התאהבתי ברותם ממבט ראשון, הסתכלתי עליה והזמן נעצר

"הכי קל להיות במקום רחוק, באיזושהי פינה עם עצמי ולחיות עם הבחירה שלי. אבל אני מרגיש שאנחנו בשליחות אחרת עם המשפחה. אנחנו יוצרים ומעבירים את מה שאנחנו חושבים על החיים שלנו עם התפקידים שאנחנו בוחרים לעשות. אז נכון שיש תפקידים בעלי גוון שפחות מתאים לחיים שלי אבל תמיד אפשר לסדר, להתייעץ ולחשוב עם הבמאי ותסריטאי. לא על זה יקום דבר", משתף השחקן מוריס כהן על אופן בחירת התפקידים שהוא עושה בעקבות חזרתו בתשובה בשנים האחרונות יחד עם אשתו ב-14 השנים האחרונות השחקנית רותם זיסמן כהן ("המילים הטובות", "הכוכבים של שלומי").

כהן סלל את דרכו בעולם המשחק לאט, בזהירות ועם הרבה סבלנות. מסתבר שהסבלנות משתלמת כי כיום כהן נחשב אחד השחקנים המוערכים בארץ עם תפקידים שנחרטים בתודעה כבר למעלה מעשור. בוודאי תזכרו אותו בתור הפקד אבי מהסדרת הטלוויזיה "תיק נעדר" או את תפקידו המצוין בסרט "אבינו" שאף זיכה אותו בפרס אופיר לשחקן הטוב. כהן בן ה-46 גר כיום עם אשתו ושני ילדיו (5.5, 4 חודשים) בזכרון יעקב. הוא בת-ימי במקור אך זיכרונות חייו הבוגרים, החל מגיל 11 הם מאילת, לאחר שירד לגור שם עם משפחתו.

את לימודיו בתיכון העביר בתיכון מקצועי בלמידת מקצוע מכונאות רכב ובצבא שירת כמאבטח בבסיס חימוש. לכאורה אין שום קשר לעולם המשחק במהלך תקופה זו. אבל זיכרונותיו מעבודתו בצוותי בידור הם אלה שהיוו בדיעבד אבן דרך בסלילת הדרך לעולם המשחק. "גדלתי באילת שרוויה בבתי מלון וצוותי בידור, לכן כשהייתי בן 15 עבדתי שם בחופשות ובסופי שבוע. זה משהו שעשיתי עד הגיוס", הוא נזכר.

מאיפה הגיע הרעיון למשחק?

"מהשאריות שהיו לי מצוות הבידור. אני זוכר שלא ידעתי מה זה אבל היה לי כיף, הייתה לי תחושה טובה והיו הרבה צחוקים. חשבתי שככה יהיה עולם המשחק ואני אהנה שם. גרתי בחיפה אחרי הצבא. חברה אמרה שיש אודישנים לבית ספר למשחק, אז החלטתי ללכת איתה והתקבלתי. ואז הבנתי שזה לא כזה צוות בידור, שיש פה עבודה פנימית עמוקה, עם מחויבות כלפי הצופים וכלפי עצמך, לדייק את עצמך מפעם לפעם ולהשתפר. להיות שחקן יותר ויותר טוב כדי שתצליח לגעת במקומות עמוקים אצל אנשים".

[*]

(מוריס כהן ונלי תגר בסרט "בוטיק פריז". צילום: דמיאן דופרן)

לאחר שסיים את בית הספר למשחק "בית צבי" התברג מוריס בתאטרון הקאמרי וגילם שלל תפקידים ש"לא מילאו אותי כל כך". באותה תקופה הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו, השחקנית רותם זיסמן-כהן ש"הצליחה לראות את הפוטנציאל העצום הגלום בי. היא אמרה לי 'מה אתה עושה? אתה צריך לעשות תפקידים ראשיים' ונתנה לי כוחות ודרייב". הוא החליט לעזוב את החיים הבטוחים בתאטרון ולצאת למסע ללא נודע, לסוג של הימור. הימור שבדיעבד השתלם לו מאוד והוא מברך עליו. "כזה אני. כל החיים אני לא מקבע דברים והחלטתי לצאת לדרך משלי וידעתי. הייתה בי אמונה פנימית שאהיה שחקן ואחזור לקאמרי בתור משהו אחר. ובאמת חזרתי לקאמרי בתפקיד מלך בהצגה 'מתאבל ללא קץ'", הוא משתף. ראיינתי את מוריס לרגל עליית סרטו החדש של מרקו כרמל, "בוטיק פריז"', אודות חברות בין שתי נשים: האחת צרפתייה והשנייה ישראלית, חברות שלמרות כל המכשולים מתובלת בהרבה הומור. מוריס מגלם בסרט את אבי הקצב שמאוהב בנטע, אותה מגלמת נלי תגר. "אני מגלם קצב שאבא שלו כבר לא יכול לעבוד ואני מנהל את הקצביה. יש בחורה מהשכונה שהוא קצת דלוק עליה והיא לא כל כך רואה אותו. הוא חבר שלה, אבל זה לא בדיוק קורה. זה איש פשוט שאין לו יותר מדי שאיפות בחיים. הוא יודע מה הוא רוצה ומה הוא יכול להעניק. הוא איש משפחה פשוט של פעם", מסביר מוריס על דמותו.

"אני רואה בהתפתחות הרוחנית שלי שכמעט כל תפקיד שאני עושה זה גלגול קטן במציאות הזאת. אז אני עכשיו גלגלתי גלגול קטן של קצב שהייתי וכאילו זכרתי מה אני צריך לעשות", מסביר כהן על ההכנה לדמות. את החיבור לדמות הוא הביא מהמקומות הקטנים והאישיים שלו. "כולנו היינו מעוניינים במישהו/י והמציאות לא הצליחה להביא אותנו לשם. אתה לא מתפשר, זה מה שאתה מדמיין לעצמך. לפעמים דמיונות מתגשמים וזה מה שקורה בסיפור שלנו, של הקצב", הוא מסביר על החיבור לדמות.

למרות שחלפו למעלה משנתיים מאז הצילומים, כהן זוכר שעל הסט הייתה אווירה שמחה וקלילה כשלכולם מטרה אחת: לעשות שמח. עם השחקנית נלי תגר הוא מאוד נהנה לעבוד : "עבדתי איתה כמה פעמים. היא שחקנית מדהימה, מצחיקה, נעימה, מקצועית. נהניתי בעיקר מהאנרגיה שלה". גם עם הבמאי מרקו כרמל, אותו הוא מכיר הכרות של שנים, היה לו כיף גדול: "התחברנו מהסרט 'אחותי היפה' ומאז עבדנו על המון פרויקטים. מרקו גדל באור עקיבא, אז הוא מסוג האנשים שלא איבדו את האותנטיות שלהם ואת הבית שהם באו ממנו. אני חושב שזה מה שמחבר את הסרטים שלו לעולמות האלה של רצונות גדולים ומצד שני להיות עם השורשים הפשוטים האלה של משפחה, של זוגיות, של שמחה. לא לבעוט במה שגדלת עליו ולהיות תמיד קצת יותר טוב בכובע שאתה נמצא".

הסרט מדבר על הסכסוך שיש בירושלים ועל שלוש הדתות בה. זהו נושא שנחקר על ידי מוריס ואשתו כשצילמו סרט דוקומנטרי על פלוגת מג"ב בעיר העתיקה. "הנושא הזה הוא מאוד משמעותי ומורכב ברמות. כשהגענו לשם ואמרו לנו בתחקיר לסרט הדוקומנטרי שיש צד ארמני וצד פרוטסטנטי ויש קו קטן שאתה לא יודע שהוא קיים, חוץ מהמפות של החלוקה של ירושלים, וכל חלק שייך למישהו אחד. אם נשרפה מנורה בצד אחד, אז אי אפשר לעבור ולהחליף. יש כל כך הרבה דברים בעיר הזאת שחיים פה וגדלים פה ואתה לא יודע. יש עולמות בתוך עולמות. יש עולם שלם שקורה מעל הגגות של ירושלים שזו העיר העתיקה", הוא מספר בהתלהבות. לעומת הסרט הדוקומנטרי, "בוטיק פריז" מביא את הנושא מזווית הומוריסטית ומעביר מסר אופטימי למדי. "אומרים שהקומיקאים הכי גדולים הם שחקני הדרמה הכי טובים שיכולים להיות. אם סרט עובר חלק בגרון עם מסר קומי, זה לא אומר שהמסר לא עובר", מוסיף כהן.

הסרט מציג התאהבות בין שני אנשים ממדינות שונות. האם קשר כזה יכול להתקיים? כהן מאמין שמציאות כזו רלוונטית בעולם הגלובלי בו אנו חיים: "פעם היית צריך לנסוע להוליווד כדי לנסות מזלך באיזה תפקיד והיום אתה שולח קלטות וידאו. אז יכול להיות שההיא בצרפת היא הזוגיות של האיש הזה שמחכה פה בירושלים לאשת חלומותיו".

אתה מאמין באהבה ממבט ראשון?

"בטח, אני התאהבתי ברותם (זיסמן-כהן) ממבט ראשון, ממש ככה. הסתכלתי עליה בפעם הראשונה שראיתי אותה והזמן נעצר - מבחינתה ומבחינתי. יש חיבור נשמתי כזה שאתה מרגיש אותו".

בתקופת הקורונה עלו בני הזוג לכותרות לאחר שסירבו להתחסן והפסידו תפקידים בעונה השלישית של הסדרה "כפולים" של קשת בשל כך. כעת מוריס חזר לשחק כרגיל, מופיע בהצגה 'חמש דקות ארוכות' בתאטרון השחר ונמצא בחזרות להצגת פרינג' של התיאטרון בירושלים, עיבוד לספר "אדל" של יוכי ברנדס, המגולל את סיפורו של הבעל שם טוב. בנוסף, הוא מופיע על המסך הקטן בסדרה הקומית "שנות התשעים" ובעונה השנייה של סדרת הילדים "בת השוטר". בקרוב יפציע על המסך הגדול בסרטו החדש של שמי זרחין, "שתיקה", בתפקיד ראשי: "זה סרט חורפי שיצא בתקופת החגים. אני בתפקיד שונה ממה שראו אותי עד כה, אבל אני לא יכול להרחיב". הוא גם עובד עם אשתו על סרט עלילתי - "לא לילדים אבל משהו שקשור לכל המשפחה".

ב-2019 אמרת בראיון שהתחלת לחיות את החלום. אתה מרגיש שזה נשאר, התפוגג או התחלף בחלום אחר?

"אנחנו מייצרים את המציאות שלנו וחושבים בכיוון של לכתוב, לביים וליצור. אני כן אוהב לשחק, אבל זה לא כל דבר. יש חלק במוריס שאני מרגיש שמגיע לסוג של מיצוי אבל כן, זו שליחות חשובה".