חמישה, כוכבים: הסרטים האהובים על יבגניה דודינה ואודי רצין

הבחירות של יבגניה דודינה

עשרים יום ללא מלחמה - "סרטו של הבמאי הרוסי אלכסיי גרמן. סוג של יצירת מופת לדעתי. מעבר לכך שהוא נפלא, צפיתי בו כשהייתי בת 16, כבר אז חלמתי להיות שחקנית, אבל לא היה לי שמץ של ביטחון שאוכל לעשות זאת אי פעם. הייתה שם סצנה שכשראיתי אותה פרצתי בבכי ואמרתי לעצמי שגם אני אוכל לעשות זאת ככה".

על הסרט: כתב מלחמה עייף (יורי ניקולין) מחפש מנוחה בעיר חרבה שבה החיים קשים יותר מאשר בשדה הקרב. במשך מספר שנים הסרט נאסר להקרנה, ככל הנראה עקב היותו אנטי-מלחמתי, אך לבסוף יצא לאקרנים.

[*]

מחיי המריונטות - "גדלתי ברוסיה ולא הייתה לנו גישה לסרטים מכל העולם, גם לא היו עוד מכשירי וידאו. זה הסרט הראשון של אינגמר ברגמן שראיתי. זה היה בשבילי שוק, זה לא היה דומה לשום דבר שראיתי עד אז. לא יכולתי לפענח את זה. הרגשתי שראיתי משהו גדול מהחיים, הסרט ובעיקר היוצר שלו. איך שאפשר ככה לדבר על נפש האדם, המורכבות שלה, על הצימאון של האדם לחום, להבנה, על הטראומה ומה עושה לך הכחשה".

על הסרט: פיטר וקטרינה נמצאים על פרשת דרכים זוגית, אבל כאשר הוא הורג באכזריות רקדנית בורלסקה, המריבות שלהם נראות טריוויאליות בהשוואה לכך. בעקבות הפשע, העלילה חוזרת אחורה ומציירת דיוקן של המפגש הטעון בין השניים. מתי נישואים נעשים רעים? מה גורם לחבר הבורגנות הגרמנית לרצוח אישה חפה מפשע? אלו הן השאלות עליהן סרטו של ברגמן מנסה לענות.

שמיים מגינים מעל - "סרטו של ברנרדו ברטולוצ'י. בין הסרטים הראשונים שראיתי כשהגעתי לארץ, התחלתי לצפות בסרטים כמו מטורפת וגיליתי עולם שלם של קולנוע שלא הכרתי קודם לכן. אני חושבת ששם הבנתי לראשונה מה אומר תסריט לסרט וזה הזכיר לי מחזות, כל העלילה, הדקויות של הדמויות, הפעולות והפסיכולוגיה של הדמויות. זה ליווה אותי המון ונשארו לי משפטים משם".

על הסרט: בני זוג יוצאים לטיול בצפון אפריקה בניסיון לתקן את נישואיהם המתפוררים, והתוצאות הרסניות. לאחר בגידות משני הצדדים, הבעל נדבק במחלה קטלנית, ואשתו חייבת לגייס את כל כוחותיה כדי לשרוד את המשבר הרגשי. זוכה פרס באפט"א לצילום הטוב ביותר.

הפרפר ופעמון הצלילה - "בסרטו של ג'וליאן שנאבל התחברתי בעיקר למוזיקה. המוזיקה בסרט הזה היא כמו דמות נוספת שהחיבור שלה לעלילה נתן עוצמה וטרגיות". על הסרט: מבוסס על סיפורו האמיתי של עורך מגזין האופנה "Elle", ז'אן דומיניק בובי (מתייה אמרליק), אשר עבר אירוע מוחי נדיר שגרם לכך שכל גופו יהיה משותק מלבד עינו הימנית. זוכה בין היתר בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן.

אנחנו - "סרטו של ארטבאזד פלשיאן, במאי ארמני, משנת 1969. זה במאי שקשה להגדיר אותו, הוא למד קולנוע דוקומנטרי, והיחיד בכל היסטוריית בית הספר שבו למד שקיבל תעודת במאי דוקומנטרי וטלוויזיה. לרוב לא מדברים בסרטים שלו, אבל הוא פשוט גאון, כמו אנדריי טרקובסקי על אקסטזי".

על הסרט: העלילה חוקרת את זהותה של האומה הארמנית ומה צפוי לעלות בגורלה.

הבחירות של אודי רצין

בלייד ראנר - "התחלתי לאהוב קולנוע בגלל 'בלייד ראנר', אבא שלי הכריח אותי לצפות בסרט. סרט אפל ומסתורי, סיפור בלשי מטורף. אחד האהובים עליי עד היום".

על הסרט: בעולם עתידני, הבלש כריס (הריסון פורד) נקרא "הבלייד ראנר". תפקידו הוא להשמיד אנדרואידים מתקדמים שהתמרדו בבני האדם. בעקבות הצלחת הסרט, סרט המשך "בלייד ראנר 2049", יצא לאקרנים ב-2017.

אפוקליפסה עכשיו - "אני חולה על סרטי מלחמה. סרט טוטאלי, מעבר לעובדה שהוא שואב אותך לחלוטין למסע מטורף והזוי בג'ונגל. צולם בעקבותיו סרט דוקומנטרי שתיעד את איך שצילמו את הסרט. נסעתי גם אני לווייטנאם, להרגיש את איך שהסרט נעשה. מלחמת וייטנאם הייתה אחד הרגעים המכוננים של המאה העשרים. כל הפוליטיקה והתככים של המלחמה זה משהו מעניין ביותר".

על הסרט: יצירת המופת של ג'וזף קונארד "לב המאפליה" הפכה בידיו של פרנסיס פורד קופולה לאחד מיצירות המופת החשובות ביותר בתולדות הקולנוע. הסיפור עוקב אחרי מסעו של קפיטן וויליארד (מרטין שין), הנשלח למשימה מסוכנת במעלה הנהר בקמבודיה, כדי לחסל קולונל אמריקאי שיצא מדעתו ומסכן את חיי הסובבים אותו. מסעו של הקפיטן מפגיש אותו עם הטירוף של מלחמת וייטנאם, אחת המלחמות השנויות במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית. זוכה פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן ופרס גלובוס הזהב לפסקול המקורי.

צייד הצבאים - "סרט שהוא גם על וייטנאם וגם על מה שקרה בעורף, באמריקה. מריל סטריפ נפלאה שם וכך גם רוברט דה נירו. יש שם סצנות מטורפות, כמו זו שבה מכריחים את השבויים האמריקאים לשחק רולטה רוסית. הקולנוע האמריקאי של שנות השבעים הוא מיוחד ומאוד השפיע עליי".

על הסרט: סרטו של מייקל צ'ימינו הקדים את "אפוקליפסה עכשיו" בהצגת הזוועות של מלחמת וייטנאם, זמן קצר לאחר סיומה. סיפורה של חבורת גברים מעיירה בפנסילבניה, העוסקים בשעות הפנאי במסעות צייד בהרים. הם מגויסים לצבא ונשלחים לווייטנאם. סצנה ידועה מהסרט היא זו בה החברים נופלים בשבי ונאלצים להשתתף במשחק רולטה רוסית אכזרי על חייהם. בסצנה הוצג טירוף המלחמה בניגוד לחיים הפסטורליים שהוצגו לפניה. המשחק נעשה רק כדי לשעשע את שוביהם, במטאפורה על התערבות המדינה בחיי אנשיה. הקאסט כולל כוכבים כמו דה נירו, סטריפ וסאבאג'. זוכה חמישה פרסי אוסקר, בין היתר עבור הסרט והבמאי הטובים ביותר.

החגיגה - "סרט מדנמרק שאהבתי, דרמה משפחתית ריאליסטית. מסיבת יום הולדת שישים לאיש מכובד, בת אחת התאבדה וכל השלדים של המשפחה יוצאים החוצה".

על הסרט: סרטו המטלטל של הבמאי תומס וינטרברג, זוכה בין היתר בפרס הבמאי מטעם חבר השופטים בפסטיבל קאן.

סולם יעקב - "סרט הנוגע בכל הסוגיות של המלחמה. עוסק בפוסט טראומה וקונספירציות ממשלתיות".

על הסרט: לאחר שחזר הביתה ממלחמת וייטנאם, יעקב (טים רובינס) נאבק על מנת לשמור על שפיותו. הוא מתמוטט שוב ושוב מהזיות ופלאשבקים שחווה. חברתו ואשתו לשעבר מנסות לעזור, אבל לשווא. אפילו חברו הכירופרקט, רופא אלטרנטיבי, לא מצליח להתקרב אליו כשהוא שוקע בשיגעון.