חדשות סרטים

"אם עשיתי משהו מקורי, זו הצלחה": ראיון עם במאי "המוסד"

אם עשיתי משהו מקורי, זו הצלחה: ראיון עם במאי המוסד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
לפני 12 שנה הוציא הבמאי אלון גור אריה קומדיה מחתרתית בתקציב שגייס בחלקו מסבתו בשם "המוסד הסגור". הסרט הפך לסרט קאלט וכעת יוצא סרטו החדש "המוסד", פרודיית ריגול מטורפת בכיכובם של טל פרידמן, צחי הלוי וגילה אלמגור, שאת תסריטו סייעו לערוך אבי נשר ודיוויד צוקר ("האקדח מת מצחוק"). "אם מצליחים לשלב את הניחוח של סרטי הבורקס עם מדע בדיוני ואקשן, זה נורא כיף וזו לדעתי ההמצאה החדשה כאן", אומר גור אריה בראיון לכתבת מיכל ליבר רונן
הבמאי והתסריטאי אלון גור-אריה חלם שנים רבות ליצור קומדיה מז'אנר סרטי הקומדיות המטורפות, סטייל "האקדח מת מצחוק". "בתוכי חי קהל של אלף איש שמתווכחים ביניהם על הקצב הנכון של הסצנה, איך מערכת היחסים בין הדמויות ומה יעבוד או לא יעבוד תוך כדי כתיבה. החלום הוא לעשות משהו חדשני, משהו שעוד לא היה קודם. אחרת יצא עוד סרט שהוא שיכפול – ואם אני אצליח לעשות משהו מקורי ועוד בפעם ראשונה, אז זה בכלל שיחוק", הוא מספר. ועם הרבה כשרון, אמונה, סבלנות וקצת מזל – הוא הצליח לפגוש ביוצר "האקדח מת מצחוק", "טיסה נעימה" ו"סודי ביותר", דייוויד צוקר, לשכנע אותו לשנס מותניים לפרויקט שלו ולהוכיח שאת החלומות אפשר להעביר למציאות ולהגשים ובענק.

כבר בילדותו חיידק הבימוי והכתיבה של אלון גור אריה (43) בא לידי ביטוי בהעמדות שהיה עושה בצופים. בצבא היה מדריך ביחידת הסברה (שם למד לדבר מול קהל) ולאחר השירות שידר בתכנית הרדיו הפופולרית "היפופוטם" ברדיו תל אביב. את תשוקתו לעולם הקולנוע השביע באמצעות לימודים בבית הספר "קמרה אובסקורה" שלטענתו: "לא טיפחו יותר מדי את ז'אנר הקומדיה המטורפת". בהמשך עבד בטלוויזיה ככותב וכעוזר במאי בפורמטים שונים. "ב-2016 עזבתי את הטלוויזיה ועברתי לקולנוע. עבדתי המון בתכניות טלוויזיה ובארץ הסדרות מצולמות נורא מהר. סרט זה לעבוד שנה, שנתיים, על שעה וחצי. הייתי חייב לנצל את ההזדמנות הזאת", הוא מסביר על המעבר מהמדיום הטלוויזיוני למדיום הקולנועי.

הסיבה לראיון היא יציאתו לאקרנים של סרט הקומדיה "המוסד", אותו כתב וביים (ואם לא תמצמצו, תוכלו לראותו לשנייה באחת הסצנות). את הרעיון לסרט ואותו הגה עוד בכיתה ו' כשגילה את הז'אנר של קומדיות מטורפות וספופים (סרטים שצוחקים על קונבנציות של סרטים אחרים) מהסגנון הזה. הסרט הוא פרודיה על המוסד, כאשר הגיבור (צחי הלוי) שהוא סוכן מוסד מנסה להציל מיליונר אמריקאי לאחר שאשתו (עדי הימבלבוי) מבקשת את עזרתו. במקביל הוא מתחרה בסוכנת CIA (אפרת דור) מקצועית שנשלחת כדי לבצע את המשימה בעצמה ועל הדרך מגלה מידע מחודש על חבריו.



מדובר בסרט אקשן-קומי עם שפע אפקטים שנותנים תחושה (יחד עם האנגלית ששולטת בסרט) כי מדובר בסרט חצי הוליוודי. "מי שעשה את האפקטים גר לידי. היופי בסרטים שהם נראים ועשויים כמו הדבר האמיתי. גם ההפקה צריכה להראות כמו הדבר האמיתי ולכן כל דבר שנכתב – בדקתי איך יוצרים אותו, כדי לקחת אחריות על הדבר מול מפיקי הסרט. אם אי אפשר לצלם סצנה מתחת למים, אז ויתרתי עליה. אבל אל תדאגי, היא תיכנס לסרט הבא", הוא מסביר. הסרט הוא סוג של המשך לסרט הקצר (בן 40 דקות) שיצר גור-אריה בשנת 2007, "המוסד סגור" שהיה בשביל פרויקט הגמר ללימודי הקולנוע והפך עם השנים לסרט פולחן שמוקרן בהקרנות ליליות בסינמטקים. "רציתי לעשות משהו שיהיה הוכחת היתכנות לפרויקט יומרני וקורע מצחוק. נשמע פשוט, זה לקח ארבע שנים במימון עצמי עם קצת עזרה מסבתא. בצוות היו מתבדחים על כך שלאנשים ייוולדו נכדים עד שיצא הסרט. בפרויקט הנוכחי מדובר בתסריט חדש עם דמויות חדשות, שמתאים ל-2019. ב'מוסד הסגור' עוד לא היה וידאו בטלפונים הסלולריים, עד כדי כך זו תקופה אחרת והתסריט ההוא היה טוב לזמנו" הוא מסביר על ההבדל בין הסרטים.

בסרט צולמו סצנות גם בהונג קונג ובארה"ב באמצעות "אנשים טובים שבאו לעזור". והיו סצנות נוספות מורכבות ומגניבות. אחת הסצנות שנחקקו בזיכרוני היא זחילתו של הגיבור בתוך מנהרה, בשטח האויב שנראית מתחת למסך הקולנוע. "גם צוקר נורא התרשם מהסצנה הזו. כדי לעשות זאת צריך לצלם את הבנאדם מכל צד וגם שבוע לפני כן צריך לצלם את הזחילה כי אנחנו בתוך חדר חשוך ואז למדוד שזה שבעה מטר זחילה. לאחר מכן יש לבנות את הסט כדי שהוא (צחי הלוי) יוכל להיכנס ולצאת מהחבית. וזה מתחבר כשמסתכלים על זה. הקהל לא שם לב שכל פעם אני מוריד מהמסך חתיכה ופתאום שואלים את עצמם "האם השחקן עכשיו יצא מהסרט וזחל מתחת למסך?"



למה בחרת בצחי הלוי לתפקיד הראשי?

"צחי הוא לזלי נילסן הישראלי שחיפשנו כל כך הרבה זמן. הוא שחקן מדהים, מדויק ובדיוק מה שהז'אנר הזה צריך. כל השחקנים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, נהנו לאתגר את עצמם במשהו חדש או לעשות ההפך ממה שרגילים שיעשו".

איך ליהקת את הדמויות הנשיות?

"חיפשנו הרבה זמן את שתי הדמויות האלה וכל אחת מהן נפלה למקום. עדי (הימבלבוי) הדהימה אותנו. היא מעולה ואוהבת לצחוק על עצמה. אפרת דור עושה את זה דרמטי לגמרי. היא מעולה וכל כך הצחיקה ברצינותה. זה הרי התפקיד שמייצג את הצופה ובזכותה כל הדמויות מצחיקות. בכלל יש פה ליהוק חלומות עם נבחרת של שחקנים גדולים כמו טל פרידמן, דביר בנדק, תומר שרון, שלומי קוריאט, אילן דר, גילה אלמגור ועוד".

איך גרמת לגילה אלמגור להגיע לסרט הזה?

"לקח זמן. גילה מדהימה. היא רצתה לעשות משהו מצחיק. היא ראתה אותי בהרצאה על האחים מארקס והבינה שאני לא כל כך מטומטם. לקח לה רגע להבין שזה לא סרט דחקות ואז היא כל כך התמסרה ונהנתה. היא הייתה מדויקת והיא נורא אוהבת לצחוק".

אחד האנשים שעזרו לאלון הרבה בסרט הוא דייוויד צוקר האמריקאי. איך הם הגיעו לעבוד יחד? זה התחיל ממפגש אקראי בארץ ב-2017 לאחר שחבר של אלון סיפר לו שצוקר בארץ וצריך מישהו שידבר אתו. צוקר התרשם מהבחור שלצדו, צפה בסרטו הקצר, "המוסד סגור" ונוצר ביניהם חיבור. שנה לאחר מכן סרטו של אלון, "מבצע ביצה" הציג בפסטיבל בלוס אנג'לס. צוקר בא לצפות בסרט והתלהב ממנו. לכן כשאלון הציע לו לעבוד יחד הסכים.
חצי שנה לאחר מכן העיר את אלון טלפון באמצע הלילה בו התעניין במצב הפרויקט. כשאלון עדכן אותו שהוא מתחיל לקרום עור וגידים, ביקש צוקר שיסדרו לו טיסה ומקום להשתכן בו והוא מגיע לתת יד והשאר היסטוריה. ב-2018 היה במהלך הצילומים וב-2019 כבר הגיע להקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל דרום. בנוסף לצוקר סייע לגור אריה גם הבמאי המוערך אבי נשר כעורך תסריט.



איך הייתה העבודה עם אבי נשר ששימש כעורך תסריט?

"אבי נורא האמין בסרט. הוא זיהה פוטנציאל ויחד דייקנו את הסיפור. היה פינג-פונג בינינו על איך זה צריך להראות. צריך שכל הדלקת מצלמה תהיה מדויקת כי יש לנו רק 27 ימי צילום, זה לא רע בכלל לסרט ישראלי, אבל בשביל תסריט כזה זה נשמע בלתי אפשרי על הנייר. למה בעצם לא לצלם שני אנשים בחדר? היה חוסך הרבה כאב ראש".

מה לדעתך הוא הכלל החשוב ביצירת קומדיה מטורפת?

"סרטים כאלה הם מתישים כי הקהל צריך להיות דרוך כל הזמן לחידות היגיון קטנות. הסרט צריך להיות נורא מהודק ולכן הוא רק 90 דקות. הוא נותן קרדיט לאינטליגנציה של הצופה. הרי כל בדיחה טובה היא ביקורת ויש בה משהו אמיתי וכואב. אם מצליחים לשלב את הניחוח של סרטי הבורקס התל אביבים עם מדע בדיוני ואקשן, זה נורא כיף וזו לדעתי ההמצאה החדשה כאן".

יש לציין כי אלון גם מוזיקאי (מנגן על הפסנתר מגיל צעיר) וצייר. "פעם הייתי מצייר קומיקס והלחנתי לסדרות טלוויזיה. אבל אין זמן להכל. הכי כיף לעבוד עם אנשי צוות שיודעים יותר ממני. ומומלץ לדבר בשפה שלהם", הוא מסביר על בחירתו בבימוי. במקביל, אלון גילה במקריות את עולם ההרצאות על קולנוע ובעיקר קומדיה ואימץ אותו לליבו: "אני לומד כל כך הרבה על האנשים ששינו את העולם דרך יצירה". הסרט פתח עבור גור-אריה אפשרויות גם מעבר לים שהוא "צריך לבחון", אבל בינתיים מה שבעיקר נורא שימח אותו זה ש"בהקרנה בפסטיבל קולנוע דרום שנערך בשדרות ובטרום הבכורות בירושלים, חיפה וגם על שפת הכינרת – עם ישראל הגיע וצחק", הוא מספר עם ניצוץ בעיניו.
מיכל ליבר רונן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Joker1ג'וקרציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 4.4
The Art of Waiting2בשורות טובותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.9
Ballon3בלוןציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.5
Midway4הקרב על מידוויציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 2.3
Knives Out5רצח כתוב היטבציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.6
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט