היקום הקולנועי היה מסתדר בלעדיהם: חמשת הסרטים המיותרים של מארוול

5. ת'ור: העולם האפל

אלן טיילור, שביים כמה מהפרקים הבולטים ביותר של "משחקי הכס" ו"הסופרנוס", הגיע לכס הבימוי של הסרט השני על האל הנורדי עם רף ציפיות מאוד גבוה. זו לא הייתה חוכמה גדולה, כי הסרט הקודם, שבוים על ידי קנת' בראנה, לא בדיוק זכור לטובה. אבל הנה, טיילור הצליח לאכזב גם את הפסימיים ביותר, ויצא סרט שנופל לקרשים.

הפאזה הדרמטית, הממש שייקספירית, של הדמות הזו החלה עוד בסרט הקודם, אבל פה היא הלכה לקיצון, והייתה כמעט מביכה. הדבר הטוב היחיד שיצא מהסרט הזה, הוא שהכישלון שלו, לפחות בעיני הקהל, גרם לכך שטאיקה וואיטיטי הובא לביים את הסרט הבא בסדרה ("ראגנרוק"), והעיר את ת'ור מחדש. גם מעז יכול לצאת מתוק.

4. איירון מן 2

וואו, איזו אכזבת ענק. "איירון מן" הראשון היה כל כך טוב בזכות כל כך הרבה גורמים, אבל המוביל שבהם הייתה הופעתו המרשימה של רוברט דאוני ג'וניור, שעשה אז קאמבק עצום. פה, מסיבה לא ברורה, זה הרגיש כמו הליכה אחורה. הגיבור הרע (איוואן ואנקו/וויפלאש) היה כתוב רע, ולמרות הרצון הטוב לראות את הקאמבק של מיקי רורק קורם עור וגידים, זה מרגיש כסרט שתרם עוד מסמר משמעותי לארון הקבורה של הקריירה שלו. גם השימוש הלא מספק בדמותה החדשה של האלמנה השחורה, הלא היא סקרלט ג'והנסון, לא היה מספק, אבל קיבלנו על כך פיצוי הולם בסרטים הבאים. גם דאוני לא הצליח להציל את הסרט הזה מלהיות "סתם" אחד גדול, ורק על כך היינו מוכנים לוותר עליו לנצח.

3. אנטמן

פול ראד הוא אחד השחקנים החינניים ביותר שפועלים כיום בהוליווד, שחקן עם כישרון קומי מדויק שיודע להוציא את המיטב מתסריטים שהוא מקבל. אפשר אפילו להחמיר ולהגיד שבדיוק כמו שריאן ריינולדס "נולד" כדי לגלם את דמותו של דדפול (דמות אחרת של "מארוול", אבל עם זכויות קולנועיות שהיו שייכות בזמנו ל"פוקס"), הוא עצמו נולד לגלם את סקוט לאנג, הלא הוא איש הנמלה. זה לא הופך את הסרט לטוב.

ליהוק מדויק ככל שיהיה, "אנטמן" הוא סרט פשוט בינוני במקרה הטוב. הוא לא סוחף מספיק, לא מעניין מספיק, האקשן שלו מקבל ציון בלתי מספיק, הדמויות שבו לא גורמות לצופה לרצות להתעניין בהן, והכי עצוב – הוא אפילו לא מצליח להצחיק. עם כל האהבה לפול ראד, אפילו הוא לא הצליח להוציא מהמקרה הזה משהו חיובי.

2. אנטמן והצרעה

כמו המשכונים רבים אחרים, גם זה מקרה קלאסי של סרט שלא הצליח להתעלות על המקור – ובואו נודה, "אנטמן" הראשון לא בדיוק מתקרב להיות יצירת מופת. הפעם, דמותו של לאנג סובלת מתסמינים קשים של "הסרט הראשון הצליח יפה אז עכשיו יש לנו מלא כסף לעשות מה שנרצה", וזה בולט בכל רגע ורגע בסרט. ראד ושאר הקאסט חמודים, אבל הבימוי של פייטון ריד, שמוכיח שהוא במאי להשכיר ותו לא, לא מתעל את התסריט הסביר למשהו חיובי במיוחד. אכן, מיותר.

1. הענק הירוק

הסרט השני ביקום הקולנועי של מארוול, הוא גם הראשון שהיינו מוותרים עליו. לאדוארד נורטון היו המון כוונות טובות עם הדמות הזו, ואין עוררין שהוא שחקן מעולה, אבל הכל פה פשוט לא עובד. הסיפור משעמם (כנראה לא מעט "הודות" לשינויים הרבים שבוצעו בתסריט), הכימיה בין נורטון לליב טיילר לא עובדת, סצנות האקשן לא עושות את העבודה, האפקטים לא טובים גם ביחס לשנה שבה הסרט יצא (2008) ונראה שהיה פה ניסיון לתקתק את הסרט כדי להרוויח כסף קל אחרי ההצלחה הגדולה של "איירון מן" הראשון, שיצא כמה חודשים קודם לכן.

לולא הסרט הזה היה הראשון לפתוח באופן רשמי את היקום הקולנועי של מארוול, ניתן היה לוותר עליו לחלוטין. אבל כן, אין ספק שהחלפתו של נורטון במארק ראפלו עשה לדמות הזו רק טוב – ברמה שיותר מהיינו שמחים לצפות בסרט שלם אודותיו. רק אם אפשר, בבקשה, בלי מעורבות של מי שעמד מאחורי הזוועתון הזה.