא שנותן לך את האפשרות ללכת עם המחשבות שלך הלאה. למען האמת, מאז יצא לנו לבצע הרבה את השיר אבל באותו הזמן שהוא הוקלט, זה היה אחד מהביצועים הראשונים שלו אז משהו בתמימות עדיין היה קיים".

מה חשבתם על הסרט לאחר הצפייה בו?

"חשבנו שהסרט מאוד מרגש .הבמאי עשה את עבודתו עם המון רגש והביא זווית נשית מעניינת שקשה למצוא בימינו. השחקנים מבריקים, הצילום יפהפה, אהבנו מאוד את הפסקול הקלאסי לאורך הסרט, אהבנו את הסיום שבאמת מעורר בך מחשבות ובכלל משהו בתרבות, באורח החיים הדרום אמריקאי, בפשטות, מאוד דיבר אלינו".