Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הגנן המסור

הגנן המסור - ביקורת סרט

מאת: יאיר הוכנר

27/10/2005

שלח לחבר הוסף תגובה

הבמאי הברזילאי פרננדו מיירלס שסרטו "עיר האלוהים" הביא לו תהילת עולם וזיכה אותו במועמדות לאוסקר, יוצא אל מחוץ גבולות ארץ הולדתו, ונמנע מלייצר סרט פעולה הוליוודי מסחרי כמו מרבית היוצרים הזרים שנשכרים על ידי אולפנים אמריקאים. במקום זאת הוא מביים סרט איכותי שמתרחש ברובו באפריקה. לעומת סרטו האחרון שסחף את המבקרים והקהל בזכות הקצב המהיר, כאן מיירלס יוצר מותחן חברתי ופוליטי עם קצב איטי שאיננו שגרתי לז'אנר. כאשר מקלפים מהסרט את כל מאפייניו מגלים שהתסריט של ג'פרי קיין בעצם עוסק באהבה אמיתית, אהבה עד מוות, אהבה ללא גבולות.

ג'סטין קווייל הוא דיפלומט בריטי מאופק וקריר למדי באפריקה הרחוקה. תחביבו הוא גידול צמחים ואחד הדברים שלהם הוא מסור ביותר הוא הגן המפואר בחצר ביתו. אשתו טסה נמצאת בהריון מתקדם ולמרות זאת איננה מרפה מפעילותה החברתית - מה שנקרא אקטיביסטית דעתנית במלוא מובן המילה. כאשר היא חושפת מזימה של תאגיד אירופאי גדול שעורך ניסויים רפואיים על אפריקאים הזקוקים באופן נואש לתרופות החבל סביב צווארה הולך ומתהדק בעוד בעלה כלל לא מבין מה מתרחש לנגד עיניו.

כאשר גופתה של טסה נמצאת אי שם בערבות אפריקה, ג'סטין מתחיל לחקור את המניעים שהובילו למותה הטראגי וחושף קנוניה של ממשלת בריטניה ותאגיד גדול שיעשו הכול כדי למנוע גם ממנו לחשוף את האמת. עלילת הסרט נשמעת כמו מותחן פוליטי רגיל על תאגידים מרושעים אבל מדובר למעשה בסרט אנושי ומרגש על מערכת יחסים אינטימית ואוהבת בין שני אנשים כל כך שונים שהפכו לזוג. ג'סטין בעצם חושף מחדש את הסיבות שגרמו לו להתאהב באשתו.

ג'סטין לא לומד דבר חדש על אשתו אלא נזכר בעצם מדוע הוא התאהב בה, מבחור נחמד ומאוד מאופק שהרגשות שלו היו מופנים בעיקר לגידול צמחים, ג'סטין הופך לאדם מלא תשוקה המעריך מחדש את מערכת היחסים המופלאה שניהל עם אשתו ומשלים את המלחמה שהיא ניהלה נגד אותם תאגידים צמאי ממון ודם. את התפקידים של ג'סטין וטסה מגלמים רייף פיינס ורייצ'ל וייז. השניים נותנים כאן את הופעות מרשימות. פיינס כבר זכה במספר פרסים על תפקידיו בסרטים "הפצוע האנגלי", "רשימת שינדלר", "סוף הרומן" ו"סאנשיין". למרות הרשימה המכובדת, בסרט זה פיינס נותן את הופעתו המרגשת ביותר בקריירה הארוכה שלו.

השחקנית הבריטית ממוצא יהודי רייצ'ל ווייז מוכרת לחובבי הקולנוע ההוליוודי משני סרטי "המומייה", "משחק המושבעים", "משחקי אמון", "רווק פלוס ילד" וסרט הפעולה "קונסטנטין". הרבה פחות זוכרים אותה מתפקידים בסרטים איכותיים כגון "סאנשיין", "צורה לאהבה" או "לגעת ביופי". בסרט "הגנן המתמיד" היא יוצרת דמות סוחפת ומרגשת ולפי דעתי מגיע לה אוסקר. ווייז כובשת את המסך בחיוניות רבת עוצמה ונותנת הופעה סוחפת. המיזוג בין השחקן המעונב לשחקנית חמת המזג מנצח ובגדול תחת ידיו של הבמאי פרננדו מיירלס.

מיירלס מצליח לספר סיפור שראינו ושמענו כבר עשרות פעמים בדרך חדשה לחלוטין. הוא עושה זאת מנקודת מבט אישית ואנושית. "הגנן המסור" אינו מותחן עמוס מרדפים ופיצוצים, זהו סרט על אהבה מלאת תשוקה. תשוקה לחיים, תשוקה לטבע, תשוקה לצדק חברתי, תשוקה לעולם טוב יותר, תשוקה לבת זוג שאיננה עוד. הסרט מתאר מה קורה כאשר אותה תשוקה כל כך טהורה נרמסת על ידי תאגידים ופוליטיקאים. למרות הרעיון הדידקטי שמאחורי עלילת הסרט מיירלס לא נופל בפח ועושה זאת בצורה בוגרת, רצינית וחכמה.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »