Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סיכום עשור: סרטי העשור של עורך האתר אלעד שלו

1. התחלה

אז הסביבון נפל או לא נפל בסוף? השאלה הזו שמרחפת מאז סצנת הסיום ועד היום ממחישה את היכולת של כריסטופר נולאן לקחת קולנוע מסחרי שובר קופות ולצקת לתוכו רעיונות פילוסופיים עמוקים, המצאות ויזואליות ונרטיביות מבריקות, אקשן עוצר נשימה ותסריט שלעולם אינך יודע מה הצעד הבא אליו יוביל. "התחלה" מביא את הקולנוע של נולאן לשלמות, מצדיק את הפיכתו לבמאי האמריקאי החשוב של זמננו, נותן עוד תפקיד נהדר לליאונרדו דיקפריו ובעיקר מאתגר את המחשבה והדמיון בסרט שמתרחש בעולם החלומות ונשאר לך בתוך הראש זמן רב לאחר מכן.

2. צעצוע של סיפור 3 - עוד דוגמה שלפעמים דווקא סרט המשך, בקולנוע מסחרי שמיועד לכל המשפחה, יכול גם להיות אחד הסרטים הבוגרים, חכמים ומוצלחים של העשור. סדרת הסרטים של פיקסאר הגיעה לשיאה בסרט השלישי שעוסק בנושאים כמו מוות, בדידות, התחושה כי אין לך מקום בעולם יותר וחלוף הזמן שעובר - ומנגיש אותם לבני הדור הצעיר בדרך מלאת דמיון שמשלבת בין כאב לשעשוע, כמו החיים עצמם, יותר כמעט מכל סרט שמיועד לקהל בוגר. בשנה האחרונה יצא החלק הרביעי והמוצלח בסרטי "צעצוע של סיפור", אך עדיין מבחינתי החלק השלישי הוא הסיום המושלם לעלילותיהם של וודי, באז שנות אור וחבריהם וסרט האנימציה האהוב עליי בכל הזמנים.

3. מקס הזועם: כביש הזעם - כששמעתי על סרט שמחייה את סדרת סרטי "מקס הזועם" משנות ה-80 לא היו לי ציפיות גבוהות. הסדרה המקורית מעולם לא הייתה חביבה עליי במיוחד וסיקוולים לסרטי עבר הם בעיניי בעיקר עדות לאובדן הדרך והמסחור של הקולנוע ההוליוודי. אבל במאי הסרט המקורי ג'ורג' מילר לא רצה ליצור עוד סרט המשך. הוא עיצב את הסרט על פי חזונו, גייס את התקציב במשך שנים ויצר סאגת אקשן אפית, טריפית וסוחפת במיוחד כמעט ללא שימוש באפקטים מיוחדים, ותוך יצירת עולם עשיר וקיצוני שלא נראה כמותו בקולנוע מזה שנים. ללא ספק סרט המשך שמתעלה על המקורות וכבר כעת אחד מסרטי האקשן הגדולים בהיסטוריה.

4. שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי - סרטו של מרטין מקדונה, שזכה בפרס האוסקר לשחקנית ושחקן המשנה, היה הפתעה ממזרית וחכמה על אם שכולה שיוצאת נגד המשטרה לאחר שחקירת בתה שנרצחה ונאנסה אינה מתקדמת. עם תסריט מצוין, תצוגת משחק עילאית של מקדורמנד (הבחירה שלי בהופעת העשור של שחקנית) ומסר הומני על הנקמה שאוכלת אותנו מבפנים הסרט הצליח להפתיע אותי בכל תפנית, לגרום לי להתכווץ במקומי ולחשוב עליו גם הרבה אחרי שהאורות נכבו.

5. ג'וקר - אחת מדמויות הקומיקס המסקרנות בכל הזמנים זכתה לעיבוד דרמטי יוצא דופן שמביא את עולם הקומיקס לסגנון ריאליסטי עם מסר חברתי רלוונטי במיוחד לימינו ושואב השראה ברורה מסרטיו של מרטין סקורסזה בדגש על "מלך הקומדיה" ו"נהג מונית". חואקין פיניקס (הבחירה שלי להופעת העשור של שחקן) הצליח להיכנס בהצלחה לנעליים הענקיות של הית' לדג'ר וג'ק ניקולסון שקדמו לו בתפקיד בסרט שמציג את סיפור המקור של הג'וקר בצורה אכזרית ומהפנטת ומפיח חיים, רלוונטיות ובגרות בגל סרטי הקומיקס הממוחזרים.

6. פרזיטים - אחת מרכבות ההרים המהנות עליהן עליתי בחיי. מאז בכורתו העולמית בפסטיבל קאן, שם גם זכה בפרס דקל הזהב, הפך "פרזיטים" לסרט המדובר של השנה ולאחד הסרטים הזרים הנדירים שהופכים לשוברי קופות ברחבי העולם. סרטו של בונג ג'ון הו ("אוקג'ה", "רכבת הקרח") הוא משל חברתי שמזגזג בין ז'אנרים של קומדיה, מתח ואפילו אימה ועוקב אחר סיפורה של משפחה ענייה, שכל אחד מילדיה מסתנן בתורו לאחוזתה של משפחה עשירה. מכאן מתחילה שרשרת של פעולות מפתיעות, מצחיקות וגם מטרידות שחושפים את פערי המעמדות בחברה בת ימינו ואת העובדה שלא נוכל להסתיר אותם לאורך זמן והם יצוצו כשלא נשים לב וייגמרו בדם.

7. בירדמן - זוכה האוסקר המועדף עליי של העשור שהתגלה כאחד הסרטים הווירטואוזיים והמרשימים שנראו על המסך הגדול בשנים האחרונות. הבמאי אלחנדרו גונזלס אינאריטו העניק למייקל קיטון את הקאמבק המיוחל. קיטון מגלם את בן דמותו, שחקן עבר, שזכה לתהילה בזכות גילום דמות של גיבור על, אשר מנסה לזכות מחדש בתהילה באמצעות מחזה שהוא מביים ומככב בו בברודווי. תצוגת תכלית של בימוי המדמה צילום בשוט אחד רציף בסרט שהוא חוויה חושית מרתקת, מקורית ויוצאת דופן.

8. עץ החיים - טרנס מאליק חזר בגדול לקדמת הבמה הקולנועית עם הסרט האקזיסטנציאליסטי המשתרע מימי הדינוזאורים ועד ימינו ומשלב בין סיפורה של משפחה המתמודדת עם אבל בשנות ה-60 לאדריכל הנזכר בנעוריו בזמננו. לא היה עוד סרט שהופץ באופן מסחרי בעשור הזה ועם כוכבי ענק כבראד פיט ושון פן שהיה גם כל כך ארט-האוסי ופורץ דרך באופן עשייתו ופילוסופי ואניגמטי בתכניו. זרם תודעה מרתק שזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן והיה מועמד ל-3 פסלי אוסקר כולל לסרט הטוב ביותר.

9. נברסקה - הסרט המוצלח בעשור הנוכחי של הבמאי אלכסנדר פיין על אב מזדקן ומכור לטיפה המרה (ברוס דרן שזכה בפרס המשחק בפסטיבל קאן), שמחליט לצאת למסע ממונטנה לנברסקה עם בנו, כדי לקבל פרס של מיליון דולר שהוא טועה לחשב שקיבל. סרט שהוא גם דרמה אנושית בשחור-לבן על יחסי אב ובן ועל ההבטחה המזויפת הגלומה בחלום האמריקאי בה נשבים אלו שנותרו בצד הדרך וגם אחת הקומדיות המשעשעות והכתובות היטב של העשור עם סצנות שגורמות לך לצחוק ולהתרגש בה בעת.

10. הדרך בה הוא מביט – למרות סרטים להט"ביים מצוינים כמו "אור ירח", "קרא לי בשמך", "כאב ותהילה" ועוד, דווקא הסרט הברזילאי הקטן הזה על נער עיוור שמתמודד עם ההצקות בבית ספרו באמצעות קשר עם תלמיד חדש, שבה לי את הלב. סרטו של דניאל ריברה תופס את התאהבות הנעורים הראשונה בחינניות, רגש ותמימות כך שקשה שלא להישבות בקסמו.

הסרטים שלא נכנסו לעשירייה:

11. חוש מושלם – סרט נהדר שחלף מתחת לרדאר על זוג שמתאהב בעולם בו אנשים מאבדים את החושים בזה אחר זה.

12. אמא – מטורף, פסיכי, מוגזם ומהנה במיוחד. דארן ארונופסקי הפגיז בסרט שמפלג קהלים וכולל סיום שהוא טור דה פורס קולנועי.

13. בלייד ראנר 2049 – דניס וילנב מוכיח למה הוא מהבמאים המעניינים בקולנוע העכשווי בסרט מד"ב אינטליגנטי, שמבחינתי מתעלה על המקור.

14. אמריקן האני – סרט מסע יוצא דופן שחושף את השוליים של ארה"ב בדרך מקורית ואוהבת אדם.

15. תברח – קומדיית אימה מבוימת להפליא עם משל חברתי מבריק בתוכה.

16. לפני חצות – החלק השלישי בטרילוגיה של ריצ'רד לינקלייטר כואב ונוקב יותר מקודמיו, אך לא פחות אותנטי ומוצלח.

17. רומא – זכרונות ילדותו של אלפונסו קוארון הופכים לאחד מסרטי האיכות המדוברים והמוצלחים של העשור עם מספר סצנות מרהיבות בדיוק ובשלמות בו הן מבוימות.

18. ממלכת אור הירח – הסרט היחידי של ווס אנדרסון שבאמת הצלחתי להתרגש ולהתחבר אליו ולאהוב את הדמויות שבו.

19. מאמי – קסבייה דולאן אולי כבר לא ילד, אבל הפלא נשאר ובגדול בדרמה בכיכובו הממשיכה את התמות בהן הוא עוסק מסרטו הראשון.

20. הגננת – הסרט הישראלי הטוב של העשור לטעמי בקינה של נדב לפיד על תרבות בה הפואטיקה מוקרבת לטובת חומרנות ושגרה יומיומית שוחקת.