Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מבט נוסף – סקירה: אווה רוצה לישון ולב מזכוכית

לקראת פסטיבל מבט נוסף: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר שיעלה בסינמטקים ברחבי הארץ בסוף השבוע ביקשנו ממבקר האתר רון פוגל לסקור שניים מהסרטים האירופאיים הקלאסיים שיעלו בפסטיבל.

מבט נוסף הינה יוזמה שמטרתה להעלות את המודעות לקולנוע אירופי קלאסי ולאמצעים הנדרשים לשמרו. בסיוע האיחוד האירופי ושגרירויות אירופיות מקומיות, הפרויקט מאפשר השנה את הקרנתם של שנים עשר סרטים, אחד מכל אחת מהמדינות המשתתפות, בגרסאות ארכיון משוחזרות ובפורמטי הקרנה איכותיים.

יצירות קולנועיות אלה מאורגנות בשני מקבצים: ״אורות הכרך״ מציג סרטים שחושפים פנים שונות של המטרופולין האירופי, ומאירים על מעמדו כסמל של העידן המודרני. לעומתו, מקבץ ״חיי הכפר״ מציג סרטים שעוסקים באורח חיים שנראה כי חלף מן העולם במאה הקודמת, אך שהשפעתו על הזהות האירופית עדיין קיימת ושרירה. סרטי שני המקבצים חושפים אותנו לנקודות מבט שונות על ההיסטוריה והתרבות של אירופה ומאפשרים ליהנות מהעושר היצירתי הטמון בעשייה הקולנועית האירופית.

בתוכנית השנה סרטים מגוונים ומצוינים אני בחרתי לצפות בסרט אחד מכל מקבץ: מתוך "אורות הכרך" - הסרט הפולני "אווה רוצה לישון" ומתוך "חיי הכפר" - סרטו של ורנר הרצוג "לב מזכוכית"

אווה רוצה לישון ,פולין 1958, במאי: תדאוש חמיילבסקי

מסתבר שגם בפולין חמורת הסבר שאחרי מלחמת העולם השנייה עשו קומדיות. ביצירה אורבנית זו המגוללת את סיפורה של אווה, שמחפשת מקום לינה בעיר מסתורית, מצליח הבמאי חמיילבסקי לירות חיצים שנונים בנושאים רגישים כמחסור בדיור,עליית הפשע ואי יעילות המשטרה. בהומור ששואב את השראתו משוטרי קיסטון וגם מסרטיו המוקדמים של רנה קלייר מצליח הסרט להוות קונטרסט של ממש ליצירות חמורות סבר שאפיינו את הגוש הקומוניסטי באותן שנים. ברברה לס משכנעת בתפקיד אווה הנערה שכל הצרות משחרות לפתחה והיא משתוממת לאור המציאות המתעתעת. סרט שהוא הנאה אמיתית

[*]

לב מזכוכית, מערב גרמניה 1976, במאי: ורנר הרצוג

סרטו המדהים של וורנר הרצוג הינו יותר שירה ואווירה מאשר סרט במובן המקובל של המילה.העלילה הלא נהירה לעיתים מספרת על כפר קטן בבוואריה, המהווה מעין מיקרוקוסמוס של העולם.לאחר שנפטר אמן זכוכית אנשי הכפר והסביבה (שמאמינים כי ליצירותיו של האמן היו כוחות מיוחדים) מתחילים אט אט לאבד את שפיותם.הרצוג, שהיפנט את שחקניו לאורך רוב הסרט, מוציא מהם הופעות מצמררות של מתים חיים מרוקנים מכל מודעות עצמית .הסרט הוא הרהור נוגה ופסימי על טבע האדם, אבל בעיקר הוא יצירת אומנות מאתגרת ומהפנטת.

[*]

מבט נוסף:פרויקט קולנוע אירופאי משוחזר בסינמטקים של ירושלים, חיפה ותל אביב בין התאריכים 16-31.1.15