Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: רוק 30 - רוקס!

מאת: גיא שושן

וידוי: אין הרבה סדרות טלוויזיה שמצליחות ממש להצחיק אותי. רובן כתוב באופן רדוד, הבדיחות חוזרות על עצמן והדמויות הן הכי סטריאוטיפיות שאפשר. כיום, אני יכול למנות את מספר הסדרות שמצחיקות אותי על כף יד אחת ובינהן "רוק 30" שזכתה בצדק גמור בפרס גלובוס הזהב כסדרה הקומית הטובה ביותר בטקס שנערך בתחילת השבוע.

מי שלא מכיר את הסדרה המקורית הזאת יוכל לקחת את מארז הדי וי די החדש שיצא (הפצה "הד ארצי") ובו שלושה דיסקים הכוללים את 21 הפרקים של העונה הראשונה ושלל תוספות משעשעות (כמו למשל פיספוסים או קטעי וידאו מיוחדים שנעשו לדי וי די והאינטרנט).

[*]

טינה פיי, המוכרת לנו בעיקר כחברת צוות "סטרדיי נייט לייב" רקחה במוחה את הסדרה הנהדרת הזו שעוסקת, באופן לא מפתיע, במאחורי הקלעים של תוכנית קומית המשודרת בשידור חי. כדי לקיים את חזונה, היא צרפה אליה את צוות שחקני "סטרדיי נייט לייב", את המפיק האגדי של תוכנית הבידור לורן מייקלס והופעות אורח בלתי נשכחות של כוכבי רשת NBC.

התוצאה היא מצחיקה נושכנית אך גם איכותית. נכון להיום הסדרה זכתה בחמישה פרסי גלובוס הזהב ועשרות פרסים אחרים.

[*]

אגב, במקביל לעליית "רוק 30", הוקרנה בארצות הברית סדרה נוספת העוסקת במאחורי הקלעים של תוכנית מערכונים, "סטודיו 60" אותה יצר אארון סורקין ("הבית הלבן"), הסדרה ההיא, בכיכובם של מתיו פרי (צ'נדלר מ"חברים") ואמנדה פיט, היתה כתובה נהדר אך לא זכתה לרייטינג גבוה ובוטלה בתום עונה אחת בלבד. "רוק 30" המשיכה ועונתה השלישית משודרת בימים אלו בארצות הברית.

הסדרה נפתחת בכך שרשת NBC מגייסת לשירותיה אחראי חדש על ההפקות ג'ק דונאגי, שאין לו שום ידע בטלוויזיה אבל יש לו המון ניסיון בתנורי אפייה. דונאגי, בגילומו המבריק של אלק בולדווין (שזכה פעמיים כפרס גלובוס הזהב על תפקידו) עושה מהפכה בתוכנית הבידור ומצרף אליה את טרייסי ג'ורדן (בגילומו המשעשע של טרייסי מורגן), כוכב שחור בעל בעיות נפשיות מוכחות.

[*]

הסדרה עוקבת אחרי השינויים מרחיקי הלכת שדונאגי מנהיג כדי לזכות בעוד חצי אחוז רייטינג והדרך שבה ליז למון (טינה פיי) מתמודדת איתם תוך שהיא מנסה בכל כוחה לשמר את האווירה שהייתה לפני הגעתו של דונאגי. ג'ין קראקובסקי הבלונדה מ"אלי מקביל" מגלמת את ג'נה, חברתה הטובה של למון, הכוכבת הגדולה של התוכנית שנאלצת פעם אחר פעם להתמודד עם השינויים וההשפלות.
גם תפקידי המשנה נהדרים והדמויות, גם עם מוקצנות לעיתים, הן לא סטריאוטיפיות ומצליחות להפתיע את הצופה.

[*]

בסופו של דבר הטענה היחידה שיש נגד הסדרה היא, הפרקים עוברים מהר מדי, וכמעט בלי משים את מבין שישבת וראית ארבעה פרקים ברצף. מעט מאוד סדרות יכולות להשיג הישג כזה...אצלי לפחות.

בקיצור, סדרה מצחיקה, אפילו כשהפרקים לא תמיד מבריקים מההתחלה עד הסוף (ומה לעשות קשה להיות מבריק במשך 420 דקות) ובהחלט שווה צפייה.