הפסטיבל הבינל לסרטי סטודנטים: סקירות והמלצות סרטים

סרטי אנימציה קצרים

סחף

מבקרת: מישל צ'יקו

"סחף", סרטה של רותם בלוך, מציג את תהליך ההתפוררות של אישה המנסה לנהל את חייה הנורמטיביים בעודה מגלה כי היא נשחקת והופכת לחול. סרט אנימציה קצר זה, ומבלי כל שימוש בדיאלוג - מצליח להעביר את האמביוולנטיות שבשינוי. מצד אחד המועקה הבלתי נסבלת והפחד ומצד שני השלווה והקבלה של הבלתי נמנע.

סרט זה הוא דוגמה לכוחה הייחודי של האנימציה התובעת התפעלות מיופייה מעצם הטכניקה הייחודית המושקעת בה ובו בזמן יכולה לזעזע אותנו ולגרום למועקה גדולה. הסרט העוסק במטאמורפוזה, מציג את הפחד מהיעלמות והתפוררות אל משהו לא ידוע או מוכר. אולם הרוגע והשלווה שחווה הדמות במצבה, יוצרים תחושת מועקה גדולה יותר אך בו זמנית גם מציגים נקודת מבט שונה. המעגליות הסוגרת את הסרט בהחלט מעוררת מחשבות לגבי היכולת שלנו באמת לקבל תהליך של שינויים כפי שמקבלת הדמות המוקרנת בפנינו וההבנה בכך שמדובר בעניין טבעי ומעגלי.

[*]

משאלה אחת אחרונה

מבקר: אלעד שלו

סיפורו של אתגר קרת "דג הזהב" מתעורר לחיים באנימציית סטופ-מושן מושקעת ועם סיפור נוגע ללב ומשעשע, גם אם חסר פוליטיקלי קורקט באופן שלא מתאים לזמננו לעיתים. סרגיי, מהגר רוסי בודד, נאלץ לבחור האם לשמור על המשאלה האחרונה שקיבל מדג-הזהב שלו אבל להפוך לרוצח, או להשתמש במשאלה ולהציל חיים של אדם זר, אך כך לאבד את הדבר היחיד שחשוב לו באמת. סרט קצר מוצלח של הבמאית גליה עוזמו שמדגים עד כמה סיפוריו של קרת מתאימים לפורמט זה.

[*]

השבת השחורה

מבקר: אלעד שלו

גדי היה רק בן 4, כאשר אימו נהרגה בערב שישי, לאחר כניסת השבת בתקופת מלחמת השחרור בשנת 1948, הישוב היהודי בירושלים תחת מצור. ההלכה היהודית מאלצת את גדי ובני משפחתו, להישאר ולהתמודד עם מות האם מקרוב. סרט אנימציה קצר המבוסס על סיפור אמיתי, העוקב אחר נקודת מבטו של ילד על מותה הטרגי של אימו. האנימציה נדמית לעיתים צבעונית יתר על המידה לסיפור הלא פשוט, אך סרטם של מיטל משולם וחנן ליברמן מעניין ומתאים במיוחד להקרנות עבור תלמידי בית ספר ובמוזיאונים המספרים את תולדות העם היהודי. סרטי תחרות הקולנוע הניסיוני

מבקר: מתן יניב

היופי בקולנוע ניסיוני, לטעמי האישי לפחות, הוא שחוקי הנרטיב וטכניקות כאלו ואחרות ננטשים כמעט ולחלוטין בכל הנוגע לעשיית סרטים מסוג זה. משמעות הדבר היא חספוס, הליכה כנגד הזרם ושימוש חדש לחלוטין בטכניקות הצילום והעריכה המקובלות. ברגע שאני רואה סרט ניסיוני, אני לא מצפה לסיפור מעניין או להשקעה בפרטים הקטנים כפי שנעשה בקולנוע. אני לא מצפה לדבר מלבד שהיוצר יפתיע אותי, יכניס אותי לעולמו ויפתח טכניקה נועזת וחדשנית משל עצמו. והשנה צפיתי בשלושה סרטים ישראליים מתוך התחרות: "אאוט", "יום אחר" ו"מורנדו".

"אאוט" מספר את הסיפור של משוחרר טרי מצה"ל המנצל את המצלמה ככלי ללוחמה פסיכולוגית. אם חשבתם שהסיפור הזה נשמע מעניין, אז הוא בהחלט היה עובד מצוין עבור סרט קצר ואפילו בתור סרט באורך מלא, אך נראה כי יוצריו מנסים בכוח לדחוף אותו לז'אנר שהוא לא נכון לסיפור.

[*]

"יום אחר" מציג את הפרשנות של הבמאי שי דרור לספר "ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ" שתיאר בשנת 1918 חזון לעתידה של ירושלים בעוד מאה שנים. הסרט נפתח בסצנה מדהימה המראה את ההבדל בין אשליה ומציאות ומאותו הרגע רק ממשיך להראות את כשרונו של דרור כבמאי. 17 דקות נטולות אירועים מיוחדים או דיאלוגים מיותרים, קולנוע טהור ומרהיב ביופיו. סרט שהוא כולו תענוג לחובבי הקולנוע הניסיוני.

אך הסרט המועדף עליי ברשימה הינו סרטה בן השש דקות של שיר הנדלסמן "מורנדו" המציג את שתי נקודות המבט של מפגש בן 30 שניות בין זוג גרוש ששמר על נתק. הסרט מציג בצורה מעניינת וחדשנית את המחשבות המתרוצצות במוחן של הדמויות תוך ליווי צמוד של שלוש חצוצרות.

תחרות הסרט העצמאי הקצר

אימא של

מבקר: מתן יניב

גן דה-לנגה לא צריכה יותר משתיים וחצי דמויות, 8 דקות ושוט אחד מרשים בכדי להעביר לנו את סיפורה של אימא ששומעת מבתה שהתעללו בה מינית. מדובר בסיפור נקמה פשוט למדי שאין בו הרבה יותר מדי חדש מבחינת עלילה. אני מניח שאם ניחשתם כבר מה תהיה התגובה של האם ומהיכרות עמוקה מהסרטים של היוצרת המוכשרת ששמה גן דה-לנגה ציפיתי להיות מופתע בהרבה בסוף הסרט.

יחד עם זאת, דה-לנגה לא אכזבה בעשייה עצמה. נטע גרטי נותנת את אחת ההופעות הטובות ביותר שלה בשנים האחרונות והתגובות שלה לסיטואציות, שהינן שקטות ומינימליסטיות, הן שיאן של שמונת הדקות האלו. אני מצפה בהחלט לסרט נוסף של דה-לנגה.

[*]

אשרי האיש

מבקר: מתן יניב

סרטו המקסים של אסף סבן ("בית בגליל") עוקב אחרי ברוך, אדם מבוגר המתפרנס ממעשי רמאות קלים, אך דווקא בעקבות עזרה קלה שהוא מגיש לילד מתחיל לחשוף את זהותו. הקונפליקט נע בין ברוך לילד זר, אך מרגישה כן וכואב בצורה שתזכיר לאבות את בניהם הקטנים ולאחים גדולים את אחיהם הקטנים.

סרט רגיש ואישי שנע בין פסימיות מוחלטת הנוגעת למחסור בצדק בעולם, אך גם מציג את התמימות והאופטימיות דרך עיניו של ילד. אין ספק כי הסרט לא היה מרגש כפי שהוא לולא חיוכו הממזרי של אדר אסיאס שנותן הופעה קשוחה וכריזמטית בתור הילד העקשן שלא עושה לברוך הנחות.

[*]

סרטי "קצר על הדרך"

זכות מלידה

אחד מסרטי "קצר על הדרך", מיזם לפיתוח והפקה של סרטים קצרים בדרך לפיצ'ר, שהוקרן בערב הפתיחה של הפסטיבל ואכן עושה חשק לראות אותו כסרט באורך מלא, במיוחד מאחר והוא עוסק בשני נושאים מעניינים בחברה הישראלית שלא באים מספיק לידי ביטוי בקולנוע – העלייה מרוסיה וטיולי "תגלית", שמהווים כר פורה לעלילות קולנועיות מרתקות.

נטשה היא חלק מקבוצה של דוברי רוסית המטיילים בישראל. ביום השני למסע, הקבוצה מגיעה למאהל בדואי במדבר, בו מצפים להם שני חיילים ישראלים שהגיעו כדי לענות על שאלות ולפתוח להם חלון נוסף לחיים בארץ. נטשה, שאביה הוא יהודי וחושבת לעשות עלייה, תופסת את תשומת הלב של שלומי, החייל הקרבי והכריזמטי, ולא בטוחה האם מקומה הוא באמת בישראל ובקבוצה. סרטה של ענבר חורש הוא רגיש, משעשע לפרקים ועשוי היטב ולדעתי אף עשוי לעבוד טוב יותר כסרט באורך מלא, מאשר כסרט קצר בו העלילה לא ממוצה עד תום.

[*]