Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הדיוק'ס קורעים את האזרד

זו פעם ראשונה במהלך עשרות השנים כצופה אובססיבי שסרט מצליח ליצור לי כאב ראש אחד ארוך ומתסכל. הייתי צריך לבלוע כדור אדוויל כדי לרכך את הכאב הבלתי נסבל. חוץ מהרעש הלא נורמלי שהסרט הזה מייצר, "הדיוקס" הוא סרט נטול עלילה, נטול הגיון, נטול דמיון, נטול דמויות ונטול כל קשר עם מה שקולנוע הוליוודי מבדר ראוי להיות. "הדיוקס" הוא סרט רע, רע מאוד, רע זו מחמאה.

אין ספק שהיה כאן פוטנציאל. בסך הכול מדובר בצמד שחקנים מבדרים, כוכבנית שלא מודעת לעצמה, זמר קנטרי מסטול, כוכבת טלוויזיה בגמלאות, שחקן קולנוע מזדקן ועם תסריט מושקע זה היה יכול להיות סרט באמת מצחיק. אבל הבמאי ג'יי צ'אנדרסקבאר שכתב את התסריט ביחד עם ששה שותפים (ג'ונתן דאוויס, קווין הפרנאן, סטיב לים, ג'ון אובריאן, פול סוטר, אריק סטולאנסקי) כולם אנשים בוגרים שעובדים בחברת וורנר, לא הצליחו לייצר בדיחה אחת ראויה באמת, שלא נדבר על עלילה. "הדיוקס" הוא מוצר ילדותי ואינפנטילי שבנוסף לכל הצרות גם מריח בלי להתכוון מגזענות.

למי שלא יודע, מדובר בסרט שמבוסס באופן די נאמן על סדרת טלוויזיה נחותה ששודרה בין השנים 1979 ל 1985. בדיוק כמו בסדרה, גם כאן אין ממש עלילה ותסריט. בכל פרק צמד בני הדודים בו ולוק דיוק היו מסתבכים עם הניצב המושחת בוס הוג. בת דודתם הסקסית היתה מחלצת אותם מהכלא בעזרת מחשוף ומכנסים קצרצרים. זו גם עלילת הסרט. הצרה היא שההתרחשויות הנ"ל חוזרות על עצמן והעלילה כלל לא מתקדמת, וכאשר היא מתקדמת בסופו של דבר כבר הגענו לסוף הסרט ורק רוצים לברוח מאולם הקולנוע.

את צמד בני הדודים מגלמים בקוליות מזויפת צמד השחקנים ג'וני נוקסוויל ושון וויליאם סקוט, כל אחד שחקן קומי ראוי לחלוטין שהוכיח את עצמו, אבל בסרט הזה הם ממש לא מצחיקים. מלבד הנוכחות העלובה למדי של צמד הכוכבים תזכו לצפות בשלושה אייקונים תרבותיים: וילי נלסון, ברט רינולדס ולינדה קרטר בתפקידים משפילים ועלובים במיוחד.

היחידה שהסרט הזה יעשה טוב לקריירה שלה זו התופעה התרבותית המביכה של השנה האחרונה (לא פאריס הילטון) - הזמרת ג'סיקה סימפסון. תהילת העולם שלה הגיעה לא מקריירת השירה שלה אלא מתוכנית המציאות בכיכובה שם היא התגלתה כפוסטמה לא קטנה. בסרט מנצלים את המיניות השופעת שלה אבל סימפסון לצערנו נטולת כשרון משחק ונוכחות קולנועית. גרוע מזה היא יודעת שהיא סקסית, בדיוק ההפך מדמותה המיתולוגית של דייזי שהיתה תמימה ולא הבינה שהמיניות שלה משפיעה על הסובבים. הכוכבנית לא מצליחה להפריד בינה לבין הדמות שהיא מגלמת והסרט הופך במהירות לשיר הלל לגופה של הבלונדה.

"הדיוקס" כל כך מתאמץ להיות סרט כייפי שמרוב רעש וצלצולים נותר רק כאב ראש אחד גדול ומתסכל. כאשר מתפוגג עשן המנוע של מכונית הדודג' צ'רג'ר שלהם מסתבר שהדרך היתה ארוכה, אפורה ומשעממת במיוחד.