לכל מי שקצת מבין בקולנוע לא צריך להציג את סטנלי קובריק. הבמאי שתמיד יהיה ברשימת עשרת הבימאים הטובים בכל הזמנים. מי שביים רק קומץ סרטים במהלך כמעט חמישים שנות קריירה. מגלומן, קונטרול פריק שהעביד את צוותו, התעלל בשחקניו ודרש טייקים על גבי טייקים עד שהגיע לתוצאה הרצויה. הוא היה איש קשה, אבל בעל ואבא אוהב. הוא לא אהב לחזור על אותו נושא פעמיים וכל סרט שלו הוא מזאנר אחר, באופי אחר אבל תמיד, באותה איכות, הכי גבוהה שיש.
לאחרונה יצאו שלושה מסרטים המוכרים ביותר, "תפוז מכני", "הניצוץ" וסרטו האחרון "עיניים עצומות לרווחה" במהדורות מיוחדות (הפצה הד ארצי) שכל חובב קולנוע חייב לשים על המדף. לא רק בגלל הסרטים שמייצגים נאמנה את פועלו אלא בעיקר בגלל התוספות הרבות שמדגישות את אישיותו. שלושת הסרטים, שכל אחד מהם מגיע עם דיסק תוספות מכובדות, הם בעצם מיני קורס אוניברסיטאי בקולנוע. למעלה מ- 15 שעות שבסופן כל אחד יוכל לתת הרצאה בפני הקהל על קובריק.
שלושת הסרטים הללו, שכל אחד מהם מלווה במיני שערורייה, הם הטור דה פורס של קובריק שאהב להתעסק בצדדים השליליים של האדם, אלימות שיגעון, תאווה, וסקס. "תפוז מכני" שכבר בשנת 1968 התריע על הכיוון האלים ביותר אליו הולך הנוער. הסרט שעל פי לא מעט טענות גרם לפרצי אלימות באנגליה ומעשים נוראיים שבסופו של דבר אילצו את קובריק, שקיבל מספר מכתבי איומים על חייו ועל חיי משפחתו, למשוך את העותקים מבתי הקולנוע ולהקרינם רק אחרי מותו.
"הניצוץ" שיצא ב- 1980 הוא לא רק טור דה פורס של הבמאי, אלא אחד מרגעי השיא של השחקן, ג'ק ניקולסון שמגלם סופר שלוקח את משפחתו למלון מבודד ושם מאבד את שפיות דעתו. סטיבן קינג, שעל ספרו מבוסס הספר, לא מעט פעמים יצא נגד קובריק וטען שהוא סרס את עבודתו.
"עיניים עצומות לרווחה", הסרט שהכניס את ניקול קידמן וטום קרוז, אז זוג נשוי ומאוד עסוק, ל"הסגר" במשך כשנתיים. הפקת הסרט, שלוותה מעטה סודיות מספרת את סיפורו של רופא צעיר שנשאב, בניגוד לרצונו, לעולם של טקסים מיניים ביזארים. זה היה סרטו האחרון של הבמאי שלא זכה להיות בהקרנת הבכורה ומת כשלושה חודשים קודם לכן.
צרה היריעה מלהכיל את כל המידע על התוספות והסרטים אבל יש לשים לב לפנינה בדיסק התוספות של "עיניים", נאומו של קובריק לגילדת הבימאים שנתנה לו פרס מפעל חיים ב- 1998, שנה לפני שמת.