Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אני אתה וכל השאר

לא מכבר יצא לספריות הוידיאו "אני אתה וכל השאר", סרט ביכורים אותו כתבה, ביימה ומשחקת בו מירנדה ג'ולי (בתמונה). אחרי כתבות מרובות, ביקורות מהללות (כולל ביקורת של מבקר אתר זה) קשה להבין את שיקולי השופטים בפסטיבלים הגדולים, כמו "קאן" או "סאנדנס", שהעניקו לסרט שלושה פרסים יוקרתיים, בשנת 2005. מסתבר שלא כל סרט שזוכה ב"סאנדנס" או ב"קאן", מחייב צפייה (קחו לדוגמא את "איזור חופשי", האיום והנוראי של עמוס גיתאי עליו זכתה חנה לאסלו בפרס בפסטיבל "קאן").

"אני אתה וכל השאר" מתמקד בשלושה סיפורים המקושרים זה לזה. מוכר נעליים צעיר יחסית, גרוש, שמגדל את שני בניו, מתאהב קשות באמנית כריזמטית ונחושה. במקביל, בנו בן השבע, מפתח רומן דרך האינטרנט, ובנו בן ה - 14 משמש בובת ניסוי עבור בנות גילו, שמתאמנות במשחק הרומנטיקה וההתבגרות המינית, על חשבונו, כמובן.

הסרט כולו נוצר מנקודת מבט נשית מאוד, שמאפילה על הסרט ולא במובן החיובי של המילה. נראה שבכל פריים ופריים בסרט, הבימאית הכניסה את מיטב מעלליה, בעיותיה, תחושותיה ורגשותייה מחייה הפרטיים אל המסך שזה לכשעצממו לא דבר רע, רוב הבימאים, במודע או לא עובדים כך. זהו דבר טבעי ונכון. הבעיה היא, שמירנדה ג'ולי, רחוקה מלעשות זאת באופן נכון ומקצועי, אלא מתמחה ביצירת תחושה כללית מעיקה במיוחד, ומיד אנמק.

הסרט רוב הזמן מאופק מאוד בצורה בלתי מתפשרת. הוא דואג לתת לנו הקדמה, להכין אותנו, להלהיט ואפילו לתת לנו את הפוש הראשוני, גם ויזואלית וגם עלילתית, אך תמיד לוחץ על הברקס במקומות הלא נכונים, כאילו מונע מאיתנו את חווית הצפייה שהיה רוצה שנחווה, את ההנאה והכיף שהיה רוצה שנחוש.

התסריט לא פיקנטי מספיק. לא זורם ולא מהנה. הוא יותר מדי עובדתי, יבש ולא מעניין. לא מתובלן דיו למוח המסוקרן של הצופה. גם אם הוא מנסה להיות נועז לעיתים (ולזכותה יאמר שיש כמה רגעים כאלו), הוא דואג להציב לעצמו גבולות מאוד ברורים וקבועים ומגדיר לעצמו שלא לעבור אותם. זה החיסרון הבולט של הסרט.

כסרט שמתיימר להעיז, הוא לא מצטיין בזה בכלל. העלילה גם אינה עלילה פוטנציאלית להצלחה מסחררת. כל הדיבורים על איידס, הכמיהה לאהבה נסתרת, העולם הדיגיטלי שמחליף את העולם הישן ומרחיק אותנו כבני אדם זה מזה, אלו נושאי שיחות ל"סמול טוקס" משעממות וקלישאתיות, שעובדו כאן בצורה לא מוצלחת ולא מקצועית לסרט קולנוע.

אי אפשר שלא להסכים כי בתקופה האחרונה, אנו עדים לגל חדש, לזן חדש ונדיר של קבוצת סרטים אמריקאיים דווקא, שהם מעניינים, אך לא מרשימים מספיק ולצערי, "אני אתה וכל השאר" נמנה עם אותה הקבוצה. קשה לומר עליו שהוא לא חדשני, שהוא לא שונה, כי הוא כזה. הרעיון לא נעשה יותר מדי פעמים בעבר. מהבחינה הזו הוא מכוסה. אך הוא לא מהנה מספיק וגם לא מצליח לגרות אותנו לחשוב עליו אחרי שהוא מסתיים, ואחרי הכל, זה תפקידם של הסרטים, לא?

בסופו של דבר השאלה היא האם כדאי לראות?

אפשר לוותר. למרות שהוא גדוש בלא מעט צילומים מבריקים ושוטים מוצלחים. הוא אמנם מציג את עצמו כסרט איכות, אך כשם ש"הכפר" של שאמאלן הציג עצמו כסרט אימה והתברר כלא יותר מדרמה תקופתית עם כמה אלמנטים מפחידים, כך גם "אני אתה וכל השאר", הוא בעצם דרמה אמריקאית לא ממש מוצלחת, עם כמה אלמנטים איכותיים.